אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
שינוי משמעותי בגישה להסדרי חוב בישראל צפוי לחול בדצמבר 2024 בתחום הסדרי החוב שנערכים בהתאם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מהלכים אלו יכולים מאוד לעזור לעסקים המתמודדים עם נושים אשר מסרבים לגלות גמישות, מסרבים להמתין ומאיימים בהליכים ואף נוקטים בהליכים כנגד הניזוקים. כל הפרטים במאמר>>
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חוק חדלות פירעון נועד להחליף את הליכי פשיטת הרגל בהליכים, שמטרתם היא להחזיר את החובות אך גם ובעיקר לסייע לחייב לשקם את חייו ולפתוח דף חדש. משרדנו מסייע בגיבוש הסדרי החוב, הגנה מפני נושים וייצוג בבתי משפט לחדלות פירעון מראשית ההליך ועד קבלת ההפטר המיוחל.
בית משפט העליון קבע חריג לעקרון השוויון בין הנושים בהליך חדלות פירעון, כשהכיר באפשרות לתגמל נושה פעיל, מעבר לדיבידנד שזכאי לקבל במסגרת ההליך, כמעין "שכר טרחה". זאת לאחר שאותו נושה, שימש כנושה יעיל ופעל בשיתוף פעולה עם בעל התפקיד, וכתוצאה ממאמציו סייע למקסום קופת הנשייה וליצירת רווח לכלל הנושים בהליך.
איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.
בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.
ועדת החוקה אישרה אתמול לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א 2021. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה.
משבר הקורונה מציב את המדינה תחת זעזוע חמור. מעבר למגיפה הבריאותית, ההשלכות הכלכליות מטרידות, אולי אף יותר. משקי בית, עסקים וחברות רבים, אשר דחו תשלומים, לקחו הלוואות, הגדילו חובות והרחיבו מסגרות אשראי – מגיעים לקווים אדומים והסכנה הגדולה ניצבת לפנינו. אם המדינה לא תפעל באופן אקטיבי להצלת המצב הכלכלי, נתעורר לתוך "מגיפה" חדשה – מגפת חדלות הפירעון.
גם החברה שלכם הושפעה ממשבר הקורונה? חובת הגילוי והאחריות עלייך כדירקטור - קרא כאן המלצות חשובות לגבי גילוי בדו"חות הקרובים ואיך לשרוד בעולם מלא סיכונים?
משרדנו המתמחה בשיקום עסקים ובסיוע לעסקים הנתונים במצוקה תזרימית יודע לבחון במהירות הבזק את הפעילות, לבחון מה הצעדים הנדרשים לטובת הצלת העסק ולנקוט בנדרש ללא דיחוי.
למשרדנו הידע והניסיון הנדרשים לטובת סגירה נכונה של חברות. אנו מודעים לסיכונים העלולים להיגרם היה והחברה תיסגר שלא בצורה מסודרת ובכלל זה היווצרות עילות תביעה אזרחיות ו/או חשיפה פלילית מול רשויות המס ו/או חשיפה אל מול עובדים ו/או כל צד שלישי אחר.
משרדנו יודע להתנהל מול הנאמן, בתי המשפט, כונס הנכסים הרשמי ומול כל גורם נדרש אחר לטובת טיפול בטענות של הברחת נכסים או העברות מרמה במסגרת הליך של פשיטת רגל, חדלות פירעון או כל הליך קשור אחר.
למשרדנו מחלקה ייעודית המתמחה בליווי דירקטורים של חברות ובמתן ליווי כלכלי ו/או חוות דעת נדרשות על מנת להבטיח התנהלות תקינה של החברה, להקטין חשיפה ולשפר את מצב החברה ככל שנדרש ועל מנת לצמצם סיכונים לחדלות פירעון.
משרדנו מתמחה בהליכי פשיטת רגל, הפטרים וסיוע משפטי בימי מגפת הקורונה עבור החייב על מנת לנקות במהירות את "השולחן" ולחזור להתנהלות כלכלית נקייה, חדשה ונטולת חובות - לחצו כאן לפרטים.
בעלי עסק, זה הזמן לקבל יעוץ להבראת העסק ויציאה מהמשבר - כל אחד חייב להיערך, לבנות תכנית ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים לקראת היום שאחרי - מאיפה מתחילים? לחצו כאן.
צוות משרדנו יידע לטפל ביעילות ובמהירות מול רשות המס בכל הנוגע לחובות המיוחסים לבעל העסק ו/או לחברתו ולגבש את האסטרטגיה המתאימה לטובת פתרון הבעיה בחוקיות ובאופן המתיישב עם האינטרס של המעורבים.
משרדנו מתמחה בסיוע לאזרחים הנתונים במצוקה תזרימית, אם כזו שמקורה במגפת הקורונה ואם כזו שמקורה בנסיבות אחרות - המציאות מלמדת כי ככל שאנו נכנס לתמונה מוקדם יותר, כך ייטיב מצבו של האזרח החייב, כך יקטן הסיכוי מצידו לעשות טעויות.
תוכנית חירום כלכלית הוגשה לממשלת ישראל על ידי ד״ר שלמה נס עו״ד ורו״ח ממשרדנו - ״תכנית נס״ הוגשה בשם התאחדות ארגונים ובעלי עסקים רבים ומציעה פתרונות יצירתיים ומעשיים להתמודד עם משבר הקורונה, לפני קריסה של כל המארג הכלכלי.
בעקבות משבר הקורונה עסקים סופגים הפסדים רבים - האם עדיף לסגור את העסק ולחסוך את משכורות העובדים?
בהתאם לפרסומו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שנכנס לתוקפו ביום 15 לספטמבר 2019, נבקש לעדכנכם בשינויי החקיקה כמפורט להלן;
המחלקה הכלכלית של משרדנו מתמחה בשיפור ביצועיו של העסק ולחבריה ניסיון של מאות עסקים אשר זכו למענה מקצועי שבסופו של יום העמיד אותם במקום שונה מהותית מזה בו החלו - לחצו כאן לפרטים.
קו חם, קולגיאלי ודיסקרטי לרואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין להם לקוחות הנתונים במצוקה תזרימית, בסיוע מחלקת שיקום והבראת חברות של משרדנו בראשות ד"ר שלמה נס.
ביום 7.4.2019 בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בערעור שהגיש אגף המכס והמע"מ כנגד החלטת הנאמנים, שמונו לטפל בפירוקה של "ספורט ורטהיימר שיווק וסחר (1997) בע"מ), כי יש לכרוך את תשלום הדיבידנד למערער בגין ניכוי ביתר של מס תשומות על ידי החברה, בהחזר מס עסקאות לספקים-נושים שדרשו החזר המס.
בעולם של חברות בקשיים וחדלות פירעון ניתן להוביל לתוצאות שונות וטובות ולהשפיע על המצב של כל הגורמים המעורבים - בפני חברה בקשיים ניצבות אלטרנטיבות, וניתן בליווי משפטי ועסקי מושכל ומנוסה להביא לתוצאות שונות.
במאמרינו זה נדון בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, זאת מתוך תפיסה כי עניין לנו בסוגיה הנוגעת ללב ליבם של דיני חדלות הפירעון וליכולת להציל חברות ועסקים בתקופת משבר. מאמר זה מדגיש את האחריות החברתית של הביטוח הלאומי, במסגרת הליכי חדלות פירעון אליה נקלעת חברה בישראל.
במסגרת פסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה נדונה סוגיית התחרות שבין מתן עיקולים בפועל על קרקע לבין טענה להתחייבות חוזית אשר לא השתכללה לכדי רישום. לאחר חתימת עסקה במקרקעין חשוב מאוד כדבר ראשון לרשום הערת אזהרה ולדווח על העסקה לרשויות המס.
פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] עוסק ב-"ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" ומקנה לעובדים את הזכות הבסיסית לתבוע את שכרם המגיע להם ממעביד שהפך לחדל פירעון, מן המוסד לביטוח לאומי.
דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו. הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטת הרגל הוא הכונס הרשמי. הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות.
בפסק דין במסגרת תיק פשיטת רגל שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון (רע"א 129/17 עו"ד ריחני נ' סטריקובסקי) נדון ערעורו של "המנהל המיוחד" אשר ביקש לקבל את תכתובת הדוא"ל של החייב. המנהל המיוחד סבר כי החייב מסתיר הכנסות רבות אשר ניתן לגלותן דרך קבלת תכתובותיו של החייב.
מאמר זה עוסק בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ, שעיקרה, מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים מעל גיל 67 אשר תיקו מתנהל בהוצאה לפועל במשך חמש שנים לפחות והוכרז עליו כי הוא מוגבל באמצעים.
מערכת ההוצאה לפועל נתפסת בתודעה הציבורית בכלל ובעיני החייבים בפרט כמערכת דרקונית שמטרתה העיקרית מסתכמת בירידה לנכסיו של החייב לעיתים את המעט אשר מצוי בידיו.
טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.
חקירת היכולת בהליך ההוצאה לפועל היא השלב שלאחר מתן פסק הדין, מטרתה היא לבחון את יכולתו של החייב לעמוד בתשלום בחוב ובהסדר התשלומים עליו הוחלט בפסק הדין. הסמכות לפתיחה בחקירת היכולת ניתנת לרשם ההוצאה לפועל, או על פי בקשת החייב.
הוצאה לפועל מהווה הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין או מסמכים המקנים זכויות כספיות כגון שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה.
אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
כיום, לאחר שחייב יצא מן הארץ פוחתים האמצעים לעקוב אחריו ולוודא האם חזר ארצה - בעקבות סעד חדש המתאפשר בהוצאה לפועל, כעת המעקב אחרי חייבים החוזרים לארץ יהיה קל יותר, וניתן יהיה למצות עימם את ההליכים.
ביום 2.8.16 התקבלה החלטת כב' בית המשפט בע"ר 33456-07-16 לבטל הגבלות שהוטלו על חייב בעקבות חוב שצבר לכאורה לפני 18 שנים. המערער הינו חייב בתיק הוצאה לפועל הנפתח בשנת 1987. על פי רישומים, אזהרה נמסרה למערער ביום 17.5.1998.
להבדיל מאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, הליך בו ניתנת לחייב אפשרות לסלק חובותיו בתשלומים בשיעורים קבועים, בהליך פשיטת הרגל, משניתן צו כינוס ונוסף על התשלומים העיתיים הנקבעים לחייב, גם נכסיו ורכושו של החייב מנוהלים על ידי כונס הנכסים הרשמי, הממונה על הליך פשיטת הרגל. החייב נעדר שליטה עצמאית על נכסיו, והללו מנוהלים על ידי הכונס הרשמי לצורך מכירתם וחלוקת הפדיון בין הנושים.
מצב של חדלות פירעון מוגדר לגבי חברה, כמצב שבו אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים/בנקים/עובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה.
סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967(להלן: "החוק") נוסף לחוק במסגרת תיקון 24 לחוק (התשס"ג - 2002), ועניינו ביצוע תביעה על סכום קצוב. בהתאם להוראות סעיף זה, ניתן להגיש לביצוע בהוצאה לפועל תביעה בסכום שאינו עולה על 50,000 ₪ שנובעת מכוח חוזה או התחייבות מפורשים ושיש עליהם ראיה בכתב או מכוח חיוב לשלם כסף קצוב בתנאים המפורטים בחוק.
חירות התנועה הוכרה כזכות חוקתית לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעובדה זו השלכות ביחס לפרשנותה של החקיקה המקנה סמכויות להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
חברות רבות, אשר נקלעות לחדלות פירעון, מוצאות עצמן בהליכי פירוק, תוך שהן מותירות אחריהן אדמה חרוכה בדמות חובות רבים.
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של פלונית ב- עא 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן, ערעור אשר נסב על החלטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, אשר בגדרה של החלטתו הוכרז הנאשם כפושט רגל, חרף התנגדותה של המערערת.
לאחרונה, התקבלה החלטה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, תמי לוי-יטח בתיק הוצאה לפועל 02-15301-01-5 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בעניינו של חייב, המבקש לבטל את הגבלת יציאתו מהארץ בשל היותו תושב זר שמרכז חייו בחו"ל.
נוכח יוקר המחיה והמצב הכלכלי המורכב בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת ומשמעותית בכמות הבקשות לפושטי רגל המוגשות למשרדי הכונס הרשמי ברחבי הארץ, מאנשים אשר נקלעו לחובות ומחפשים הגנה מפני נושיהם. לאור האמור, עו"ד יאיר מסלם ממשרדנו, אשר מתמחה בין היתר בתחום ההוצאה לפועל והסדרי חובות, עונה למספר שאלות בתחום.
לשכת ההוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת אך היא פועלת כמערכת נפרדת ועצמאית. רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידה בתוך משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. רשות האכיפה והגבייה מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות והיא מורכבת משתי יחידות: המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ומערכת ההוצאה לפועל (להלן: "ההוצל"פ").
נקודת המוצא היא שדיון בהליך מזורז של בקשה למתן הוראות בהליכי פירוק יכלול גם הכרעה במחלוקות הנוגעות לעניין ולגבי הליכים כנגד נושאי המשרה במידה וקיימים. יחד עם זאת כאשר המחלוקות בין הצדדים מורכבות מדי עד כדי פגיעה בלתי סבירה במי מבעלי הדין, הבקשה תמחק על הסף, וההכרעה במחלוקות בין הצדדים תידון בתביעה רגילה.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, הינו מנגנון אשר נועד לרשות הציבור, שבאמצעותו יוכלו בעלי דין לממש שטרות שחוללו, שטרי חוב, שעבודים או משכונים וכן פסקי דין הניתנים לטובתם על ידי ערכאות שיפוטיות שונות, כנגד מי שחויב בדין, הכל במטרה להשיב לעצמם כספים או נכסים שחבים להם.
בעת קבלת אשראי או הלוואה מאת גוף פיננסי דוגמת בנק, דורש נותן האשראי או המלווה בטוחה כנגד האשראי הניתן. הדבר נכון גם לגבי הלוואה לרכישת דירה, לרכישת רכב וכד'. גם כאשר מדובר בהלוואות שאינן מיועדות לרכישה ספציפית דורש הבנק/ בטוחה אחרת בדמות שיעבוד של רכב/ דירה/ ניירות ערך וכד'.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג ובכינוס נכסים לטובת הבנקים ולטובת מלווים אחרים, כאשר הנכס הממושכן הינו רכב - קראו כאן בהרחבה בנושא.
כאשר אנחנו מגיעים למצב של הקפאת הליכים וחדלות פירעון אנחנו למעשה צריכים להגיע בבית המשפט להסכם עם הנושים באיזה אופן נחזיר את החוב. חדלות פירעון היא מצב בו אנחנו רוצים להחזיר את החובות שלנו אבל אין לנו די כסף בשביל לעשות זאת - עוד מידע בנושא במדריך הקצר שלפניכם.
יש הסבורים כי הדרך של ניהול התיקים בהוצאה לפועל והסדרת החובות באמצעות צו תשלומים, עדיפה על ניהול משא ומתן מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל- טעות מרה בפיהם! לעיתים הסכומים שמשלם החייב אף אינם מכסים את הריביות הרובצות על החוב, דבר שללא כל צל של ספק יכביד על החייב ואף יקשה עליו להסדיר את חובותיו בעתיד. עריכת הסדר עצמאי ונפרד עם נושה, כאשר הסכום בו ידוע וקבוע מראש, היא הדרך היעילה ביותר לסיום התיק.
עצם העובדה כי נגד החייב מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל במקביל, לאור ריבוי נושים, מרתיעה את החייב מלהתחיל לנהל משא ומתן ולעיתים הדבר נראה לו כמעט בלתי אפשרי. ההיפך הוא הנכון, במצב הדברים הקיים, ניתן יהיה להפחית את החובות ולהשיג תוצאות טובות.
המוסד של איחוד תיקים נועד להקל על מצוקתו האמיתית של החייב, הנתון ללחצים הנפרדים של כל אחד מנושיו ולאפשר לו לשלם לכל נושיו, באמצעות גבייה קולקטיבית, כאשר גובה התשלום נקבע באופן אינדיווידואלי לפי יכולותיו הכלכליות של החייב.
מערכת ההוצאה לפועל – היא הזרוע המבצעת האזרחית של הרשות השופטת ומטרתה לאכוף חיובים שמופיעים בפסקי דין, בשטרי חוב, צ'קים, משכונות, משכנתאות. פעילות האכיפה מוסדרת בחוק ההוצאה לפועל, כאשר מטרת החוק כפולה: מצד אחד לסייע לזוכה לגבות את החוב במהירות ומן הצד השני לאפשר לחייב לשלם את חיוביו, בהתאם ליכולותו הכלכלית.
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה ביום 2.12.2012 לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק ההוצאה לפועל. עפ"י הצעת החוק, זוכים בדמי מזונות, יוכלו לבחור במסלול מיוחד שיחסוך זמן ובירוקרטיה שיפוטית.
חמישה חודשים בלבד לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים: בית המשפט המחוזי בחיפה אישר הסדר נושים לחברת נעאמנה פאוזי בע"מ, מחברות קבלני האיטום הגדולות בצפון; ההסדר, המתפרש על פני תקופה של שנתיים, זכה לתמיכתם הגורפת של נושי החברה ועובדיה.
באחרונה אנו רואים זליגה משמעותית של חייבים לכיוון פשיטת רגל באמצעות מערכת ההוצל"פ בהתאם לשינוי אשר נקבע בהלכה בפס"ד קאשי נ' בנק לאומי, לפיה מקום בו צו התשלומים רק מנציח את החוב, יש להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל כדי לשחררו מהעולם של הליכי הוצאה לפועל.
במצב בו חייב אינו יכול לעמוד בהחזר חובותיו עומדת בפניו האפשרות לבקש הפטר, אם מחליט בית המשפט להיענות לבקשת ההפטר הרי שהחייב פטור מהחזר חובותיו. על פי פקודת פשיטת הרגל יכול חייב, בכל שלב בהליך, להגיש בקשת הפטר לבית המשפט.
בין הלקוחות : סולל בונה, דניה סיבוס. מצבת החובות כ-8 מיליון שקל. עו"ד ירון טיקוצקי: "החלטת בית משפט מחוזי תאפשר לחברה שנקלעה לקשיים בתזרים ורשמה לא מעט הצלחות בשנים האחרונות להמשיך לפעול ולהציל עשרות מקומות עבודה."
חובות החברה כ-9 מיליון שקל והיא מעסיקה עשרות עובדים בצפון. הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין ירון טיקוצקי ועידן גור ממשרדנו.
הצעת החוק שהביא ח"כ כרמל שאמה-הכהן מבקשת לתקן עוול קיים בכך שעסקים קטנים נאלצים לספוג עונש כבד פעמים, פעם אחת כאשר פושטי רגל נמנעים מלשלם להם, ופעם שניה כשנדחקים לקרן זווית בפירוק חברה בשל נושים בעלי עדיפות ונושים מובטחים הקודמים להם וכן מהעובדה הפשוטה שיכולת המיקוח שלהם בנושא של קבלת בטחונות וערבויות מהחברות שאיתם עובדים מצומצמת מאוד, יחסית לנושים הכבדים דוגמת הבנקים.
חברה הנקלעת לקשיים שאינם מאפשרים לה להמשיך ולפעול באופן שוטף, אולם הנה בעלת סיכויי הבראה, יכולה לעתור לבית המשפט המחוזי המוסמך בבקשה לצו הקפאת הליכים כנגדה. במסגרת "צו הקפאת ההליכים" מקבלת החברה מבית המשפט הגנה מפני נושיה.
בפס"ד שניתן לא מכבר על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (רע"צ 15743-03-12 פוני נ' בנק אוצר החייל), קבע כב' השופט עודד מאור, כי יינתן לחייב צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל של 6 חודשים, שבמסגרתם ישקול החייב את המשך צעדיו.
המונח פשיטת רגל נשמע מאיים - מנגד יכול שההליך שנשמע מפחיד הוא בעצם יציאה לדרך חדשה וקבלת הגנה מפני הנושים וההליכים השונים, העשויים להעיק על החייב.
חייב שמתנהלים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, רשאי לבקש איחודם של התיקים התלויים ועומדים כנגדו. הליך זה רצוי עבור חייבים שמתנהלים כנגדם מספר תיקים בהוצאה לפועל, ומאפשר קבלת צו לעיכוב מרבית ההליכים, היה ויעמוד החייב בצו התשלומים שיקבע בתיק האיחוד.
בדומה לשמיטה הפטר הוא מצב עניינים בו חייב באמת ובתמים אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו, עם קבלת צו הפטר מבית המשפט ימחקו חובותיו.
פשיטת רגל הינה מצב משפטי המכיר באי יכולת של אדם לשלם את חובותיו הכספיים. מדובר במצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות בעליהם. בהכרזת החייב כפושט רגל על פי חוק, ברוב המקרים החייב הוא המבקש מהרשויות המתאימות הגנה מנושיו על ידי הכרזתו כפושט רגל.
כונס רשמי בתפקידו כנאמן על נכסי חייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם.
במסגרת הליך פירוק של חברה, לפי ס' 350 לחוק החברות ניתן שחברה תיכנס להליך שנקרא "הקפאת הליכים". במסגרת הליך זה החברה מקבלת מבית המשפט הגנה מפני נושים. הרציונאל של הגנה זו ושל ההליך כולו הוא למקסם את תשלומי החובות לנושים. הקפאת הליכים תבוא בחשבון אך ורק כאשר יש סבירות גבוהה כי בעקבות ההקפאה החברה תשוקם במידה המשפרת את מצב הנושים.
תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקף בשנת 2009 עשה לא רק שינוי מגמתי, באשר הכניס היבט חוקתי המגן על זכויות החייבים, ומרסן את כוחם של הזוכים, אלא גם כלים טכניים יצירתיים, המרחיבים את סמכויות הרשמים, אשר עשויים לסייע לזוכה לפרוע את החוב.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעגן בתוכו את ההגנה על חופש התנועה וקובע כי פגיעה בחופש התנועה תיעשה רק על פי חוק ותעמוד בתנאים הקבועים לכך בחוק. חופש התנועה, מאפשר לכל אדם בישראל לנוע בחופשיות וללא הגבלות, צו עיכוב יציאה מהארץ מגביל את חופש התנועה ועל כן יינתן בתנאים הקבועים לכך בחוק.
סעד זמני בהליך אזרחי יכול להיות צו עשה וצו לא תעשה (צו מניעה), צו עיקול זמני, צו לתפיסת נכסים או צו עיכוב יציאה מן הארץ - על השיקולים למתן הצו ועל פקיעתו של צו העיקול בסיקור המיוחד הבא.
על אף שיש הטוענים כי המשבר כלכלי כבר חלף, משרדי הכונס הרשמי ברחבי הארץ עמוסים בבקשות לפשיטת רגל מאנשים אשר נקלעו לחובות ומחפשים הגנה מפני נושים בדרך של הליך פשיטת רגל. במאמר זה נסקור בקצרה בקשת פשיטת רגל אשר מוגשת ע"י חייב ואת התנאים בהם יש לעמוד על מנת "להצליח" ולהיות מוכרז פושט רגל.
בהליך פשיטת רגל ממונה נאמן על נכסיו של פושט הרגל ומרגע הכרזת החייב כפושט רגל יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן. במסגרת תפקידו מוטלת על הנאמן חובת נאמנות במסגרתה נדרש לפעול לטובת הנושים תוך כינוס נכסי פושט הרגל, בדיקת תביעות החוב, וחלוקת הרכוש באופן מוסדר לפי סדרי הנשייה הקבועים בחוק.
השוכר לא משלם ולא מפנה את הדירה? תיקון חוק ההוצאה לפועל מקצר את מועד הפינוי בהליך מקוצר של 35 ימים (במקום 71 ימים) וזאת מיום פתיחת תיק ההוצל"פ למימוש פסק הדין.
שיקים הינם אחד מאמצעי התשלום הנהוגים בשוק העסקי, ועל כן עלולה להיות להם השפעה, לעתים מכרעת, על אנשים או עסקים המקבלים אותם. בספר החוקים הישראלי קיימים חוקים, ביניהם חוק העונשין, שמטרתם להגביר את האימון והבטחון בשיק כאמצעי תשלום, וכן להילחם בתופעת השיקים ללא כיסוי ולצמצם נגע זה.
בחודש מאי 2010 פנו חברות ב.א. אלקטרוניקה ו-יצירה טכנולוגיות זיווד, באמצעות עו"ד יואב הריס ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס, אל בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למתן צו להקפאת ההליכים המשפטיים כנגדן. החברות, הממוקמות באזור תעשייה תפן, פעלו בתחום ייצור מעגלים מודפסים וזיווד אלקטרוני.
ביום 16/11/2008 פורסם בכנסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" ו/או "חוק ההוצאה לפועל").
בית המשפט המחוזי חיפה, כבוד השופט אלכס קיסרי, הורה בהחלטתו מיום 20.03.11, כי עד למתן החלטה אחרת יוקפאו כל ההליכים נגד החברה, וכן נגד מנהלה, מר טארק זאיד.