מאת:
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, הינו מנגנון אשר נועד לרשות הציבור, שבאמצעותו יוכלו בעלי דין לממש שטרות שחוללו, שטרי חוב, שעבודים או משכונים וכן פסקי דין הניתנים לטובתם על ידי ערכאות שיפוטיות שונות, כנגד מי שחויב בדין, הכל במטרה להשיב לעצמם כספים או נכסים שחבים להם.
 
מטרות החוק
לחוק ההוצאה לפועל ישנן שתי מטרות עיקריות:
(1). החזרת חובות ומימוש פסקי דין לטובת הזוכים בהקדם האפשרי וביעילות המרבית.
(2). הגנה על חייבים, כדי שאלו לא יתמוטטו כלכלית.
לכאורה, ישנה סתירה בין שתי מטרות החוק. מחד, החוק בא להבטיח כי הנושים יקבלו את חובם מידי החייב, ומאידך החוק גם בא להגן על החייב, פן יתמוטט כלכלית. יפים דבריו של בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור, ברע"א 5137/11: 
"התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל – הן המיוחדות והן הכלליות – מצויות, לעתים קרובות, בהתנגשות, ויש צורך לאזן ביניהן".
כיצד אם כך ניתן ליישב בין שתי מטרות החוק? בכדי שיהיה ניתן לממש פסק דין הניתן כנגד החייב, יש צורך לבצע איזון בין שתי מטרות חשובות:
אינטרס הציבור – אינטרס ציבורי חשוב הוא כיבוד פסקי דין ומימושם. חברה לא יכולה להתקיים ללא כיבוד החוק. אינטרס נוסף הוא, כי חובות יש לשלם. יש לדאוג, כי מי שחייבים לו כסף, יקבל את כספו חזרה. עקרון זה חשוב לחיי מסחר תקינים.
טובת החייב – יש להתחשב במצבו הסוציאלי של החייב, ולא לגרום לו לקריסה כלכלית אשר בסופה הוא יהווה נטל על החברה. כמו כן יש להתחשב בזכויות החייב, אשר חלקן מעוגנות בחוקי יסוד.
תיקון 29
תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל הביא לשינוי בחוק והעמיד כלים חדשים לרשות לשכות ההוצאה לפועל והזוכים.
שינוי ראשון – ביטול מאסר של חייב (למעט מזונות). בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי מאסרו של חייב היא פגיעה קשה בזכויות אדם ועל כן זהו אמצעי גבייה לא לגיטימי במערכת משפט מתוקנת. כמו כן, פעמים רבות, איום המאסר יוצר לחץ רב על החייב ובני משפחתו, שעלול להוביל ללקיחת הלוואות מהשוק האפור בכדי להימנע ממאסר. כמו כן, זהו צעד לא מידתי ביחס לתוצאה הראויה, שכן אדם שחייב כספים ואשר נשלח למאסר, צעד זה לא יכול לתרום לחייב לשלם את חובו.
שינוי שני – בעוד השינוי הראשון דלעיל מקל על החייבים, הרי שהשינוי השני נועד להכביד עליהם ולהפעיל לחץ מידתי וראוי לתשלום החוב. תיקון 29 לחוק שינה למעשה את פרק ו'1: "הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". פרק זה מגדיר את הצעדים שניתן לנקוט כלפי חייב.
שני שינויים שנוספו בפרק זה, הם:
(1). סעיף 66א(1) – הגבלת החייב מלחדש או להחזיק דרכון.
(2). סעיף 66א(6) – הגבלת החייב מלחדש או להחזיק רישיון נהיגה.
הטלת הגבלות על חייב לא מתבצעות באופן אוטומטי, אלא חייבות לעמוד במספר תנאים הקבועים בסעיף 66(ב) לחוק, והם:
(1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
(2) חוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (בחוק זה – חוק המזונות).
(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים.
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
סייגים להגבלת החייב מלחדש או להחזיק רישיון נהיגה או דרכון
דרכון – סעיף 66א(1) מציב תנאי נוסף, מעבר לתנאים הקבועים בסעיף 66(ב), והוא כי במקרה שבו היציאה מישראל היא בשל סיבה רפואית של החייב או בן משפחתו, שבגינה הוא חייב לצאת מהארץ – לא תתקיים ההגבלה על הדרכון, כאמור בסעיף זה.
רישיון נהיגה – סעיף 66א(6) מציב שני תנאים נוספים, מעבר לתנאים הקבועים בסעיף 66(ב) שבגינם לא תתקיים ההגבלה על רישיון הנהיגה, והם:
(1) הטלת המגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב. 
(2) רישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו.

ביטול הגבלה
כאשר כבר הוטלה הגבלה על רישיון הנהיגה או על הדרכון, ניתן לבטלה בשתי דרכים:
(1) סעיף 66(ד)(א) - כאשר החייב פרע את חובו, ההגבלה שהוטלה עליו תבוטל.
(2) סעיף 66(ד)(ב) – לרשם ההוצאה לפועל יש את הסמכות, הן ביוזמתו, והן לבקשת החייב, לבטל את ההגבלה. כמו כן הרשם רשאי להתנות את ביטול ההגבלה במתן ערובה.
 
לסיכום: חוק הוצאה לפועל הינו חוק חשוב אשר מטרתו היא מימוש פסקי דין, שטרות שחוללו, שעבודים ומשכונים, ובכך להביא להסדרת חובות. החוק נועד למנוע מצב בו חייבים יתחמקו מתשלום חובותיהם. מאידך, מימוש החוב ייעשה תוך שמירה והגנה על זכויות יסוד של החייב.
תיקון 29 לחוק הקל על חייבים בכך שביטל את סנקציית המאסר על החייב. אמנם לעת עתה ביטול המאסר הוא בגדר הוראת שעה, אך ישנה הצעת חוק שמטרתה לעגן הוראה זו דרך קבע בחוק הוצאה לפועל. מנגד, תיקון 29 הוסיף סנקציות חדשות כלפי חייבים והן אי חידוש רישיון נהיגה או דרכון. סנקציות אלו הינן קשות, ואף פוגעות בחופש התנועה והעיסוק של החייב, אך הן יינתנו כאשר הן עומדות במבחן האיזון אל מול האינטרס הציבורי.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

רפורמה בהליכי חדלות פירעון: המעבר מתיקון 4 לתיקון 9

מאת: אלי דורון, עו"ד

שינוי משמעותי בגישה להסדרי חוב בישראל צפוי לחול בדצמבר 2024 בתחום הסדרי החוב שנערכים בהתאם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

30/10/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

כלים משפטיים לעסקים הנתונים בסכנה לחדלות פירעון עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מהלכים אלו יכולים מאוד לעזור לעסקים המתמודדים עם נושים אשר מסרבים לגלות גמישות, מסרבים להמתין ומאיימים בהליכים ואף נוקטים בהליכים כנגד הניזוקים. כל הפרטים במאמר>>

9/6/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

גביית דמי מזונות בהליך חדלות פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.

26/6/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.