מאת:
הליך חדלות פירעון ליחידים: מוצא לחייב השרוי בחובות כבדים
 
כאשר אדם פרטי נקלע לחובות כבדים ואינו מסוגל לפרוע אותם, הדין הישראלי מציע מסלול משפטי ייעודי הנקרא הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הליך זה – שנכנס לתוקף בשנת 2019 תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מהווה מעין “רשת ביטחון” עבור חייבים שנקלעו לקריסה כלכלית בתום לב. בניגוד לתפיסה הישנה שראתה בפשיטת רגל אות קלון, החוק החדש מתייחס לקריסה כלכלית כאל מצב שכל אדם עלול להיקלע אליו שלא באשמתו, וממוקד במתן הזדמנות לשיקום ולא בענישה. במילים אחרות, המטרה היא לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים, לאחר שימצו את יכולת ההחזר לנושים.
במאמר זה נסביר מהו ההליך, למי הוא מתאים, נפרט את שלביו מהגשת הבקשה ועד קבלת ההפטר, ונענה על שאלות נפוצות – מהו הפטר, מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בהליך, כיצד חדלות פירעון בהשוואה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, מה הן תביעות חוב של הנושים, וכן נתייחס להיבטים הרגשיים ולחובת ההתנהלות בתום לב בהליך. המטרה היא להציג מידע ברור ובגובה העיניים, כדי לסייע לחייבים להבין את האפשרות המשפטית ולהיעזר בייצוג מקצועי בעת הצורך.
 
מה אומר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 חולל רפורמה בתפיסת הטיפול בחובות. מטרתו לשלב בין שני יעדים: מיצוי גביית החובות לנושים מחד, ומתן אפשרות שיקום כלכלי לחייב מאידך. החוק מחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה, ומתייחס הן לחדלות פירעון של חברות ועסקים והן לחדלות פירעון של יחידים . עבור אנשים פרטיים (יחידים), החוק מציב מנגנון מובנה שבו החייב יעמוד בתוכנית תשלומים ומגבלות למספר שנים, ובסופה יזכה להפטר – פטור מחובותיו שנותרו. בכך, החוק מכיר בכך שטיפול בחובות האזרח הוא גם באחריות המדינה, ושהאדם שקרס כלכלית זכאי ל”יד תומכת” מהמערכת במקום להישאר חסר אונים מול הנושים .
הליך חדלות הפירעון מיועד לחייבים שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. ככלל, כאשר סכום החובות משמעותי (נכון ל-2025, מעל כ-172,000 ₪) ההליך יתנהל במסגרת בית משפט השלום ובפיקוח הממונה על הליכי חדלות פירעון . במקרה של חובות בסכום נמוך יותר, החוק מאפשר הליך חדלות פירעון דרך לשכת ההוצאה לפועל (בהתאם לפרק י’ לחוק) . כך או כך, תנאי סף הוא שהחייב פועל בתום לב – כלומר, נקלע לחובותיו בנסיבות לגיטימיות, ללא כוונה לרמות או להתחמק, ומוכן לשתף פעולה באופן מלא עם ההליך . מי שיצר חובות במרמה או ינסה לנצל לרעה את ההליך, עלול שלא לקבל הפטר ואף להיתקל בסנקציות שונות בשל חוסר תום לב (על כך נרחיב בהמשך).
במה ההליך יכול להועיל? בראש ובראשונה – בהפסקת מרדף הנושים והעיקולים, ובמתן מסגרת מסודרת לפתרון המשבר. מרגע פתיחת הליכי חדלות פירעון, מעוכבים ומבוטלים עיקולים והליכי גבייה פרטניים שהוטלו נגד החייב, ונפתח נתיב ברור לקראת הסדרת החובות. להלן נציג את שלבי ההליך העיקריים, מהגשת הבקשה ועד ההפטר המיוחל.
 
שלבי ההליך: מהגשת הבקשה ועד לקבלת הפטר
הליך חדלות הפירעון של יחיד נמשך בדרך כלל מספר שנים (כ-3 עד 4 שנים) וניתן לחלקו לשלושה שלבים מרכזיים . במהלך ההליך החייב נדרש לעמוד בתנאים ולהפגין שיתוף פעולה מלא, ובתמורה הוא זוכה להגנה מפני הנושים ולהזדמנות להשתקם כלכלית. נפרט את השלבים אחד-אחד:
שלב א’: פתיחת ההליך וקבלת צו לפתיחת הליכים
השלב הראשון הוא פתיחה רשמית של ההליך. שלב זה נפתח בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. את הבקשה יכול להגיש החייב עצמו (מיוזמתו) או נושה שלו (כלומר אדם או גוף שהחייב חייב לו כסף). למעשה, גם הנושים רשאים לפתוח בהליך כנגד חייב שקרס, על מנת לאחד את הטיפול בכל חובותיו . ברוב המקרים של חייב פרטי יוזם, הבקשה מוגשת למשרדי הממונה על חדלות פירעון (הכונס הרשמי), ואם נושה הוא היוזם – הבקשה תוגש לבית משפט השלום עם העתק לממונה . הבקשה כוללת פירוט מלא של מצבת החובות, הנכסים, ההכנסות וההוצאות של החייב, וכרוכה בתשלום אגרה מסוימת.
לאחר הגשת הבקשה, ובהנחה שהיא עומדת בתנאים, יינתן על ידי בית המשפט או הממונה צו לפתיחת הליכים. צו זה הוא למעשה החלטה רשמית לפתוח את תיק חדלות הפירעון בעניינו של החייב, ומרגע מתן הצו חלות מספר תוצאות מידיות חשובות:
  • מינוי נאמן: לרוב ימונה לחייב נאמן (בעבר כונה “מנהל מיוחד”) – גורם מקצועי (עורך דין לרוב) שתפקידו לנהל את ההליך, לבדוק את מצב נכסי החייב, לקבל תשלומים חודשיים ממנו ולפעול לחלוקת הכספים לנושים בהמשך. הנאמן פועל תחת פיקוח הממונה ובית המשפט.
  • הגנה מפני נושים: עם מתן הצו, מעוכבים כל הליכי ההוצאה לפועל והגבייה נגד החייב, למעט חריגים כמו הליכים פליליים . כלומר, עיקולי משכורת, הגבלות, תביעות בבתי משפט וכו’ – מוקפאים, והטיפול מרוכז במסגרת תיק חדלות הפירעון. עבור החייב, זהו נשימה לרווחה מסוימת: במקום עשרות תיקים וגופים שרודפים אותו, הכל נעצר ומתנהל במקום אחד מסודר.
  • הגבלות על החייב: במקביל להגנה, הצו מטיל על החייב הגבלות שונות כדי למנוע ממנו לצבור חובות חדשים או להבריח נכסים. בין ההגבלות הנפוצות: צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי ופנקסי צ’קים, הכרזה על החייב כ”לקוח מוגבל מיוחד” בבנק וכדומה. הגבלות אלה אינן עונש, אלא אמצעי זהירות להבטיח שהתהליך ישיג את מטרותיו ושלא ייווצרו חובות נוספים במהלך ההליך.
  • חובת דיווח ותשלומים: כבר עם פתיחת ההליך, החייב נדרש בדרך כלל להתחיל בתשלום חודשי קבוע לקופת ההליך (“קופת הנשייה” – מעין חשבון נאמנות שבו נצברים כספים לטובת הנושים) . גובה התשלום נקבע לפי יכולת ההשתכרות והכנסתו הפנויה של החייב. כמו כן, עליו למלא דו”ח על מצבו הכלכלי ולדווח באופן שוטף (בדרך כלל אחת לחודש/חודשיים) על הכנסותיו והוצאותיו לאורך ההליך. דו”ח זה נועד לאפשר לנאמן ולעורך הדין של החייב (אם ישנו) לעקוב אחר עמידתו בתנאים.
שלב פתיחת ההליך נמשך יחסית זמן קצר – מרגע הגשת הבקשה עד קבלת צו פתיחת הליכים יכולים לחלוף כמה שבועות או חודשים (בהתאם לעומס ולתקינות הבקשה). מרגע שניתן הצו, עובר התיק לשלב הבא, המכונה “תקופת הביניים”.
שלב ב’: תקופת הביניים (ניהול התיק ובדיקת החייב)
תקופת הביניים היא השלב האמצעי, הנמשך בדרך כלל כשנה אחת . זוהי תקופה שבה החייב כבר מצוי תחת הגנות והגבלות ההליך, ומשתף פעולה עם הנאמן והממונה כדי לגבש את תוכנית השיקום שלו. כמה מאפיינים מרכזיים של תקופה זו:
  • בחינת מצבו הכלכלי של החייב: במהלך תקופת הביניים, הנאמן מבצע חקירה ובדיקה מקיפה של מצבו הכלכלי של החייב. הוא בודק אילו נכסים בבעלות החייב (רכב, דירה, חסכונות וכד’), מה היו הסיבות להצטברות החובות, האם הייתה התנהלות בעייתית בעבר, ומה פוטנציאל ההשתכרות של החייב. הנאמן מגבש תמונה כוללת שתשמש לקראת קביעת תוכנית הפירעון. כל ממצאיו ירוכזו בדו”ח מסכם שיוגש בסוף התקופה לממונה . חשוב לציין שבמהלך הבדיקה, חובת החייב היא לשתף פעולה באופן מלא – למסור כל מידע ומסמך נדרש. שיתוף פעולה כן ייזקף לזכותו ויסייע בקבלת הפטר בהמשך, ואילו הסתרת מידע או נכסים תהווה חוסר תום לב חמור.
  • עמידה בתשלומים ובדיווחים: בתקופת הביניים, החייב ממשיך לשלם את התשלום החודשי שנקבע ולדווח על הכנסות והוצאות כפי שנקבע. זו למעשה תקופת מבחן שבו בודקים האם הוא עומד בתנאי ההליך ומשתדל להחזיר חובותיו ככל יכולתו. אי-עמידה בתשלומים או אי-הגשת דו”חות עלולים לפגוע באמונו של בית המשפט בחייב.
  • תביעות חוב של הנושים: פרק חשוב בתקופת הביניים הוא שלב הגשת תביעות החוב. לאחר צו פתיחת ההליכים, נשלחות הודעות לכל הנושים הידועים, והם מתבקשים להגיש תביעת חוב לנאמן תוך פרק זמן מוגדר (בדרך כלל 6 חודשים). תביעת חוב היא טופס רשמי שבו הנושה מצהיר מהו סכום החוב שהחייב חייב לו, בצירוף מסמכים ותיעוד לכך. הנאמן בוחן כל תביעה, מחליט האם לאשרה ובאיזה סכום, ודוחה חלקים שאינם מוצדקים. רק נושה שהגיש תביעת חוב והוכרה על ידי הנאמן, יוכל לקבל חלק מהכספים שיחולקו בהמשך . נושים שלא יגישו תביעה עלולים לא לקבל דבר מקופת הנשייה, ובתום ההליך החוב שלהם יימחק (בכפוף לצו ההפטר). לכן, מבחינת החייב, תביעות החוב קובעות למעשה את “מפת החובות” הסופית – איזו יתרת חוב תוכר במסגרת ההליך וכמה בסופו של דבר הוא יצטרך להחזיר לפני ההפטר. חשוב להדגיש: תביעות החוב אינן פעולה של החייב אלא של הנושים עצמם; החייב רק יקבל העתקים ויוכל להגיב אם נדרש.
  • התנהלות תחת פיקוח: בתקופה זו חייו של החייב מתנהלים תחת פיקוח: ההגבלות שהוטלו עם פתיחת ההליך (כמו עיכוב יציאה, הגבלת חשבון וכו’) נמשכות . כל הוצאה חריגה או שינוי במצבו צריך להיות מדווח. מצד שני, החייב יודע שכל עוד הוא ממלא אחר הכללים, הוא מוגן מפני הנושים וההליכים נגדם קפואים. במקרים בהם הנאמן מקבל החלטות שפוגעות בחייב או בנושים, ניתן לערער או לבקש שינוי (החייב יפנה לממונה, ונושה יפנה לבית המשפט) – כך שיש איזונים ופיקוח על פעולות הנאמן.
  • אפשרות להסדר מוקדם: ראוי לציין שבכל שלב, גם בתקופת הביניים, החוק מאפשר לחייב ולנושיו להגיע להסדר חוב מוסכם ביניהם, שאם יאושר – יכול לסיים את התיק מוקדם. למשל, אם החייב מצליח לגייס כסף מצד ג’ ומציע לשלם אחוז מסוים לכל נושה בסכום חד-פעמי, והנושים מסכימים – ניתן לאשר הסדר ולסיים את ההליך ללא צורך בהמשך תשלומים. במצב כזה החייב יקבל הפטר מיידי על היתרה. אפשרות זו תלויה ברצון טוב של הנושים ובהצעה אטרקטיבית, ולכן לא תמיד מתממשת, אך חשוב לדעת שהיא קיימת.
בסוף תקופת הביניים, ולאחר שהנאמן הגיש את דו”ח ממצאי הבדיקה לממונה, יעבור התיק לשלב השלישי – גיבוש תוכנית לשיקום כלכלי של החייב ומתן צו שיקום, שבסופו צפוי ההפטר.
שלב ג’: צו שיקום כלכלי ותקופת השיקום (עד ההפטר)
לאחר כשנה מתחילת ההליך, ובהתאם לממצאי הנאמן, מתקיים דיון בפני בית המשפט במעמד החייב, הנאמן ונציג הממונה, שבו מגובשת תוכנית השיקום הכלכלי של החייב. הממונה (הכונס הרשמי) מגיש לבית המשפט הצעה מפורטת לתוכנית, הכוללת בין היתר: כמה עוד שנים ישלם החייב תשלומים חודשיים (ובאיזה סכום), אילו נכסים של החייב ימומשו (יימכרו) לטובת קופת הנשייה, אילו הגבלות יוסיפו לחול עליו, האם עליו לעבור קורס או הדרכה להתנהלות כלכלית נכונה, והאם יש מקום לתת לו הפטר לאלתר – כלומר הפטר מיידי עם מתן צו השיקום . בית המשפט בוחן את ההצעה, את עמדת הנושים (שיכולים להתנגד או לבקש שינויים), ואת נסיבותיו האישיות של החייב, ומתן צו לשיקום כלכלי המסכם את התנאים להמשך ההליך.
צו השיקום הכלכלי הוא למעשה גזר הדין של ההליך: הוא קובע כמה עוד זמן וכסף יידרש מהחייב. ברוב המקרים, אם לא מדובר במקרה של הפטר מיידי, הצו יורה על תקופת תשלומים נוספת של כ-36 חודשים (3 שנים) החל ממועד צו השיקום . במהלך תקופה זו, החייב ממשיך להיות תחת אותן הגבלות ואותם חובות תשלום ודיווח – למעשה תנאי הצו לשיקום דומים לתקופת הביניים, רק שכעת הם חלק מהתוכנית הסופית. אם לחייב יש נכסים בעלי ערך (לדוגמה דירת מגורים מעבר לצרכיו, רכב יוקרה, וכד’), הצו יכלול הוראות למימוש אותם נכסים ומכירתם לטובת הנושים. מנגד, הצו יפרט גם את החובות שהחייב אינו צריך לשלם במלואם – כלומר, מציין שבכפוף לעמידה בתנאים, החייב יקבל הפטר על יתרת חובותיו שלא נפרעו. למעשה, צו השיקום משרטט את הדרך שצריך החייב לעבור כדי להגיע לקו הסיום.
חשוב להבין: מרגע מתן צו השיקום, הכיוון הוא חיובי וברור – לחייב יש תאריך סיום באופק. אם החייב יעמוד בכל תנאי הצו לאורך התקופה שנקבעה, אז בתום התקופה הוא יקבל הפטר סופי שמוחק את יתרת חובותיו . משמעות הדבר: החייב יהיה פטור מלשלם חובות נוספים לנושים שנכללו בהליך, והם לא יוכלו עוד לנקוט נגדו בצעדי גבייה. ההליך יסתיים, והחייב ייצא לדרך חדשה ללא עול חובות עבר (פרטים בהמשך על ההפטר). לעומת זאת, אם לא יעמוד בתנאים – למשל, יפסיק לשלם או יפר הוראות מהותיות – בית המשפט רשאי לבטל את צו השיקום, לבטל את ההליך כולו או לשנות תנאים (להארכת התקופה, למשל). החייב למעשה מקבל הזדמנות שנייה, בתנאי שימלא את חלקו בהסכם.
ישנם מקרים נדירים יחסית שבהם כבר במעמד צו השיקום בית המשפט מעניק לחייב הפטר לאלתר (מיידי). זה יקרה אם שוכנעו השופט והממונה שאין תועלת בהמשך גביית תשלומים – למשל, כאשר לחייב אין שום כושר החזר (נניח אדם חסר כל רכוש עם קצבת הבטחה בלבד) . במצב כזה, לא יוטלו עוד תשלומים עתידיים, ההליך יסתיים מיד עם צו השיקום תוך שהחייב מקבל הפטר על כל חובותיו (מלבד חריגים שעליהם אין הפטר). אך ברוב המקרים, כאמור, החייב יידרש לעוד כמה שנות תשלום לפני שיזכה בהפטר.
לבסוף, בתום תקופת השיקום, ולאחר שהנאמן מוודא כי כל תנאי הצו מולאו כראוי, מוציא בית המשפט או הממונה אישור הפטר לחייב. זהו רגע השחרור – הסרת עול החובות ויציאה לדרך חדשה.
 
מהו הפטר ומה המשמעות המשפטית שלו?
הפטר הוא התוצאה הנכספת של הליך חדלות הפירעון עבור החייב. הפטר (בלשון פשוטה: פטור מחובות) הוא צו משפטי הקובע שהחייב משתחרר מיתרת חובותיו שקדמו לפתיחת ההליך. משמעות ההפטר היא שהנושים הכלולים בהליך אינם יכולים עוד לדרוש מהחייב כספים, לפתוח נגדו תיקי הוצאה לפועל חדשים או להמשיך בהליכי גבייה בגין אותם חובות. למעשה, ההפטר מוחק את החובות שהיו לחייב ואשר לא נפרעו במהלך ההליך. זהו הביטוי המובהק לפתיחת “דף חדש” – החייב מקבל הזדמנות להתחיל מחדש מבחינה כלכלית בלי עול העבר.
עם זאת, חשוב לדעת שלא כל חוב זוכה להפטר. החוק מחריג חובות מסוימים, שהפטור אינו חל עליהם מטעמי מדיניות ציבורית. חובות שלא ניתן לקבל עליהם הפטר כוללים בעיקר: חוב מזונות (תשלומי מזונות לבן/בת זוג או לילדים) – חוב זה נחשב בעל אופי מיוחד ולא נמחל ; וכן קנסות או חובות עונשיים אחרים כלפי המדינה (למשל קנס פלילי או מנהלי שהוטל על החייב) – גם הם לרוב אינם ברי הפטר. חובות אלה ימשיכו לרבוץ על החייב אף לאחר סיום הליך חדלות הפירעון, והוא יצטרך להסדירם בנפרד. למרבה המזל, מרבית החובות של אנשים פרטיים (הלוואות, אשראי, משכנתאות חסרות כיסוי, התחייבויות עסקיות וכו’) כן מתבטלים בהפטר.
חשוב גם להבין שההפטר אינו “מתנה חינם” – החייב מקבל אותו רק לאחר שהוכיח מאמץ כנה להחזיר את חובותיו במסגרת יכולתו. ההפטר יכול להיות מותנה בעמידת החייב בכל דרישות צו השיקום לאורך שנים. אם אחרי מתן ההפטר מתברר שהחייב השיגו במרמה או שהפר תנאים מהותיים, ניתן אף לבטל את ההפטר רטרואקטיבית. כלומר, החוק נותן הזדמנות לחייב בתום לב, אך שומר פתח לטפל בקשיים אם ינוצל ההליך לרעה.
בסופו של יום, קבלת ההפטר היא רגע מכונן: עבור החייב – חופש מחובות עבר, ועבור הנושים – סוף פסוק להליכי הגבייה (גם אם לא קיבלו את מלוא כספם). אמנם ההפטר אינו מוחק את זיכרון החובות (למשל, דוחות אשראי יכולים לשקף שהאדם עבר הליך), אך משפטית הוא נקי מחובותיו הישנים.
 
מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בהליך?
אמנם החוק מאפשר לחייב לפתוח בהליך גם ללא ייצוג, במיוחד אם אין בידיו אמצעים (ואף קיימות אפשרויות לסיוע משפטי מטעם לשכות לסיוע משפטי למעוטי יכולת), אך בפועל מומלץ מאוד שלא לעבור הליך חדלות פירעון לבד. יש לכך כמה סיבות מרכזיות:
  • ניווט בהליך מורכב: הליך חדלות פירעון כרוך בבירוקרטיה ובדקויות משפטיות רבות – טפסים, מועדים, דיונים, והחלטות שעל החייב לקבל. עורך דין מנוסה בתחום יידע לנווט את התיק ביעילות, להדריך את החייב בדיוק אילו מסמכים להגיש, מתי ואיך, ולוודא שאין טעויות או עיכובים מיותרים. כך למשל, טעות תמימה במילוי טופס או פספוס מועד להגשת דו”ח עלולים לעכב את ההליך או לפגוע בזכויות החייב – דבר שעורך דין יסייע למנוע.
  • הקטנת התשלומים ומיצוי זכויות: עו”ד מיומן יפעל להשיג עבור החייב את התנאים הטובים ביותר במסגרת ההליך. למשל, הוא יכול לשכנע את הנאמן והממונה להפחית את גובה התשלום החודשי בהתחשב בנסיבות, לקצר את תקופת התשלומים, למנוע מימוש נכסים גבוליים, וכד’. אכן, ייצוג משפטי עשוי להקטין משמעותית את גובה התשלומים החודשיים ואת משך תקופת התשלומים, ואף למנוע מכירת נכסי החייב שלא לצורך . ללא ייצוג, החייב עלול שלא לדעת לטעון את טענותיו בצורה המיטבית.
  • התמודדות מול הנושים והנאמן: במסגרת ההליך ייתכנו דיונים והתנגדויות – למשל, נושה שעלול לטעון שהחייב נהג בחוסר תום לב, או נאמן שמבקש למכור נכס יקר. במצבים כאלה, טוב שיהיה לחייב סנגור שיגן על האינטרסים שלו וייצג אותו מול בית המשפט. עורך הדין מכיר את הפסיקה והכלים המשפטיים שיכולים לסייע, כמו הגשת בקשות מתאימות או ערעור במידת הצורך.
  • שקט נפשי וליווי מקצועי: מעבר לצד הטכני, יש חשיבות רבה לתמיכה ולהכוונה. ההליך יכול להיות מלחיץ ומורכב לחייב הממוצע; עורך דין טוב יסביר לחייב את השלבים, ירגיע חששות, וידאג להזכיר לו ולעודד אותו לקיום התחייבויותיו. הידיעה שיש מי שמטפל בעניינים המשפטיים מאפשרת לחייב להתמקד בשיקום חייו, בעבודה ובהכנסת פרנסה, במקום להתעסק כל היום בניירת משפטית.
חשוב לציין כי עלות שכר טרחת עו”ד בהליכי חדלות פירעון היא בדרך כלל סבירה ונשקלת בהתחשב במצבו של החייב, ולעיתים אף ניתנת לפריסה. בשורה התחתונה, ייצוג מקצועי הוא כמעט תנאי בלתי רשמי להצלחת ההליך – זהו “ביטוח” כנגד טעויות ופספוס זכויות, שמשתלם לרוב לחייבים הנמצאים ממילא במצב פיננסי עדין.
 
השוואה: הליכי חדלות פירעון לעומת איחוד תיקים בהוצאה לפועל
כאשר מדברים על פתרון לחובות כבדים, שני מסלולים עיקריים עולים בהקשר זה: חדלות פירעון (פשיטת רגל) ואיחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. אלו למעשה שני הליכים שונים בתכלית, וכל אחד מתאים לנסיבות אחרות. נסקור בקצרה את ההבדלים, היתרונות והחסרונות, ולמה ברוב המקרים של חובות משמעותיים חדלות פירעון עדיפה.
איחוד תיקים הוא הליך במסגרתו חייב שיש נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל מבקש לאחד את כל חובותיו לתיק אחד ולשלם תשלום חודשי אחד עבור כולם (במקום להתמודד עם כל תיק בנפרד). לשכת ההוצאה לפועל, אם היא נעתרת לבקשה, קובעת צו תשלומים חודשי כולל, מחלקת אותו בין הנושים לפי חלקם, ומטילה על החייב הגבלות (דומות מאוד לאלו שבפשיטת רגל: עיכוב יציאה, הגבלת בנק וכד’) לאורך התקופה שבה הוא משלם. היתרון העיקרי של איחוד תיקים הוא פישוט ההתנהלות – לחייב יש תיק אחד, תשלום אחד, וכל עוד הוא משלם בזמן, הנושים אינם יכולים לפעול נגדו באופן פרטני. מבחינה פורמלית, זה מקל מאוד על החייב בהתמודדות השוטפת.
אולם, הליך איחוד תיקים מגיע עם חסרונות משמעותיים: ראשית, אין באיחוד תיקים אפשרות של הפטר. בניגוד לחדלות פירעון, המטרה באיחוד היא גובה מלוא החוב מהחייב, ולא שיקומו. ההליך מסתיים רק כאשר כל החוב שולם במלואו, כולל ריביות והצמדות . המשמעות היא שהחייב ימשיך לשלם עד שישלים 100% מחובותיו, גם אם זה יימשך שנים ארוכות. למעשה, החוק מגביל כיום את איחוד התיקים: עבור חובות שסכומם עד 100,000 ₪, נדרש שהחייב יוכל בפריסת התשלומים לסלק את הכל תוך 3 שנים (כלומר תשלום של ~3% מהסכום בכל חודש) . אם החובות גדולים מזה, או שהתשלום הדרוש גבוה מיכולת ההשתכרות, איחוד תיקים פשוט לא יהיה ישים. לכן, איחוד תיקים מתאים בעיקר למי שחובותיו קטנים יחסית ויש לו הכנסה פנויה נאה שמאפשרת לכסות הכל בפרק זמן סביר. אדם עם חובות עצומים ויכולת החזר נמוכה, איחוד תיקים לא יפתור את בעייתו אלא רק יאריך את הסבל.
שנית, למרות שגם במסגרת איחוד תיקים החייב זוכה להגנה מסוימת (עיכוב הליכים פרטניים וכו’), הרי מטרת ההליך באיחוד תיקים היא רק גבייה, לא שיקום כלכלי . החייב מוגדר “חייב מוגבל באמצעים” ובהגבלות מתמשכות, ולמעשה תלוי בחסדי ההוצאה לפועל עד גמר תשלומיו. אין תוכנית לשיקום או סיוע בשילוב החייב חזרה במרקם הכלכלי. בחדלות פירעון, לעומת זאת, החוק שם דגש על שיקום החייב – כולל הדרכה כלכלית בעת הצורך, תקופת תשלומים קצובה ומוגדרת מראש, ולאחריה מחיקת יתרת החובות ויציאה לחופשי. במילים אחרות, ההבדל הוא בתוצאה הסופית: חדלות פירעון נועד להביא את החייב לנקודה שבה הוא חופשי מחובות (בעזרת צו הפטר), בעוד איחוד תיקים נועד בסך הכל להקל ארגונית על הגבייה, אבל החובות יישארו עד השקל האחרון.
יתרון יחסי אפשרי של איחוד תיקים עשוי להיות במקרים נקודתיים שבהם לחייב יש נכסים שהוא חושש לאבד. בהליך חדלות פירעון, כאמור, ייתכן שיורה בית המשפט לממש (למכור) חלק מנכסי החייב כדי לשלם לנושים. באיחוד תיקים, באופן עקרוני, כל עוד החייב עומד בצו התשלומים, הנושים מעוכבים מלפעול, ולכן ייתכן שנכסיו לא ימומשו. עם זאת, יש לסייג: אם למשל יש לחייב נכס משמעותי (כגון דירה), הנושים יכולים להתנגד לאיחוד תיקים ולדרוש לממש את הנכס במקום פריסת חוב ארוכה. כך שבפועל, לאיחוד תיקים כנראה לא יאושר מלכתחילה במקרה של חובות גדולים מאוד ונכסים משמעותיים – שם ימליצו לרוב לפנות לחדלות פירעון.
לסיכום ההשוואה: עבור חייב עם חובות כבדים שאין ביכולתו לפרוע בתוך שנים ספורות, הליך חדלות הפירעון הוא הבחירה המתבקשת והנכונה. הוא מעניק הגנה רחבה יותר, אופק לסיום החובות באמצעות הפטר, והתמקדות בהבראת החייב. איחוד תיקים עשוי להתאים למקרים מצומצמים של חובות קטנים/בינוניים וחייב שיכול בפועל להחזיר את כולם, אך אינו מהווה פתרון שורש למי שקרס כלכלית. ככלל אצבע, אם אינכם רואים דרך ריאלית לשלם את מלוא החוב, כנראה שחדלות פירעון תהיה המסלול הנכון עבורכם.
 
מהן תביעות חוב ומי מגיש אותן?
כפי שהזכרנו בשלב “תקופת הביניים”, תביעות חוב הן כלי מרכזי בהליך חדלות פירעון. זוהי הפרוצדורה שבה הנושים מבססים את חלקם בתיק ומודיעים כמה החייב חייב להם. נפרט מעט יותר על התהליך ומשמעותו:
לאחר צו פתיחת הליכים, הממונה או הנאמן מודיעים לכל נושי החייב (לפי רשימת הנושים בבקשה ובמידע המופיע במערכות הוצאה לפועל ובנקים) על כך שהחייב נכנס להליכי חדלות פירעון. בהודעה לנושים מצוין שעליהם להגיש תביעת חוב בתוך 90 ימים (לעיתים מוארך ל-6 חודשים) מיום הצו. תביעת חוב היא למעשה תצהיר או טופס רשמי שבו הנושה מפרט את החוב כלפיו: סכום הקרן, ריבית, הוצאות, וכן צרופות להוכחת החוב (למשל חוזה הלוואה, פסק דין, שטר וכו’). תביעות החוב מוגשות לנאמן (או לממונה), ולא לבית המשפט ישירות. גם הנאמן עצמו יכול להגיש תביעות חוב בשם נושים שלא מסוגלים לכך (למשל עובדים של החייב הזכאים לשכר) או בשם נושים שהתמהמהו, אך זה חריג.
תפקיד הנאמן הוא לבדוק כל תביעת חוב ולהכריע האם לאשר אותה ובאיזה סכום. למשל, אם נושה הגיש תביעה על סך 200,000 ₪, הנאמן יבדוק האם יש בסיס לסכום – האם חלקו כבר שולם בעבר? האם צירף הנושה הוכחות? האם מדובר בחוב חוקי (לא בניגוד לדין)? לעיתים הנאמן עשוי לדחות תביעה (למשל אם נראה שהנושה תובע סכום מופרז ללא אסמכתאות), או להפחית מסכומה (למשל לקזז ריביות לא סבירות). הנושה יכול להשיג על החלטת הנאמן בבית המשפט, אך לרוב החלטות הנאמן מתקבלות.
לאחר שחלף המועד להגשת תביעות חוב, מתגבשת בעצם רשימת החובות המאושרים בתיק. זהו הסכום שלפיו ייקבע כמה בסופו של דבר יקבל כל נושה ומה שיעור המחיקה (ההפטר) הצפוי. רק נושה שהגיש תביעת חוב ואושרה יוכל לקבל חלק יחסי מהכספים שישלם החייב. נושה שלא טורח להגיש תביעה, פשוט לא יהיה חלק מהתיק – הנאמן לא ישמור לו כסף בקופת הנשייה. עבור החייב, כפי שכבר ציינו, משמעות הדבר שחוב שלא נתבע ולא אושר, לא יצטרך להיות משולם ויכוסה בהפטר הסופי.
חשוב להבין שתביעות החוב אינן פעולה שנדרשת מצד החייב – זה תפקיד הנושים והנאמן. עם זאת, לחייב ולעורך דינו כדאי לעקוב אחרי רשימת התביעות שהוגשו. במידת הצורך, החייב יכול להתנגד לתביעת חוב (למשל אם נושה מסוים תבע סכום שגוי או מוגזם). ההתנגדות תישקל על ידי הנאמן, ובמחלוקות משמעותיות – על ידי בית המשפט. למשל, אם חבר טוען שנתן לחייב הלוואה פרטית והחייב מכחיש – ייתכן והדבר יוכרע בבית המשפט במסגרת ההליך. באופן כללי, שלב תביעות החוב מאפשר ליישב את תמונת החובות באופן מרוכז: כל הטענות הכספיות נגד החייב נדונות בפורום אחד (תיק חדלות הפירעון), במקום הליכים מפוצלים בהרבה ערכאות.
עוד נקודה: תעדוף נשייה. בהליך חדלות פירעון, יש כללים מי מקבל קדימות בכסף המחולק. למשל, נושים מובטחים (כמו בנק עם משכנתה על בית) יקבלו את כספם מתוך מימוש הבטוחה תחילה; נושים בדין קדימה (לדוגמה רשויות המס, זכויות עובדים מוגנות) יקבלו קדימות מסוימת על פני נושים רגילים. הנאמן, בדו”חותיו, יביא בחשבון סדרי קדימויות אלו. החייב לא צריך להתעמק בכך, אבל כדאי לדעת שלא כל נושה שווה בהליך – יש סדר חלוקה. מה שחשוב לחייב הוא שבסוף ההליך, לאחר חלוקת כל הכספים שנצברו בקופה לפי סדר הקדימות, יתרת החובות שאושרו אך לא שולמו תמומחק בהפטר.
לסיכום סעיף זה: תביעות החוב הן הדרך של הנושים לתבוע את חלקם ולהיכלל בהליך. הן משפיעות על החייב בכך שהן קובעות כמה מתוך סך חובותיו יוכר וייפרס לתוכנית השיקום, וכמה בסופו של דבר יימחק. החייב עצמו בעיקר צריך להמשיך לשתף פעולה, לשלם ולדווח – ואת “המלחמה” בין הנושים על חלקם יעשה הנאמן בפיקוח בית המשפט.
 
ההתמודדות הנפשית: צעד קשה אך לעיתים הכרחי
אין להתעלם מההיבט הפסיכולוגי והאישי של הכניסה להליך חדלות פירעון. עבור רבים, ההחלטה להכריז על עצמם כחדלי פירעון (פשיטת רגל) מלווה בתחושות קשות של כישלון, בושה, פחד מהלא נודע וחרדה מפני הסטיגמה החברתית. אנשים לעיתים מושכים שנים במצב בלתי אפשרי של חובות ותיקי הוצאה לפועל מרובים, משום שהם נרתעים מלפנות להליך שלדעתם ישים עליהם תווית של “פושט רגל”. מחד, חשוב להכיר ברגשות הללו – זה טבעי לחלוטין לחוש כך. מאידך, יש לזכור כי המציאות בפועל בדרך כלל הרבה פחות נוראה מהחשש: החוק כיום רואה בחייבים הללו אנשים במצוקה שזקוקים לעזרה, ולא עבריינים או נוכלים . רוב מוחלט של החייבים מגיעים להליך כתוצאה מנסיבות חיים קשות (קריסת עסק, מחלה, ערבות לחוב של אחר, פיטורים וכו’), ולא בגלל התנהגות זדונית.
יתר על כן, הקלה הנפשית שמרגישים חייבים רבים אחרי כניסתם להליך היא גדולה. לפתע נפסק שטף הטלפונים המטרידים מהנושים, אין ביקורי הוצאה לפועל בבית, המשכורת מוגנת מעיקולים, ואפשר להתחיל לתכנן עתיד. תיאור חייו של אדם לפני ההליך כולל לא פעם: “נרדף על ידי נושיו, סובל מעיקולים ומריבוי הליכים” , הגבלות על רישיון הנהיגה, חשבון בנק מעוקל, ודאגה יומיומית כיצד לשרוד תחת הר החובות. לעומת זאת, במהלך ההליך – אמנם יש הגבלות אחרות – אבל החייב יודע שהכול תחת שליטה של בית המשפט, ושאיש לא יכול לבוא ולהפתיע אותו בעיקול נוסף. עבור רבים, עצם הידיעה שיש אור בקצה המנהרה (מועד ההפטר) ומסלול ברור איך להגיע אליו, מעניקה שקט נפשי יחסי שלא היה להם זמן רב.
כמובן, לא נטעה: ההליך דורש הקרבה והתנהלות בצניעות. החייב יצטרך לחיות מספר שנים תחת מגבלות כלכליות, עם תקציב מוגבל, תשלומים חודשיים קבועים וקושי לקחת אשראי חדש. ישנה גם פגיעה באגו שצריך להתמודד איתה – להיחשב כחדל פירעון זה לא נעים. אך רבים מעידים שהרגשת ההקלה גוברת על המבוכה, במיוחד כשהם מבינים שעשו את הדבר האחראי והנכון למשפחתם ולעצמם. האלטרנטיבה – להמשיך לטבוע בריביות, חובות שתופחים, ולחיות במחתרת מחשש מנושים – גרועה בהרבה ואינה מאפשרת באמת שיקום או שקט.
מה עוד יכול לסייע בהתמודדות? תמיכה משפחתית היא קריטית – לשתף את בן/בת הזוג והמשפחה במצב, לקבל עידוד והבנה. ייעוץ פסיכולוגי או קבוצות תמיכה לחייבים יכולות גם הן לעזור לעבד את התחושות. חשוב לזכור שאתם לא לבד: רבים עוברים את זה, ובישראל של היום יש פתיחות רבה יותר למצב הזה. בסיום ההליך, כשתקבלו את ההפטר, תוכלו להסתכל לאחור בגאווה מסוימת על הדרך הקשה שעברתם ועל כך שלא ויתרתם. החלטה אמיצה לפתור את הבעיה עדיפה על התכחשות והידרדרות עמוקה יותר.
 
חובת תום הלב – תנאי יסוד בהליך ואזהרה מפני פעולות פסולות
נסיים בהדגשת נקודה מרכזית שחזרה כמה פעמים: התנהלות בתום לב. הליך חדלות פירעון הוא חסד שמאפשר לחייב בהגינות להשתקם, אך הוא דורש יושר ושקיפות מוחלטים מצד החייב. תום לב בהליך אומר שהחייב פועל בהגינות, ביושרה, בלי להסתיר מידע ובלי לנסות להתחכם . עיקרון זה חל החל משלב יצירת החובות (כלומר, שלא נוצרו במרמה או עבירה), דרך הגשת הבקשה, ולאורך כל חודשי ההליך.
מה נחשב חוסר תום לב? החוק והפסיקה נותנים דוגמאות רבות, למשל: יצירת חובות מתוך כוונת תרמית או תוך ביצוע עבירה; נטילת הלוואות גדולות כשיודעים שלא תהיה יכולת להחזיר; הברחת נכסים או העברת רכוש במתנה לקרובים לפני או במהלך ההליך כדי שלא ייכלל בקופה; מסירת מידע כוזב או השמטת פרטים מהותיים (כמו חשבון בנק שקיים בחו”ל ולא דווח); אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה; הפרת ההגבלות שהוטלו (למשל יציאה מהארץ בלי אישור); ואי-עמידה מכוונת בתשלומים החודשיים שנקבעו . כל אלה דוגמאות להתנהגות שבית המשפט רואה בחומרה במסגרת ההליך.
הסנקציות על חוסר תום לב יכולות להיות כואבות ביותר: החל מביטול ההליך לאלתר (כלומר, הפסקת כל ההגנות והחזרת החייב ונושיו לנקודת ההתחלה), דרך שלילת ההפטר או עיכובו, והטלת חיובים כספיים נוספים, ואף עד עבירה פלילית שעונשה מאסר במקרים של מרמה של ממש . למשל, חייב שהבריח נכסים או הסתיר נכסים יכול להיות מואשם בהעלמת נכסים מהנושים – עבירה שדינה מאסר. חייב שמסר עדות שקר בתצהיריו עלול לעמוד לדין על שבועת שקר. לכן, אין לשחק משחקים בהליך. היושר הוא הנכס החשוב ביותר שמביא עמו החייב להליך – יותר מכל סכום כסף.
החדשות הטובות הן שרוב מוחלט של החייבים הפרטיים אכן נוהגים בתום לב, ואין להם כוונה להונות איש. אם אתם פשוט אזרחים שקרסו כלכלית ומנסים בכנות לצאת לדרך חדשה, בית המשפט והממונה יבחינו בכך ויתנו לכם גיבוי. היו גלויים עם עורך הדין שלכם, דווחו כל פרט, אל תסתירו שום דבר, ועשו מאמץ אמיתי לעמוד בכל הדרישות. במידה ותעשו כך, תוכלו לבסס את אמון הגורמים המטפלים בכם ובסופו של דבר לקבל את ההפטר המיוחל.
 
אזהרה חשובה: אל תתפתו לעצות אחיתופל מצד גורמים לא מקצועיים “לעקוף את המערכת”. לעיתים חייבים שוקלים למשל להעביר נכסים על שם קרוב משפחה לפני כניסה להליך, כדי שלא יילקחו – זהו צעד מסוכן ולא חוקי. אם בבוא היום יתברר שנכס הוברח במתכוון, ההפטר שלכם עלול להתבטל ואולי אף תסתבכו בפלילים . במקום זאת, התייעצו עם עורך הדין כיצד לגשת לנושא הנכסים במסגרת החוק – ייתכן שחלקם מוגנים ממילא (למשל, לעיתים משאירים לחייב דירת מגורים צנועה או רכב הכרחי), ובכל מקרה עדיף להתמודד ביושר ולנסות לשכנע שלא לממש נכס מסוים מאשר להסתירו. זכרו: שקיפות ותום לב הם תנאי בסיס לכל אורך חדלות הפירעון.
 
במבט מסכם, הליך חדלות פירעון הוא ללא ספק מהלך מורכב, אך עבור חייבים פרטיים השרויים בחובות כבדים הוא לעיתים קרובות המוצא הנכון והצודק. החוק הישראלי מציע דרך מובנית לצאת מחובות - דרך שמצד אחד מכבדת את הנושים ומנסה להשיב להם חלק מכספם, ומצד שני מאפשרת לחייב להשתקם ולקבל הזדמנות חדשה בחיים ללא עול החוב. אם אתם או קרוביכם מצויים במצב של חדלות פירעון, אל תחששו לפנות לייעוץ ולבדוק את האפשרות. עם ליווי משפטי מתאים, עמידה בתנאים וקצת סבלנות – ייתכן מאוד שתוכלו בתוך כמה שנים לנשום לרווחה, כשהחובות מאחוריכם, ולהתרכז בבנייה מחודשת של עתידכם הכלכלי והאישי. זהו צעד אמיץ ונכון שמחליף שנים של פחד וחוסר ודאות, במסלול ברור לשחרור כלכלי. שיהיה בהצלחה.
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.