
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
האם אפשר לסמוך על הודאה שנמסרה למדובב בתא המעצר? בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת הביקורת על אחת מ"מלכות הראיות" של המשפט הפלילי. פסיקות בתי המשפט, פרשות כמו אלישע חייבטוב ורומן זדורוב, והמלצות ועדת דנציגר, מעלות שאלות קשות על גבולות השימוש במדובבים, הסיכון להודאות שווא והאיזון בין צורכי החקירה לזכויות החשוד. במאמר נבחן את הכללים המשפטיים, המחדלים שנחשפו והכיוון שאליו צועד המשפט הישראלי.
רשות המיסים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למקדמה על חשבון תביעות הפיצויים במסלול האדום בגין נזקי מבצע "שאגת הארי". המקדמות מיועדות לעסקים ביישובי ספר ולעסקי תיירות באזורים הזכאים, ונועדו לספק סיוע כספי מהיר עוד לפני הגשת תביעת הפיצויים המלאה. ברשות המיסים מזכירים כי קבלת המקדמה מחייבת הגשת תביעה מלאה במועדים הקבועים, אחרת יידרשו העסקים להשיב את הכספים שקיבלו.