מאת:

אחריות הבנק בביצוע פעולות בחשבון נאמנות לבקשת נאמן בהליך חדלות פירעון

במסגרת הליכי חדלות פירעון, נפתח לעיתים קרובות חשבון נאמנות לצורך ניהול נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים.
חשבון זה מנוהל על ידי הנאמן שמונה בהליך, אך פעולותיו מתבצעות בפועל על ידי הבנק.
הבנק, המהווה חוליה קריטית בניהול הכספים, אינו משמש רק כגורם טכני, אלא נושא באחריות משפטית משמעותית להבטחת ניהול חוקי, תקין ושקוף של חשבון הנאמנות.
אחריות הבנק בהקשר זה היא כפולה: מצד אחד, עליו למלא אחר הוראות הנאמן, ומצד שני, הוא מחויב לפעול בהתאם להוראות החוק, להימנע מביצוע פעולות בלתי חוקיות, ולדווח במקרים של חשד להפרות. כשל מצד הבנק עלול לחשוף אותו לתביעות אזרחיות, קנסות ואף הליכים פליליים.
במאמר זה נבחן את חובות הבנק בעת ביצוע פעולות בחשבון נאמנות, את האחריות המשפטית המוטלת עליו, ואת הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולות בלתי חוקיות או ברשלנות.
 
מהו חשבון נאמנות בהליך חדלות פירעון?
חשבון נאמנות נפתח על שם החייב או החברה במסגרת הליך חדלות פירעון, אך מתנהל על ידי הנאמן שמונה לתהליך. מטרת החשבון היא לשמור על כספי החייב, לנהל את נכסיו ולהבטיח חלוקה הוגנת של הכספים בין הנושים.
מאפייני החשבון:
  • החשבון אינו שייך לנאמן עצמו אלא לחייב ולנושיו.
  • הכספים המופקדים בחשבון כפופים להחלטות בית המשפט.
  • כל פעולה בחשבון מחייבת עמידה בהוראות חוק חדלות פירעון, תקנות רשות האכיפה והגבייה, והנחיות הממונה על חדלות פירעון.
חשיבות החשבון:
  • הפרדת נכסי החייב מנכסי הנאמן מונעת ניגוד עניינים ומעילה ומבטיחה שימוש חוקי בכספים.
 
תפקיד הבנק בניהול חשבון נאמנות
הבנק אינו רק מבצע פעולות טכניות לפי הוראות הנאמן, אלא מהווה “שומר סף” המחויב למנוע שימוש לא חוקי בכספי הנאמנות.
תחומי אחריות מרכזיים של הבנק:
1. זיהוי הנאמן ועמידה בדרישות פתיחת חשבון
  • אימות זהות הנאמן ומינויו החוקי.
  • וידוא שהחשבון נפתח כחשבון נאמנות בהתאם להוראות החוק.
2. מעקב אחר פעולות חריגות
  • זיהוי תנועות חריגות כגון העברות גדולות או משיכות ללא הצדקה.
  • דיווח על פעולות חשודות בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

3. ציות להוראות בית המשפט

  • בחינת מסמכים והחלטות בית המשפט לפני ביצוע פעולות משמעותיות.
  • הימנעות מביצוע פעולות הסותרות את הוראות החוק או צווי בית המשפט.
4. הבטחת שקיפות ודיווח לרשויות
  • דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות חשודות.
  • שיתוף פעולה עם הממונה על חדלות פירעון במקרה של בדיקות.
 
הבסיס המשפטי לאחריות הבנק
אחריות הבנק מעוגנת במספר חוקים מרכזיים:
א. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח–2018
החוק קובע את חובות הנאמן בניהול הכספים ומטיל חובות זהירות גם על גורמים המסייעים לו.
  • סעיף 231: קובע כי כספי הנשייה ינוהלו בנפרד מחשבונות אחרים.
  • סעיף 215: אוסר על הנאמן להשתמש בכספים בניגוד להוראות בית המשפט.
  • הבנק מחויב לוודא כי הכספים מוחזקים בחשבון ייעודי ונעשה בהם שימוש בהתאם להחלטות שיפוטיות.
ב. חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א–1981
החוק קובע חובות של זהירות, נאמנות ושקיפות מצד הבנק.
  • סעיף 3: הבנק מחויב לפעול בהגינות ובשקיפות.
  • סעיף 5: חובת שמירה על סודיות, למעט מקרים המחייבים דיווח לרשויות.
ג. חוק איסור הלבנת הון, התש”ס–2000
החוק מטיל על הבנק חובת דיווח על פעולות חשודות.
  • סעיף 7: הבנק חייב לדווח על פעולות בלתי רגילות או בלתי מוסברות.
  • תקנות זיהוי והכרת הלקוח: דורשות בדיקה זהירה של זהות הנאמן, מקור הכספים ויעדם.
דוגמה מעשית:
אם נאמן מורה על העברת כספים לחשבון בנק בחו”ל ללא הסבר מספק, הבנק חייב לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
ד. פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
אם הבנק התרשל בתפקידו וכתוצאה מכך נגרם נזק לנושים, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגדו.
  • סעיף 35: רשלנות.
  • סעיף 36: חובת זהירות של בעל מקצוע מיומן.
 
מקרים של הפרת חובות מצד הבנק
א. ביצוע פעולות ללא אישור בית המשפט
אם הבנק מבצע העברה כספית בהיעדר צו שיפוטי תקף, הוא עלול להימצא בהפרה של חובתו.
דוגמה: העברת כספים לבקשת הנאמן מבלי לבדוק את תוקף ההחלטה השיפוטית.
ב. אי-דיווח על פעולות חריגות
הבנק חייב לדווח על תנועות חריגות בחשבון, כגון העברות לחשבונות בחו”ל ללא הסבר הגיוני.
דוגמה: נאמן המעביר סכומים ניכרים לחשבון פרטי מבלי לספק אסמכתאות מתאימות.
ג. פתיחת חשבון ללא בדיקה נאותה
בנק שפתח חשבון נאמנות ללא קבלת צו מינוי חוקי של הנאמן עלול להיתבע על רשלנות.
דוגמה: פתיחת חשבון נאמנות על שם “נאמן זמני” מבלי לבדוק את תקפות צו המינוי.
 
סנקציות אפשריות כנגד הבנק
א. סנקציות מנהליות
  • קנסות על אי-עמידה בדרישות הדיווח.
  • שלילת רישיון לפעול בתחום מסוים (כגון ניהול חשבונות נאמנות).
ב. סנקציות פליליות
  • עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון: עד 10 שנות מאסר במקרה של סיוע להלבנת הון.
  • עבירה לפי חוק חדלות פירעון: עד 3 שנות מאסר על ביצוע פעולות בניגוד לצו שיפוטי.
ג. אחריות אזרחית
  • נושים שנפגעו מהתנהלות הבנק יכולים להגיש תביעה נזיקית.
  • החברה או החייב עצמו יכולים לתבוע את הבנק בגין התרשלות.
 
צעדים מניעתיים שהבנק צריך לנקוט
א. הדרכת צוותי הבנק
הבנק צריך להכשיר את עובדיו בנושאי חדלות פירעון, נאמנות והלבנת הון.
ב. שימוש במערכות לניטור פעולות חריגות
מערכות מתקדמות לזיהוי פעולות בלתי רגילות עשויות לסייע במניעת עבירות.
ג. בדיקה תקופתית של מסמכי החשבון
בדיקה חוזרת של צווי בית המשפט, זהות הנאמן ומטרות החשבון.
ד. שת”פ עם הרשות לאיסור הלבנת הון
קיום מנגנון דיווח רציף ושקוף על פעולות חריגות.
 
דוגמאות מהפסיקה
בנק לאומי נ’ רשות איסור הלבנת הון (2016):
הבנק נקנס לאחר שהתברר כי לא דיווח על העברות חריגות בחשבונות נאמנות הקשורים להליך חדלות פירעון.
פרשת מזרחי טפחות (2021):
הבנק נתבע על ידי נושים בטענה שאפשר לנאמן להעביר כספים ללא בדיקה ראויה.
 
סיכום
חשבון נאמנות בהליך חדלות פירעון אינו חשבון רגיל, אלא מכשיר לניהול נכסי החייב והעברתם לנושים כחלק מהליך שיקום כלכלי.
הבנק, כגוף המנהל את החשבון, אינו יכול להסתפק בביצוע הוראות הנאמן באופן טכני, אלא מחויב לוודא שהפעולות חוקיות, שקופות ועומדות בדרישות הרגולציה.
הקפדה על בדיקות נאותות, דיווח על פעולות חשודות, הכשרת עובדים ובקרה מתמדת – כל אלו יגנו על הבנק מפני אחריות פלילית, אזרחית ומנהלית.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.