מאת: ; ;

רפורמה בהליכי חדלות פירעון: המעבר מתיקון 4 לתיקון 9

שינוי משמעותי בגישה להסדרי חוב בישראל צפוי לחול בזמן הקרוב בתחום הסדרי החוב שנערכים בהתאם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן: "חוק חדלות פירעון", עם כניסתו לתוקף של התיקון החדש לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב), התשפ"ד-2024 (להלן: "תיקון 9"), בחודש בדצמבר 2024.
 
תיקון 9 צפוי להחליף את ההסדר הקיים בעניין זה, אשר למעשה חוקק במקור כהסדר זמני לתקופת משבר נגיף הקורונה – תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (להלן: "תיקון 4"). תיקון מס' 4 יצר מסלול ייעודי שסיפק מענה לתאגידים וליחידים שנקלעו למצב של חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה. מדובר במעין הליך חדלות פירעון "רך" שאפשר לגורם חדל הפירעון (תאגיד או יחיד) לגבש הסדר עם נושיו השונים, בהתאם לתנאים ולכללים שקובעים בחלק י' לחוק חדלות פירעון (סעיף 319), לשם כך ניתן לו על ידי בית המשפט צו עיכוב הליכים לזמן מוגבל, שנותן "שקט תעשייתי" בתקופת עריכת ההסדר ולאפשר את גיבושו. זאת, ללא מתן צו פתיחת הליכים, על כל השלכותיו. מטרתו של תיקון 4 הייתה למעשה ליתן לאותם גורמים שכאמור נפגעו בשל משבר הקורונה ונקלעו לחדלות פירעון נקודתית, הזדמנות להסדיר את חובותיהם במסגרת הליך מזורז ותכליתי, תוך פגיעה מינימלית ושמירת השליטה בהתנהלות הכלכלית של החייב (הן ביחידים והן בתאגידים).
 
בהתאם, במסגרת תיקון 4, בית המשפט ממנה מנהל הסדר, בעל סמכויות מצומצמות שתפקידו הוא לסייע בתהליך גיבוש ההסדר והוצאתו של הפועל (בכפוף לאישורו). זאת, במובחן מצו פתיחת הליכים, במסגרתו ממנה בית המשפט נאמן בעל סמכויות רחבות מאוד. צו פתיחת הליכים הוא מטבע הדברים הליך עמוק ו"אגרסיבי" יותר בהשוואה לתיקון 4, ומשכך, השלכותיו רחבות באופן משמעותי.
להשלמת התמונה יצוין, כי במרוצת הזמן מאז כניסתו לתוקף של תיקון 4, תוקפו הוארך מעת לעת, ותחולתו הורחבה על ידי בתי המשפט, גם למקרים בהם המשבר הכלכלי לא נוצר דווקא כתוצאה ממשבר הקורונה.    
 
הואיל ותיקון 4 הוא הסדר זמני במהותו (בהיותו "הוראת שעה"), הוחלט להסדיר בחקיקה את נושא הסדרי החוב ומכאן נוצר תיקון 9 לחוק חדלות פירעון, שכאמור, צפוי להיכנס לתוקפו בחודש דצמבר השנה (2024). מטרתו של תיקון 9 לעגן באופן קבוע מסלול שיעודד הסדרי חוב ויאפשר מתן עיכוב הליכים בתקופת המשא ומתן וכך, יסייע לחייבים לאשר הסדרי חוב כאשר ישנה היתכנות להגיע להסכמות עם הנושים.
בדומה לתיקון 4, עיכוב ההליכים נועד להעניק "שקט תעשייתי" לחייב מבלי לאבד שליטה בענייניו הכלכליים ומבלי שיאלץ להיכנס להליך חדלות פירעון מלא (צו פתיחת הליכים) על כל השלכותיו. עם זאת, תיקון 9 מביא עמו שורת תמורות מהותיות, המשקפות גישה מחמירה יותר ביחס להליכי הסדרי חוב ואישורם. זאת, במטרה לצמצם את הפגיעה בנושים.
 
השינוי הבולט ביותר בתיקון 9 הוא קיצור משמעותי של תקופת עיכוב ההליכים. כך, בעוד שתיקון 4 אפשר מתן עיכוב הליכים לפרק זמן של עד שלושה חודשים, עם אפשרות הארכה של 30 ימים נוספים, תיקון 9 לעומת זאת מאפשר מתן עיכוב הליכים לתקופה בת 40 יום בלבד, עם אפשרות להארכה של תקופה נוספת של עד 20 יום נוספים. צמצום זה נועד למנוע ניצול לרעה של המערכת ולזרז את הליכי ההסדר, תוך יצירת לחץ על הצדדים להגיע להסכמות בפרק זמן קצר יותר.
 
כמו כן, במסגרת תיקון 9, נקבעו תנאים מחמירים יותר לשם מתן צו עיכוב הליכים. כך, על מנת לקבל צו עיכוב הליכים בחסות תיקון 9, על החייב להוכיח ארבעה תנאים מצטברים: א. קיום סיכוי סביר לאישור הסדר החוב; ב. הנזק שעלול להיגרם לחייב ככל שלא יינתן הצו גדול יותר בהשוואה לנזק שעלול להיגרם לנושים ככל שיינתן הצו ("מאזן נוחות"); ג. מתן הצו צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע בנושים במידה העולה על הנדרש; ד. היעדר חובות עבר כלפי עובדים או לחילופין, התחייבות לפירעונם המלא במסגרת ההסדר. דרישה אחרונה זו מהווה חידוש משמעותי, המשקף את החשיבות שמייחס המחוקק להגנה על זכויות העובדים ומהווה תמריץ לחייבים לפנות להליכי הסדר חוב בשלב מוקדם, בטרם הצטברות חובות משמעותיים כלפי עובדים.
 
כמו כן, תיקון 9 מוריד את הרף הנדרש לדחיית בקשה למתן צו עיכוב הליכים. כך, בעוד שבמסגרת תיקון 4 נדרש "חשש ממשי" לקיומן של נסיבות המצדיקות את דחיית הבקשה, הרי שבמסגרת תיקון 9, די ב"חשש סביר" לנסיבות כאמור, כדי לדחות את הבקשה. נסיבות אלה יכולות להיות, בין היתר הונאת נושים או הברחת נכסים. שינוי זה מעניק לבית המשפט כלים גמישים יותר לסנן בקשות בעייתיות ולמנוע ניצול לרעה של ההליך.
תיקון 9 מביא עימו חידוש משמעותי נוסף, ישנה דרישה לצרף לבקשה למתן צו עיכוב הליכים הסדר חוב מפורט ובשל. זאת, לעומת תיקון 4, במסגרתו די היה בהצגת מתווה ראשוני להסדר חוב. בנוסף, נאסר על חייב להגיש בקשה חדשה לעיכוב הליכים אם הגיש בקשה דומה בשנה האחרונה. בשונה מתיקון 4, דרישות אלה נועדו להבטיח כי רק חייבים שמצויים בשלב מתקדם של משא ומתן להסדר חוב יוכלו ליהנות מההגנה של עיכוב הליכים.
 
לסיום, השינויים המקיפים שמביא עמו תיקון 9 משקפים מגמה ברורה של הקשחת התנאים להליכי הסדר חוב, תוך מתן דגש על הגנת זכויות העובדים והנושים. הקיצור המשמעותי של תקופת עיכוב ההליכים, יחד עם הדרישות המוגברות להגשת בקשות, צפויים להוביל לשינוי חיובי בדמות הליכים יעילים ומהירים יותר, תוך צמצום האפשרות לניצול לרעה של המערכת. עם זאת, יש בתיקון 9 כדי לצמצם באופן משמעותי את אוכלוסיית היעד של הסדרי וצמצום האפשרות לנקוט בהליך מסוג זה.
אי לכך, על תאגידים ו/או יחידים שמתמודדים עם קשיים תזרימיים ושוקלים לנקוט בהליך של הסדר חוב,   לשקול בדחיפות הגשת בקשה לעיכוב הליכים מכוח תיקון 4, בטרם כניסתו לתוקף של תיקון 9 המחמיר (בחודש דצמבר 2024). כך, ישפרו ויגדילו את סיכוייהם לגבש ולאשר הסדרי חוב.
משרדנו מתמחה בהליכי חדלות פירעון מסוגים מכוח חוק חדלות פירעון על כל האפשרויות החוקיות שהוא מאפשר, לרבות הליכי הסדר חוב מכוח תיקון 4 ותיקון 9.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.