רפורמה בהליכי חדלות פירעון: המעבר מתיקון 4 לתיקון 9
מאת: אלי דורון, עו"ד
שינוי משמעותי בגישה להסדרי חוב בישראל צפוי לחול בדצמבר 2024 בתחום הסדרי החוב שנערכים בהתאם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעגן בתוכו את ההגנה על חופש התנועה וקובע כי פגיעה בחופש התנועה תיעשה רק על פי חוק ותעמוד בתנאים הקבועים לכך בחוק. חופש התנועה, מאפשר לכל אדם בישראל לנוע בחופשיות וללא הגבלות, צו עיכוב יציאה מהארץ מגביל את חופש התנועה ועל כן יינתן בתנאים הקבועים לכך בחוק.
התנאי הבסיסי למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ הינו שסכום התביעה צריך להיות לכל הפחות 50,000 ₪ אלא באישור מיוחד של בית המשפט. נציין כי בתביעת מזונות אין דרישה שכזו. סעיף 384 לתקנות סדר דין אזרחי קובע כי שופט או רשם בית משפט, רשאי לתת צו עיכוב יציאה מהארץ אם שוכנע על בסיס ראיות כי קיים חשש שפלוני עומד לצאת מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות ולא ניתן יהיה להמשיך את ההליך ולבצע את פסק הדין. במקרה בו אותו פלוני הינו תושב חוץ, לא יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ אלא בנסיבות חריגות. תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ לא יעלה על שנה אחת אך בסמכותו של בית המשפט להאריך את הצו על ידי מתן צו חדש. אין בתקנות הגבלה על מספר הפעמים בהן ניתן להוציא צו לאדם מסויים.
בנוסף למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ תוך כדי הליך שופט או רשם בית משפט, רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ עוד בטרם הוגשה תביעה. התנאים למתן צו שכזה:
• שוכנע בית המשפט כי ישנה הצדקה למתן צו שכזה.
• התביעה תוגש בתוך שבוע מיום מתן הצו.
• התובע ייתן ערבות על מנת לפצות את הנתבע על נזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה ממתן הצו.
הזכות לחופש התנועה, כמו כל זכות שישנה לאדם בישראל, איננה זכות מוחלטת.
בית המשפט רשאי לפגוע פגיעה חמורה ולהגביל את תנועתו של אדם כאשר מנגד ישנה הזכות של אדם אחר להציג את טענותיו ולקבל את הסעד המגיע לו.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054