מאת: ;

בית המשפט אישר - תגמול נושה פעיל בהליך חדלות פירעון

בית משפט העליון קבע חריג לעקרון השוויון בין הנושים בהליך חדלות פירעון, כשהכיר באפשרות לתגמל נושה פעיל, מעבר לדיבידנד שזכאי לקבל במסגרת ההליך, כמעין "שכר טרחה". זאת לאחר שאותו נושה, שימש כנושה יעיל ופעל בשיתוף פעולה עם בעל התפקיד, וכתוצאה ממאמציו סייע למקסום קופת הנשייה וליצירת רווח לכלל הנושים בהליך. 
 
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נחקק כרפורמה חקיקתית מבין הגדולות בישראל, שיצרה קודיפיקציה מאחדת בין דיני פש"ר של חייב-יחיד לבין הליכי חדלות פירעון של תאגיד. תכליות החוק: שיקום כלכלי של החייב, השאת שיעור החוב שייפרע לנושים והמשך פעילות עסקית.
מבין מנגנוניו הרבים, החוק מסדיר את מרקם היחסים שבין החייב (אדם פרטי או תאגיד) חדל הפירעון לבין נושיו. מטבע הדברים המדובר ביחסים מורכבים, בשל העובדה כי הנושים הם רבים אל מול החייב וכולם מבקשים להיפרע מנכסיו. ניתן לומר כי מרבית הסוגיות בחדלות פירעון מתנקזות לשאלת פירעון החובות לנושים ובפרט שאלת דיני הקדימה אשר מתחילה מעין תחרות בין הנושים, כשהשאלות המרכזיות הן מי יקבל, כמה יקבל ובאיזה סדר? וכולם עומדים בתור, גם כאשר השמיכה קצרה ואין יש מספיק כסף לחייב חדל הפירעון לשלם לכל נושיו.
אחד מעקרונות העל של דיני חדלות הפירעון, הוא שוויון בין הנושים.בבסיסו של עיקרון זה עומדת איתנה השקפת המחוקק הרואה בנושים כבעלי מעמד שווה בינם לבין עצמם, ונקבע כי אין להעדיף נושה אחד על חשבון האחר בעת פירעון חובותיהם מקופת הנשייה.
החוק קובע איסור מפורש על גבייה פרטנית מצד נושים, ולצד זאת מסדיר מנגנון לתשלום דיבידנד על פי סדרי נשייה, כאשר מלאכת גביית חובות החברה ומימוש נכסיה ייעשה על ידי בעל תפקיד שמונה בצו בית המשפט האמון על ניהולה השוטף של החברה, לרבות פירעון חובותיה לנושיה בהליך מבוקר ובפיקוח בית המשפט. כל זאת לצורך שמירה על עקרון השוויון בין הנושים וקידום תכליות החוק.
 
האם ניתן לחרוג מעיקרון השוויון כלפי נושה ספציפי בלבד, מקום שבו אותו נושה הגדיל את מצבת נכסי החייב או החברה במסגרת הליך חדלות פירעון, ואילולא פועלו לא ניתן היה להפיק את אותו הרווח?
 
סוגיה זו נדונה בפני בית המשפט העליון ביושבו כערכאת ערעור, כאשר חברת ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ, בכובעה כנושה פעילה של חברה שנמצאת בהליכי חדלות פירעון, ערערה על החלטה של בית המשפט המחוזי שדחה את פסק הבורר שקבע כי מגיע לה תגמול נוסף מעבר לדיבידנד לה היא זכאית כיתר נושי החברה (דהיינו: תגמול נושה פעיל) במסגרת חלוקת נושים בהליך חדלות הפירעון, בנימוק של הפרת עקרון שוויון בין הנושים ובשל העדר סמכותו של הבורר להכריע במחלוקת הספציפית זו.
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב (בפסק דינו של כבוד השופט ד' מינץ) כי לא היה מקום לבטל את פסק הבורר, מאחר שהמחלוקת הועברה אליו באישור בית המשפט המחוזי.
שמירה על עיקרון השוויון בין הנושים היא חיונית וכל חריגה ממנו, אפילו כלפי נושה בודד גוררת פגיעה בשאר הנושים, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במקרה בו אין במסת נכסי החייב כדי לפרוע את חובות הנושים באופן מלא ואופטימלי. חריגה שכזו מקטינה מיניה וביה את מסת הנכסים המיועדים למימוש פירעון חובות החייב כלפי נושיו. עם זאת אין היא בבחינת בלתי אפשרית, ולכן חריגה מעקרון השוויון תיעשה כאשר מדובר בנושה מובטח או נושה בעל דין קדימה ואלו קבועים מפורשות בדין הקיים.
עם זאת, ציין כבוד השופט מינץ כי גם לעיקרון השוויון ישנם גבולות ולעיתים הוא נסוג בשל שיקולים נוגדים, ובמקרים מסוימים אף ישנה הצדקה להעדפת נושה אחד על פני האחר, מקום שאין מדובר באי-שוויון חמור.
אם כן, ולאור זאת, נשאלת השאלה האם ניתן לחרוג מעיקרון השוויון כלפי נושה מסוים, במקרה בו אותו הנושה פעל לטובת העשרת מצבת הנכסים וקופת הנשייה, ואלמלא עשה כן, נושי החייב או התאגיד לא היו מפיקים את אותו הרווח?
בית המשפט נתן את הדעת על כך שבעוד נושה ספציפי משקיע ואף נושא בהוצאות הכרוכות בהשתתפותו בהליך, יתר הנושים הם בבחינת "טרמפיסטים" אשר נהנים מפירות עמלו באופן שווה, ואילו אותו הנושה עשוי שלא לזכות בפרמיה כלשהי בגין פעולתו האישית. עם זאת, יש מקום לדון בסוגיה ולקבוע מנגנון לפיו יהיה ניתן לתגמל נושה אשר משקיע את מרצו ואף את הונו על מנת להפיק תועלת לכלל הנושים, על אחת כמה וכמה כאשר ספק אם הנושה יהיה מוכן לפעול  לטובת כלל הנושים בלא גמול על פועלו.
שאלה זו נותרה בלא מענה מפורש בפסיקה אם כי ניתן לזהות ניצנים למגמה פסיקתית, בעיקר בבתי המשפט המחוזיים, הקוראת להצדיק תשלום תגמול לנושה פעיל מעין תשלום "שכר טרחת הנושה". בפסיקות רבות נקבע כי ניתן לראות בסעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל, כמקור נורמטיבי אפשרי המקנה סמכות לבית המשפט של חדלות פירעון לחרוג מסדר הנשייה הקבוע בדין. עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, ובין חידושיו נקבע בסעיף 279(א) כדלקמן: "בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31."
 
על כן, מכוחו של סעיף 279(א) לחוק קבע כבוד השופט מינץ כי "הענקת גמול לנושה מעבר למנה המגיעה לו ברגיל על פי סדר דין הנשייה הקבוע בנשייה הקבוע בדין, נראית כנכונה. מדובר בכלי נחוץ במסגרת "ארגז הכלים" הנתון לבית המשפט במסגרת תפקידו".
התנהלות פאסיבית ואי נקיפת אצבע, מצד נושי החייב במסגרת הליך חדלות פירעון הינה התנהגות נורמטיבית והגיונית שלרוב נובעת מיאוש והיעדר אמונה בתועלת העשויה לצמוח מההליך.  לפיכך, יוצא מן הכלל הוא הנושה הפעיל אשר חורג מן השורה ומוכן ליזום ולהירתם לימינו של בעל התפקיד במציאת מקורות כספיים, ומטבע הדברים שנושה כזה יצפה ויבקש כי יקבל שכר בתמורה לעמלו, שאם לא כן יישר קו עם יתר הנושים "וייכנס לתרדמת נשייתית עד תום ההליך", ובכך לא תצמח תועלת לשום צד. לפיכך נכון וראוי לתגמל את הנושה היעיל.
נקודה נוספת וחשובה לענייננו שעלתה בפסק דינו של כבוד השופט מינץ היא כי לא מן הנמנע ניתן יהיה לראות בתשלום מענק שכזה לנושה כהוצאה לגיטימית של ההליך, וזאת מכוחו של סעיף 233(א)(1) לחוק הקובע כי הוצאות חדלות פירעון הן בין היתר "כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;"ובהתאם להוראות החוק הוצאות אלו ייחשבו בדין קדימה. הוראה דומה במהותה ניתן  למצוא גם בתקנה 148 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, לפיה "בית המשפט רשאי להורות, לבקשת הממונה, כי הוצאות חריגות שהוציא הממונה במהלך הליכי חדלות הפירעון ישולמו לו מתוך נכסי קופת הנשייה כהוצאות הליך; לבקשה יצרף הממונה דוח המפרט את פעולותיו והוצאותיו".
לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי ניתן לחרוג מעיקרון השוויון, במקרים חריגים והצדיק מתן גמול לנושה פעיל. עם זאת, נקבע כי יש לתחום חריגה זו בגבולות ברורים: ראשית, יובהר כי לא כל נושה פעיל יהיה זכאי לגמול מיוחד. כך למשל במקרה בו מדובר ב"נושה מקצועי" שעיקר עיסוקו הוא השאת הקופה ולמותר לציין כי חלות עליו חובות מוגברות של תום לב. בנוסף לזאת, אין מקום להעניק גמול מיוחד לרשויות ציבוריות, ומצופה מאלו כי יפעלו להשאת הקופה מתוקף תפקידם.
שנית, על הנושה היעיל לפעול באמצעים סבירים וכשרים על פי דין "ושהמטרה לא תקדש אצלו את האמצעים". שלישית, מתן גמול לנושה פעיל ייעשה בנוסף להסכמת בעל התפקיד, בכפוף לאישורו של בית המשפט. רביעית, שיעור הגמול צריך להיקבע מראש, כך ניתן לוודא כי הינו סביר ביחס לתועלת היחסית שתופק לטובת הקופה ולשאר הנושים. חמישית, גובה הגמול צריך להיות נגזר מהסכום שהנושה הצליח להפיק לטובת הקופה.
כחלק מהשיקולים שיילקחו בחשבון בקביעת סכום הגמול ניתן להתחשב בהיקף העבודה שהושקעה על ידי אותו הנושה לצורך השאת הקופה; המאמץ שנדרש על ידו; הסכום שנזקף לקופת הנושים בזכות פועלו ועוד.
באשר לקביעת בית משפט קמא, במסגרתה נקבע כי חרג הבורר מסמכותו כאשר קבע כי המערערת זכאית לקבלת תגמול בשל פועלה להשאת רווח לטובת קופת הנשייה, קבע בית המשפט העליון כי סוגיה זו, יכול שתוכרע על ידי בורר במסגרת הליך בוררות אך זו תהה מותנית בידיעה מראש ובהסכמת כל הצדדים לכך שאין הכרח לראות בהכרעת הבורר כסוף פסוק, וזו אף תהיה נתונה לביקורת שיפוטית וחזקה על בית המשפט שיעשה כן טרם אישור פסק הבורר.
 
לסיכום, בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי ישנם מקרים המצדיקים מתן מענק מיוחד לנושה פעיל המסייע לבעל התפקיד לייעל את ההליך ותורם להשאת נכסי הנשייה, ולמקסום הרווח לנושים כתוצאה מפעולתו, ועל כן זכאי לקבל תגמול נוסף מעבר לדיבידנד שנקבע לו במסגרת ההליך. הענקת התגמול לנושה היעיל יוענק בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין שניתן בערעור זה.
 
רע"א 8038-20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק) ואח' (פורסם בנבו, 26.1.2021)
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.