
המשבר המואץ בכלכלת יוון, פותח בפני משקיעים זרים חלון הזדמנויות לביצוע השקעות בנדל"ן המקומי. מבדיקה שערך משרדנו עולה כי מחירי הנדל"ן במדינה הידרדרו כדי שפל חסר תקדים וכיום משקפים מחיר ריאלי הזהה לזה שהיה נהוג בשנת 2000.
ככלל, פסק בורר מהווה מעשה בית דין בין הצדדים למחלוקת ולאחר אישורו על ידי בית המשפט הוא מהווה פסק דין לכל דבר ועניין. יחד עם זאת לא תמיד הצדדים יהיו מוכנים לקבל את החלטת הבורר, ועל כן צד שירצה להתנגד לפסק יפנה לעילות המנויות בחוק הבוררות על מנת לבטלו.
רפובליקת אסטוניה ממוקמת בצפון מזרח אירופה, גובלת ממערב בים הבלטי, בצפון במפרץ פינלנד, במזרח ברוסיה ובדרום בלטביה. אסטוניה הינה חברה מן המניין באיחוד האירופי החל מה-1 לינואר 2004.
כבוד השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בת"א נדרש לאחרונה להכריע בשאלה בעלת אוריינטציה מיסויית משפטית מובהקת, הקשורה להבחנה בין דמי שכירות המסווגים כהכנסה מעסק לבין דמי שכירות המהווים הכנסה פסיבית.
הודעת שר האוצר משה כחלון לפיה, לשם עידוד וייצוב שוק הנדל"ן הוא מקדם הצעה לאישור חבילת הטבות מס למשכירי דירות לטווח ארוך, זכתה לתגובות צוננות של גורמים בשוק הנדל"ן ושל מומחים במיסוי נדל"ן.
סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף מסמיך את מנהל מע"מ לשנות את סיווגו של נישום או סיווגם של חלק מפעילויותיו העסקיות של נישום. לעניין שינוי סיווג של מלכ"ר לעוסק יוזכר כי מלכ"ר איננו חייב במע"מ בהתאם לסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף ומכאן חשיבות הסיווג בנושא זה.
זו השאלה שעלתה שוב לאחרונה בפני בית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 7553/14 רצון ואח' נ' פקיד שומה)
סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מורה כי בית משפט יעצור נאשם עד תום ההליכים רק בהתקיימם של שני תנאים מצטברים – קיומה של תשתית ראייתית לכאורית וקיומה של עילת מעצר.
בפסק דין שניתן ביום 29.6.2015 ע"י בית המשפט העליון (ע"פ 3164/14) הוחלט להקל בעונשו של מנכ"ל חברה ליחסי ציבור ומקורבו ובכך למעשה ערעוריהם התקבלו חלקית, לאחר שבבית המשפט המחוזי הורשעו השניים במספר רב של עבירות של שימוש במידע פנים על פי חוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968.
בימים אלו פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת המכס כחלק מהטמעתה של מערכת סחר חוץ חדשה "שער עולמי", אשר אמורה להחליף את המערכות הקיימות כיום ברשות המיסים ובמנהל המכס.
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום 31 במאי 2015 את המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, וזאת במטרה להגביל את השימוש במזומן כאמצעי תשלום עבור מוצרים ושירותים כחלק מן המלחמה בתופעת ההון השחור, הפשיעה והלבנת ההון.
ביום 22.6.15 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7566/13 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' אורן ז'ורבין, שעניינו מחלוקת שנתגלעה בין המערער - פקיד השומה למפעלים גדולים לבין המשיב, בעל מניות בחברת "דחף", אשר נסובה סביב השאלה האם יש לכלול את רווחי האקוויטי של חברת דחף
כל אדם שעומד מול רכישת נכס זקוק לשירותיו של עורך דין נדל"ן המתמחה בעסקי מקרקעין. זאת משום שישנם תיאומים רבים שצריכים להיעשות ומדובר בסכומי כסף גדולים לרוב ולכן חשוב לבצע עסקות מתחום זה בצורה המקצועית ביותר
עד לאחרונה, סוגיית מיסוי נותני שירותי דת היתה מעורפלת לאור היעדר חקיקה חד משמעית בדין הישראלי ולאור היעדר עמדה ברורה מצד רשויות המס בסוגיה. למעשה, נוצר מצב בו ככלל לא נגבה כל מס בגין הכנסותיהם של נותני שירותי דת בתמורה לשירותים שהוענקו על ידם.
לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור (רע"פ 4150/15 גד בר כוכבא נ' מדינת ישראל) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה.
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ח-1965 (להלן: "החוק") קובע כי לשון הרע: "היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, או ללעג מצדם, (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגותו או תכונות המיוחסים לו, (3) לפגוע באדם במשרתו ... בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".
העיקרון המנחה בדיני החוזים הוא שככלל הסכמים יש לכבד. אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, עמד על חשיבות העיקרון של כיבוד חוזים ואכיפתם בקובעו: "דיני החוזים לא באו אך להגביר היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים.
סעיף 2א לחוק ההסגרה תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מציב מספר תנאים מצטברים, שבהתקיימם ניתן להכריז על אדם כבר-הסגרה. תחילה, נדרש, כי בין מדינת ישראל למדינה המבקשת הסגרת אדם (להלן: "המדינה המבקשת") יהיה הסכם בדבר הסגרת עבריינים (סעיף 2א(א)(1) לחוק).
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), על סעיפי המשנה שבו קובע את מקורות ההכנסה שתחוב במס בישראל.