22/7/2015
סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מורה כי בית משפט יעצור נאשם עד תום ההליכים רק בהתקיימם של שני תנאים מצטברים – קיומה של תשתית ראייתית לכאורית וקיומה של עילת מעצר. באשר לתשתית הראייתית הלכאורית, נקבע כי רמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה אינה זו הנהוגה במשפט הפלילי, ודי בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה.
על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות במהלך המשפט, במסגרת חקירה נגדית, וההכרעה בדבר קבילות ומשקל, יוביל בסופו של הליך להרשעת הנאשם (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 147-146 (1996)). ביום 25/6/15 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בערר שהוגש על ידי נאשם שנעצר עד תום ההליכים (בש"פ 4289/15 פנחס דהן נ' מדינת ישראל), ואשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לו, הכוללות: תצפיות של שוטרים המזהים את הגעתו למקום המסתור של הסם; מציאת הסם במסתור; תפיסת הסם בביתו; תפיסת הכלים בביתו; הודעתו; ועוד. עוד נטען, כי קמה נגד העורר חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים אשר נלמדה, בין היתר, מכך שהוא השתחרר ממאסר רק לפני כחודשיים בגין עבירות דומות, וכן מעברו הפלילי העשיר. לבסוף נטען, כי לא ניתן לתת אמון בעורר על מנת לשחררו לחלופת מעצר.
בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימות בעניין העורר נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן המדיניות השיפוטית ועל כן, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על החלטה זו הגיש הנאשם ערר לבית המשפט העליון, במסגרתו טען כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת החזקתו בסמים שנתפסו מחוץ לביתו, ולמצער יש בה חולשה משמעותית אשר משליכה על עוצמת המסוכנות והיתכנות חלופת מעצר. מנגד, באת כוח המדינה עמדה על כך שמדובר במקרה בו נתפסה כמות גדולה של סם; על כך שלחצר בה נתפסו הסמים יש גישה רק לעורר ולגרים בבית ולכן יש חזקה; על כך שיש ידיעה מודיעינית כי מדובר בסוחר סמים שמפיץ את הסמים; ועל כך שקיימים דוחות השוטרים שתצפתו וכי יש לתת משקל להרשעותיו הקודמות הרבות של העורר במגוון עבירות של סמים. בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ביחס לסמים שנתפסו בבית העורר, אלא אך ביחס לסמים שנתפסו מחוץ לביתו. עוד נקבע כי ביהמ"ש המחוזי היטיב לסקור את חומרי החקירה בשאלה זו, וקבע כי הם מגלים תשתית ראייתית לכאורית גם לגבי הסמים שנתפסו מחוץ לבית העורר. לאחר שצפה בעצמו בסרטונים המתעדים את מאורע הסמים מחוץ לבית העורר, גם ביהמ"ש העליון סבר כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית לעבירת הסמים מחוץ לבית העורר.