
למפקח על רישום מקרקעין סמכות ייחודית לדון בכל סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף הנובע מחוק המקרקעין - סיקור משפטי נרחב בעניין בהתייחס לפסק דין ע"א 3700/15 רוט נ' עגנון ואח'.
בבית הדין לעבודה בחיפה, ניתן פסק דין הקובע כי עובד שסיפק שירותי מחשוב לחברת חשמל באמצעות חברות שבבעלותו, אינו נחשב עובד של חברת החשמל, ואינו זכאי לתנאים הסוציאליים משל היה עובד החברה.
כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.
בית המשפט לענייני עבודה, קיבל את הטענה כי התביעה השתהתה בהגשת כתב האישום וביטל את כתב האישום. הנאשמים טענו, האירוע המדובר הינו פיטורו של עובד החברה בתאריך 18.9.11 ואילו בכתב האישום, העבירה המיוחסת להם נעברה בחודש דצמבר 2014.
בפסק דין שניתן ביום 16.6.16 עלתה השאלה האם עיריית קריית אונו רשאית הייתה להתקשר בחוזה עם איגוד ערים דן על מנת שזה יטפל עבורה באשפה? כדי לענות על סוגיה זו, נדרש ביהמ"ש לבחון שורה של סוגיות בעלות אופי כללי יותר: האם רשות מקומית רשאית להתקשר עם איגוד ערים שהיא אינה חברה בו בחוזה להספקת שירותים כנגד תשלום? האם יש צורך במכרז?.
בערעור (ע"מ 19898-03-13) שנדון בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, נפסק ביום 15.6.16 כי הכנסה ממשחק פוקר הינה הכנסה ממשלח יד ולפיכך יש למסותה בהתאם לשעורי המס השוליים אליהם כפוף המערער.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוכח קיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע, נהג אוטובוס, לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל.
בית משפט השלום, בת"א 26685-01-14, קיבל תביעת לשון הרע הנוגעת לאירועים שהתרחשו במסגרת אירוע ספורט. הנתבע הינו שחקן טניס מצטיין, המשחק בנבחרת ישראל לטניס נכים ומאמן במקצועו. באירוע האמור שיחק הנתבע כנגד שחקן יריב, אשר תודרך על ידי התובע - מדריך טניס שולחן.
ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון (להלן: "הנוהל") עד ליום 31.12.16.
האם קבלת נכסים בירושה ו/או על פי צוואה מהוה אירוע מס אשר נושא בהשלכות מיסוי שונות? לפניכם סיקור מקצועי מיוחד בנושא על היבטיו המשפטיים השונים.
חברה תושבת ישראל, אשר הוקמה במטרה לנהל נאמנויות ולהחזיק בנאמנות עבור אחרים, הגישה בקשה לאשר כי פרק רביעי 2 בחלק ד' לפקודת מס הכנסה לא יחול על תחומי פעילותה, וכן לאשר בהחלטת מיסוי כי חובת הדיווח לפי סעיף 131(א)(5ב) לפקודה אינה חלה על נאמנות אשר פרק רביעי 2 לא חל עליה, ולא על אדם המכהן או משמש כנאמן בנאמנות כאמור.
ביום 2.9.15 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, (להלן: "התיקון") המטיל על עורכי דין ורואי החשבון המבצעים עבור לקוחותיהם "שירות עסקי" (להלן: "נותני שירות") חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, זאת במטרה למנוע את ביצוען של פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור תוך ניצול אי ידיעתו ושמו הטוב של העו"ד או הרו"ח.
כידוע, החל משנת 2003 שאלת "התושבות" הפכה להיות שאלת מפתח, בכל הקשור לחבויות המס על פי הדין הישראלי והבין לאומי. כך יוצא שלטובת קביעת זכותה של רשות המס הישראלית למסות אזרח ישראלי אשר עבד והרוויח בחו"ל, בגין הכנסותיו בחו"ל, עליה לקבוע היכן היה מרכז חיו של אותו עובד בתקופה בה הופקה ההכנסה וככול וימצא כי מרכז חיו של אותו עובד היה מחוץ לישראל, הרי שרשות המס הישראלית תהא מנועה מלמסות את העובד בגין הכנסותיו אלה.
על רקע מאמציה הגוברים של רשות המיסים לחשוף הון בלתי מדווח של ישראלים, הן בארץ והן מחוץ לה, מנהיגה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון". עם פרסום נוהל זה, פורסמה רשות המסים גם את הוראת שעה מס' 11/2014, המאפשרת הגשת בקשה לגילוי מרצון גם במסלול אנונימי.
משרד עורכי הדין דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים & SRFF הודיע על צירופו לשורותיה של משרד עורכי הדין החיפאי קולס-פרל, אשר הוקם ומנוהל עד כה על ידי עורכי הדין אלי קולס ואורי פרל.
בעקבות הצלחתו המסחררת של ההליך, במסגרתו טופלו כ-2,500 בקשות, רשות המסים צפויה להודיע על הארכה נוספת של הוראת השעה וזאת לחצי שנה נוספת.
שופטת בית משפט השלום, ג'אדה בסול, שמה סוף להתדיינות משפטית ארוכת שנים במספר בתי משפט שונים, וקבעה לאחר שנים למי שייך ציוד האלומיניום במפעלי העמק יזרעאל ועפולה. במסגרת זו דחתה השופטת בסול תביעה ע"ס 550,000 ₪ שהוגשה כנגד אלום נט ומנהליה.
ביום 16.5.16 נגזר דינו של הזמר קובי פרץ ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 175,000 ₪ ומאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ובשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף. מדובר בהיקף מעשים חמור המסתכם בהעלמת כספים מול רשויות מס בשווי של כ-5,800,000 ₪.
ביום 22.5.16 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של המורשעים על הכרעת הדין וכן על גזר הדין בתיק ע"פ 2099/15, 2147/15.