ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון (להלן: "הנוהל") עד ליום 31.12.16.
יאמר כבר בפתיח רשימה זו, כי היתרון הגדול של הנוהל הנוכחי מקורו ביכולת האזרח, באמצעות עורך דינו – לקיים את הליך הגילוי מרצון באופן אנונימי, כלומר מבלי לחשוף את שם האזרח המבקש להכשיר הון וזאת עד לנקודת הזמן בה ידע הלקוח "כמה יעלה" המס בגין הליך ההכשרה. כלומר, במסגרת ההליך הנדון, יש אפשרות לקיים את המו"מ השומתי עם מפקח המס עוד בטרם ייחשף השם ובמקרה כזה, העו"ד המנהל את המו"מ עבור הלקוח, רשאי, היה ודרישת המס גבוהה או לא סבירה, להודיע למפקח המס ע"כ שהלקוח החליט לעצור את ההליך. במקרה כזה, רשאי הוא לעזוב את החדר מבלי שהשם של הלקוח נחשף.
חשוב להוסיף כי במבחן התוצאה, הרוב המכריע של הבקשות האנונימיות לגילוי מרצון מסתיים בהסכם שומה ששני הצדדים שמחים לקבל. משרדנו, המטפל בכל רגע נכון במאות תיקי גילוי מרצון, לא נתקל במצב בו נאלץ הוא להפסיק את המו"מ האנונימי עם רשות המס, בשל דרישת מס גבוה. במבחן התוצאה, הן מפקח המס והן עו"ד המייצג את הלקוח בעל החשבון, מעוניינים להגיע להסכמה באשר למס לתשלום והשניים, בהגינות ובשקיפות, בהישען על אסטרטגיית המס המוצגת בפני המפקח ו/או בהישען על מרכיבים אחרים – מגיעים להבנה המבשילה לכדי הסכם שומה סופי ומוחלט.
במסגרת ההודעה, התייחסה רשות המסים גם לתיקון לחוק איסור הלבנת הון שפורסם ביום 7.4.16 ואשר צפוי להיכנס לתוקף 6 חודשים לאחר מועד פרסומו והקובע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ויחולו עליהן הסנקציות לפי חוק זה, ובהן ענישה ברף מחמיר יותר (עד 10 שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש. כמו כן, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים.
ככל הנראה, רשות המסים צופה גידול בפניות במסגרת הליך הגילוי מרצון עקב התיקון האמור לחוק איסור הלבנת הון, הגם שכבר עתה מציינת רשות המסים כי קיימת היענות גבוהה לנוהל אותו מתארת היא כמוצלח, כאשר מאז פורסם הנוהל ביום 7.9.14, הוגשו במסגרתו סה"כ 5,131 בקשות לגילוי מרצון, מהן 3,059 במסלול האנונימי, 1,088 במסלול המקוצר ו-984 במסלול הרגיל (כאשר ברגיל מוגשות 200 בקשות לגילוי מרצון בלבד מידי שנה). כמו כן, נחשף במסגרת הנוהל הון המוערך ב-17.5 מיליארד שקלים, שיכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.
בהתאם לסיכום בין רשות המסים למשרד המשפטים, הנוהל והוראות השעה, אליהן נתייחס להלן, שתוקפן הוארך יכללו גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל. רשות המסים תפרסם בימים הקרובים תיקון לנוהל בהתאם. נזכיר כי במסגרת הנוהל, תאפשר רשות המיסים לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל שלא דווחו במועד המתבקש, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
במסגרת הליך של גילוי מרצון זה ואחר יכול כל אזרח מדינה, אשר נמנע מלדווח ו/או לשלם מס על נכסים, הכנסות ו/או פעילות בארץ או בחו"ל – לקבל עם עצמו החלטה לפיה מבקש הוא להשלים עם השינויים הגלובליים המתקיימים במערכת הבנקאית העולמית – ולפעול לטובת הכשרת כלל ההון שלו ולהביא לידי נטרול החשיפות הפליליות בהן הוא נתון עקב המגמה העולמית התומכת בחילופי מידע, בשקיפות ובתשלום מס אמת בכל מקום בעולם ולא רק במדינת התושבות של האזרח המבקש לבצע הליך של גילוי מרצון.
עוד נוסף, כי ההתרשמות שלנו מלמדת כי יש בהליך הגילוי מרצון כדי לסייע לישראלים רבים, המחזיקים כספים בחשבונות בנק בחו"ל, להביא לידי נטרול בעיות הצפויות להתעורר דווקא מכיוון המערכת הבנקאית שבישראל. עצם הליך ההכשרה, המסתיים בהסכם שומה בו מוזכרים חשבונות הבנק או הנכסים המוכשרים, יאפשר לאותו אזרח להביא את הונו לישראל, תוך נטרול חשש המערכת הבנקאית ו/או רשויות המס. בעניין זה, נדגיש כי נכון להיום המערכת הבנקאית מערימה קשיים רבים על ישראלים המבקשים להעביר כספים מחו"ל לישראל ובפועל מבקשת המערכת לברר, בטרם תאפשר הזרמתם, כי הכספים המופקדים בחו"ל דווחו במדינה בה האזרח היה תושב במועד הפקת אותם כספים.
בעוד שבעבר עניין את הבנקים לוודא כי רשות המס הישראלי קיבלה את המס המגיע לה, כתנאי לקבלת העברה בנקאית מחו"ל, עתה מבקשת המערכת הבנקאית לוודא כי מדינת המושב של הלקוח לצרכי מס, בתקופה בה הופקד הכסף המופקד בחו"ל – אכן קבלה את המס בגין אותם כספים. כך יוצא, שישראלי שעבר לחיות, לדוגמא בהונגריה, שם הוא עבד כנגד תשלום מפוצל – חלק לבנק בהונגריה וחלק לבנק בגרמניה, יידרש ע"י המערכת הבנקאית הישראלית להמציא הוכחות כי כלל הכספים אשר הופקדו על ידו בגרמניה בתקופה בה הוא היה תושב הונגריה, דווחו בהונגריה וכל עוד לא יומצא אישרו על כך, תסרב המערכת הבנקאית הישראלית להכיר או לקבל את העברת כספים זו. באמצעות ניהול הליך גילוי מרצון נכון ניתן יהיה, בחלק גדול מהמקרים לנטרל את החששות של הבנקים.
הנוהל כולל שתי הוראות שעה שהוארכו ונועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
1. הגשת בקשות אנונימיות – במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.
2. מסלול מקוצר – כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום אשר עם תשלומו במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.
בנוסף לשני המסלולים הנ"ל, קיים לו מסלול הגילוי מרצון הרגיל במתכונתו המלאה.
למידע מפורט ופרטים נוספים על שלושת המסלולים - לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
לאחרונה במסגרת אותן פעולות, נעצר אדם בחשד שלא דיווח לרשויות המס על מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל. מוצע לא להמתין ולפעול כבר עתה, להסדרה ודיווח הכספים, אם במסגרת הליך גילוי מרצון כשזה יצא לפועל, ואם בדרך חוקית אחרת, בכך יש לנטרל את החשיפה הפלילית.
לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.
רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".
חיפוש 
סגור 
