מאת: ;

הבנקים כשומרי סף וחילופי מידע אוטומטים בין בנקים

חלק גדול במאבק בפשיעה ובטרור מתמקד במערכת הפיננסית כאשר מאפיין מרכזי בהלבנת הון הינו השימוש במוסדות פיננסים אשר השימוש בהם עובר לכל אורך העברתו והטמעתו מחדש של אותו הון שחור במערכת הבנקאית ככסף לגיטימי וכשר בבעלות העבריין. כאשר קיומו של הון שחור בתוך המערכת הפיננסית בכלל והבנקאית בפרט מסכן באופן ניכר ומשמעותי את יציבותן.
לאור האמור, נחקק בישראל חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן: "החוק" ו/או "חוק איסור הלבנת הון") אשר במסגרתו, קמה הרשות לאיסור הלבנת הון (להלן: "הרשות"), והוטלו על מוסדות פיננסים תפקידים ציבוריים אכיפתיים אשר העמידים בחזית המאבק נגד הלבנת הון– כאשר ס' 7א' לחוק איסור הלבנת הון, הסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע בחקיקת משנה חובות גילוי ודיווח על בנקים ומוסדות פיננסים, מכוחו הותקן צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (להלן: "הצו"), בנוסף הוראות בנק ישראל כוללות נוהל מפורט שעניינו "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור (להלן: "הנוהל").
כך, חוק איסור הלבנת הון וכן הנוהל והצו שהותקנו מכוחו הטילו על הבנקים חובות זיהוי וחובת דיווח שנועדו להפחית ולהעריך סיכונים באשר להלבנת הון וכן במידת הצורך חובת דיווח לרשות, כמפורט להלן:
1. חובת זיהוי:
סעיף 2א(א) לצו קובע חובה על בנקים לזהות את לקוחותיהם – "הכר את הלקוח", כאשר הצו אוסר על הבנק לפתוח חשבון לאדם ללא זיהוי והליך הכרת הלקוח הכולל –
  • בירור מקור הכספים
  • עיסוקו של הלקוח
  • מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה
  • בנוסף, מקום בו סורב הלקוח עקב סיכון להלבנת הון – גם את זיקתו לישראל.
בנוסף סעיף 2 קובע חובה על הבנק לשמור רישום בכל חשבון באשר לכל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה – שם, ת.ז, מען, תאריך לידה/התאגדות ובאם מדובר ביחיד- מין. ובדיקתם אל מול הרשימה.
בעניין זה הנוהל – קובע שורת צעדים ובדיקות מעמיקה יותר ללקוחות הנמצאו בעלי סיכון גבוה – לרבות השגת מידע נוסף אודות הלקוח ממקורות גלויים וציבוריים, בדיקת חשבונות נוספים הקשרים ללקוח ועוד.
2. חובת דיווח:
סעיף 8 לצו קובע חובת דיווח לרשות על מספר פעולות:
  • חובת דיווח אוטומטית - דיווח לפי גודל פעולה : בכלל זה – דיווח על הפקדה או משיכה בסכום השווה ל50,000 ₪ או יותר, המחאה בנקאית בסך העולה על 200,000 ₪, פעולה של העברת כספים מחוץ לישראל או לתוך ישראל בסך העולה על מיליון שקלים ובמקום בו מדובר במדינה המופעה בתוספת (מדינות בסיכון להלבנת הון) 5,000 ₪.
  • חובת דיווח סובייקטיבית -  פעילות בלתי רגילה של מקבל השירות, על הבנק לבחון פעולה ספציפית ולהפעיל שיקול דעת האם לדווח.
בעניין זה נוהל בנק ישראל מחייב את הבנקים לנהל מערכת ממוחשבת לאיתור פעולות חריגות כאשר הנוהל קובע כי על הבנק לבחון כל התראה של המערכת שעניינה פעילות חריגה – בכלל זה לבחון את הרקע ומטרת הפעילות וכן לתעד בכתב את ממצאי הבדיקה ובמידת הצורך לדווח במועד המוקדם ביותר לרשות.
 
זאת ועוד, במסגרת המאבק בהלבנת הון – ישנו צורך בשיתוף פעולה בין לאומי, כך, במסגרת הסכם CRS אשר הוסכם על ידי המדינות החברות בOECD תאגידים בנקאיים נדרשים לאסוף מידע לגבי חשבונות של תושבי חוץ המנוהלים אצלם ולהעבירו מדי שנה לרשות המיסים – אשר תעבירו לרשות המס במקום תושבותו של הלקוח. בהתאם, רשות המיסים הישראלית מקבלת מידע אודות חשבונות מעבר לים של תושבי ישראל – ונדמה כי האמור מניב פרי – שכן במאי 2022 פרסמה רשות המיסים על חשיפת חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל בהיקף של יותר מ-85 מיליון ₪. 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.