מאת:

הכשרת הון קריפטוגרפי “שחור” בישראל: הסרת מחדל, שקיפות והסכם שומה

הון קריפטוגרפי “שחור” הוא הון דיגיטלי, כגון ביטקוין, את’ריום ומטבעות קריפטוגרפיים נוספים, אשר לא דווח לרשויות המס כחוק בישראל ו/או שנבע מפעולות לא מדווחות ו/או שלא שולם המס בגינו.
הון זה עשוי להיות “שחור” מסיבות שונות: בין אם בשל חוסר ידיעה של מחזיק המטבעות לגבי חובת הדיווח, ובין אם במכוון כדי להתחמק מתשלום מס.
מטבעות קריפטו מציבים אתגרים ייחודיים בשל אופיים הדיגיטלי והאנונימי, והיכולת להעבירם בקלות בין ארנקים דיגיטליים מבלי להותיר עקבות ברורים במערכות בנקאיות רגילות.
עם זאת, רשויות המס בישראל, ובפרט רשות המסים, מתייחסות להכנסות ורווחים ממטבעות קריפטוגרפיים כאירועי מס המחייבים דיווח ותשלום מס רווח הון או מס שולי, בהתאם לאופי הפעילות.
המחוקק והפסיקה קבעו כי מסחר במטבעות קריפטוגרפיים הוא אירוע מס לכל דבר, ואין מדובר בהכנסות פטורות.
לפיכך, הכשרת הון קריפטוגרפי “שחור” דורשת הסרת מחדלים ושקיפות מלאה מול הרשויות, תוך ניהול סיכונים מדוד, הסרת מחדל ושקיפות מול רשויות המס
 
הסרת מחדל משמעותה פנייה יזומה לרשויות המס במטרה להסדיר את חבות המס הרטרואקטיבית על רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים, תוך דיווח כן ומלא.
הסרת מחדל נעשית לעיתים במסגרת הליך של גילוי מרצון, אם כי נכון לשנת 2025, תכנית הגילוי מרצון המסודרת של רשות המסים הסתיימה, והיום מדובר יותר בניהול משא ומתן פרטני עם פקידי השומה.
אכן מדובר על פרסום נוהל חדש, אולם לגישת כותב שורות אלה אין לחכות ויש לפעול לאלתר.
 
שקיפות מול הרשויות היא גורם מפתח במניעת חשיפה פלילית. בעת הפנייה לרשויות המס, יש לספק דו”חות מסחר ממערכות המסחר הקריפטוגרפיות, הצגת היסטוריית העסקאות (Transaction History), דוחות ארנקים דיגיטליים, וחישובי רווח והפסד מפורטים. השקיפות יוצרת תום לב ומפחיתה את הסיכון שהתהליך ייתפס כניסיון להסתיר הכנסות.
תהליך הסכם השומה: קביעת חבות המס והסדרת ההון
 
לאחר הסרת המחדל והגשת דיווח מלא, השלב הבא הוא ניהול משא ומתן להסכם שומה מול רשויות המס.
הסכם שומה הוא הסכם המסדיר את חבות המס הסופית של הנישום מול רשות המסים, ובכך מקנה לו יציבות וודאות משפטית.
 
כיצד מתנהל המשא ומתן להסכם שומה?
  1. בדיקת היקף החבות: רשות המסים תבחן את הדיווחים שהוגשו, כולל מסמכים תומכים כמו דו”חות בנקאיים, תדפיסי ארנקים דיגיטליים, ושומות קודמות של הנישום.
  2. הערכת המס: פקידי השומה יערכו תחשיב מס רטרואקטיבי על הרווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים, תוך יישום שיעורי המס המתאימים (מס רווח הון או מס שולי, בהתאם למעמד הנישום כמשקיע פרטי או כסוחר).
  3. ניהול משא ומתן על גובה המס: לעיתים קיימת מחלוקת על אופן חישוב הרווח או על קיזוזים מותרים. עורך דין מומחה בתחום המיסוי יכול לנהל מו”מ על גובה החיוב, אופן התשלום (למשל פריסת תשלומים או קבלת הקלות מס), ולעיתים אף להגיע להסכמה על הפחתת קנסות וריביות.
  4. חתימה על הסכם השומה: לאחר שהצדדים מגיעים להסכמה, חותמים על ההסכם שמקבע את גובה החבות. הסכם זה מהווה תעודת ביטוח עבור הנישום, שכן כל עוד פעל בתום לב ועמד בתנאי ההסכם, לא צפויות לו דרישות נוספות בגין התקופה שהוסדרה.

נטרול חשיפה פלילית ואזרחית
בעלי הון קריפטוגרפי “שחור” עלולים להיות חשופים לא רק לדרישות מס אלא גם לסנקציות פליליות בשל עבירות על חוק איסור הלבנת הון וחוק העונשין. כדי למנוע חשיפה פלילית יש:
  • לשמור על שקיפות מלאה מול הרשויות: דיווח עצמי יזום נתפס בעיני החוק כבעל משקל משמעותי לעומת מצב שבו הרשויות מגלות את ההון ה”לא חוקי” בעצמן.
  • ניהול נכון של הליך שומה: באמצעות עורך דין, ניתן להגיע בדר"כ להסדר הכולל מנגנון להימנעות מהליך פלילי. במקרים מסוימים, אפשר לשלב את הליך השומה עם הסדר פלילי מקל או עם התחייבות מצד רשויות המס שלא לפתוח בחקירה פלילית.
  • הסרת חשיפה אזרחית: הסכם שומה כולל בדרך כלל ויתור על תביעות נוספות מצד רשויות המס ביחס לאותן הכנסות. כך הנישום מוגן מפני דרישות נוספות בעתיד, ומושגת וודאות משפטית וכלכלית.
 
חשיבות הליווי המשפטי של עורך דין
עורך דין המתמחה במיסוי ובמשפט פלילי כלכלי הוא גורם קריטי בתהליך הכשרת הון קריפטוגרפי “שחור”.
מעבר לידע המקצועי, עורך הדין מביא עמו את חיסיון עו”ד-לקוח, המגן על הלקוח מהעברת מידע מכביד לרשויות המס ללא הסכמתו.
תפקידי עורך הדין בתהליך:
  • בניית אסטרטגיית דיווח: כיצד להציג את ההכנסות באופן מדויק ואמין, תוך הקפדה על עמידה בחוקי המס.
  • ניהול משא ומתן מול רשויות המס: עו”ד מיומן יודע לזהות מתי יש מקום להתפשר ומתי להתעקש, במטרה למנוע תשלום מס מיותר.
  • הגנה משפטית במקרה של חקירה: אם התהליך מתחיל כחלק מחקירה של רשות המסים או הרשות לאיסור הלבנת הון, עורך הדין מייצג את הלקוח ומסייע במניעת הפללה עצמית.
  • מניעת צעדים משפטיים נוספים: עו”ד מקצועי יודע לבנות את התיק כך שרשויות המס לא יוכלו להשתמש במידע שנמסר להם בתום לב כבסיס לתביעה פלילית או אזרחית נוספת.
 
ניהול סיכונים בהכשרת הון קריפטוגרפי
הסיכונים המרכזיים בתהליך זה כוללים חשיפה לעבירות פליליות, תשלום קנסות גבוהים, אובדן נכסים או תביעות מצד צדדים שלישיים. כדי למזער סיכונים אלו יש:
  1. להכין מסמכים תומכים מראש: לדוגמה, דוחות מסחר מפלטפורמות קריפטו, דוחות בנקאיים, וחוות דעת כלכליות.
  2. לשמור על עקביות בדיווחי המס: כל חוסר עקביות יכול להעלות חשד ולפתוח דלת לחקירה מעמיקה.
  3. לנהל רישום מסודר של כל עסקה קריפטוגרפית: כולל שערי חליפין, דמי מסחר ועמלות.
 
סיכום
הכשרת הון קריפטוגרפי “שחור” בישראל היא תהליך מורכב הדורש תכנון מדויק, שקיפות מול הרשויות וליווי משפטי מקצועי.
הסרת מחדל והסכם שומה הם כלים אפקטיביים לנטרול חשיפה פלילית ואזרחית, אך הצלחתם תלויה באופן ניהול ההליך.
חשוב להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום, שידע לנהל משא ומתן נכון, להגן על הלקוח במסגרת החוק וליצור את הוודאות המשפטית הדרושה.
 
ליווי משפטי נכון יכול להיות ההבדל בין הליך מוצלח המבטיח הכשרת ההון ותחילת דף חדש מול רשויות המס, לבין חשיפה להליכים פליליים, קנסות ותביעות.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.