בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוכח קיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע, נהג אוטובוס, לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל.
התובע, יליד 1945, עבד כנהג אוטובוס בחברת "אגד" במשך מעל ל-40 שנים. בשנת 2014 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה, בטענה כי שמיעתו נפגעה עקב חשיפה לרעש מזיק במשך שנות עבודתו. פקיד התביעות דחה את התביעה, בנימוק כי התובע אינו עונה על התנאים בסעיפים 84א(א) ו-84(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ב- 1995:
84א. (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
לטענת התובע, במהלך עבודתו נחשף לרעש מזיק, שכן במשך 20 שנות עבודתו הראשונות לפחות, נהג התובע באוטובוסים מסוג רועש במיוחד. התובע טען כי נחשף לרעש ברמה של מעל ל-85 דציבל, מעבר למכסת שעות החשיפה המותרת, וכי חשיפה זו גרמה לירידה בשמיעתו של מעל ל-20 דציבל בכל אחת מאוזניו, ולהזדקקותו למכשיר שמיעה. לאור זאת, התובע טען כי הינו עומד בתנאים על פי סעיף 84א(א) לחוק.
לטענת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, התובע לא נחשף לרעש מזיק במהלך עבודתו, וכי אין קשר סיבתי בין עבודתו לבין הליקוי השמיעה הנטען. לטענת הביטוח לאומי, ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע נובע מתחלואה טבעית, או לחילופין, השפעת העבודה על הליקוי הנטען פחותה מהרבה מהשפעת גורמים אחרים. מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי שמיעתו של התובע אכן לקויה כך שכושר שמיעתו פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים, השאלה שעמדה לפתחו של בית הדין הייתה האם התובע היה חשוף לרעש מזיק במהלך עבודתו והאם חשיפה זו גרמה לירידה בכושר שמיעתו.
על פי עדות התובע ועדויותיהם של חבריו לעבודה, קבע בית הדין כי התובע וחבריו לאותה תקופה בעבודה נסעו בנסיעות בינ-עירוניות ממושכות תוך לחיצה מלאה על הגז, למען התאמת מהירות הנסיעה לכביש בינ-עירוני, וזאת למשך שעות ארוכות ביום למשך שנים רבות. עוד נקבע כי מפלס הרעש הממוצע של אוטובוסים מהסוג בו נהג התובע עומד על 85.32 דציבל וכי התובע אכן היה חשוף לרעש מזיק ברמה העולה על רמת החשיפה המותרת על פי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984.
אשר על כן, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי קמה תשתית עובדתית המצדיקה בחינת פגיעתו של התובע כפגיעה בעבודה, וכי התובע יודיע על כוונתו למנות מומחה רפואי, לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו לבין ליקוי השמיעה.
> זקוקים לייעוץ משפטי בסוגיית דיני נזיקין? לחצו כאן.
> מידע נוסף בנושא דיני עבודה, תוכלו למצוא כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
החוק מחייב את חברות הביטוח לשלוח דוחות רבעוניים המפרטים את הפקדות המעסיק לרכיבי הפנסיה השונים' מעקב רצוף אחר העברת הכספים ע"י המעסיק וקליטתם בחברות הביטוח והפנסיה, תעזור ו מאוד בעת קרות מקרה ביטוח ח"ו.
ההבדל בין תביעה נזיקית רגילה לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא בכך כי במקרה של תאונת דרכים קיימת הגבלה על הסכום אותו ניתן לפסוק בגין ראש נזק של כאב וסבל. כל הפרטים במאמר>>
מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר
חיפוש 
סגור 
