על רקע מאמציה הגוברים של רשות המיסים לחשוף הון בלתי מדווח של ישראלים, בארץ ומחוץ לה, מנהיגה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון". עם פרסום נוהל זה, פורסמה רשות המסים גם את הוראת שעה מס' 11/2014, המאפשרת הגשת בקשה לגילוי מרצון גם במסלול אנונימי, עד ליום 30/6/16. בעקבות הצלחתו המסחררת של ההליך, במסגרתו טופלו כ-2,500 בקשות, רשות המסים צפויה להודיע על הארכה נוספת של הוראת השעה וזאת לחצי שנה נוספת.
למסלול האנונימי יתרונות משמעותיים, הן בפן הכלכלי והן בפן הפלילי - במסגרת הליך גילוי מרצון במסלול האנונימי, ניתנת לנישום (באמצעות בא כוחו) האפשרות לסגת מההליך בכל שלב עד לחתימת הסכם השומה. כך, עומדת לנישום יכולת מינוף גבוהה יותר, במטרה להשיג את ההסדר האידיאלי עבורו. רשות המסים מתחייבת כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד הנישום, כל עוד זה יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.
יודגש, כי בניגוד להליך גילוי מרצון במסלול הרגיל, בו יכול הנישום להיות מיוצג הן ע"י עורך דין המומחה בדיני מסים והן ע"י רואה חשבון, המסלול האנונימי מתאפשר באמצעות ייצוג ע"י עורך דין בלבד, שכן זה נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח, ובכך, מבטיח את האנונימיות המוחלטת של הנישום. רואה חשבון, לעומת זאת, אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח - הנישום. יתרה מכך, במקרה בו נמסר לרואה חשבון מידע מפליל אודות דיווחים כוזבים, חל איסור על רואה החשבון לחתום על דוחות המס אשר אינם כוללים את ההכנסות הבלתי מדווחות. כלומר, רואה החשבון מנוע מלחתום על דוחות המס ומלייצג את לקוחו מול רשות המסים, וזאת כל עוד לא הסיר הלקוח את המחדל ובכך השלים את בקשת הגילוי מרצון.
התנאים המוקדמים לתחילה בהליך גילוי מרצון (כפי שפורסמו ע"י רשות המיסים בתאריך 10.4.2005) הינם:
1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט וכדומה.
2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
רשות המיסים הישראלית מקבלת מידע אודות חשבונות מעבר לים של תושבי ישראל – ונדמה כי האמור מניב פרי – שכן במאי 2022 פרסמה רשות המיסים על חשיפת חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל בהיקף של יותר מ-85 מיליון ₪.
הרגולציה העולמית והאכיפה על שוק הקריפטו מתהדקות, והשלטונות מפעילים אמצעים מתקדמים לאיתור בעלי ארנקים דיגיטליים.
מדינות רבות משקיעות משאבים משמעותיים בזיהוי והעמדה לדין של מי שמנסים להסתיר את כספם, והן משתפות פעולה ביניהן כדי להרחיב את אכיפת המס בתחום.