הכנסות בסך מיליוני שקלים ממשחק פוקר חויבו במס

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; נוי קרן, משפטנית

13/7/2016

בערעור (ע"מ 19898-03-13) שנדון בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, נפסק ביום 15.6.16 כי הכנסה ממשחק פוקר הינה הכנסה ממשלח יד ולפיכך יש למסותה בהתאם לשעורי המס השוליים אליהם כפוף המערער.

המערער נהג לשחק פוקר בטורנירים ובאתרי אינטרנט, כאשר לטובת פעילותו זו הרבה ולשהות בחו"ל. המחלוקת נשוא הערעור נסובה לגבי הכנסותיו של המערער בשנת המס 2007. רשויות המס טענו שעל אף שהייתו הארוכה של המערער בחו"ל הוא הינו תושב ישראל לצורכי מס, כמו גם פעילותו בתחום הפוקר עולה לכדי משלח יד, ולפיכך הכנסותיו כפופות לשיעורי מס רגילים.

מנגד טען המערער, כי הוא אינו תושב ישראל לצורכי מס ועל כן אין למסות את הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל. טענותיו התבססו על העובדה, כי בשנת המס 2007 שהה המערער בישראל כ–30 ימים בלבד, נתון המעיד, כי מרכז חייו לא היה בישראל בשנת המס שבמחלוקת. לחילופין טען המערער, כי השתתפות במשחק פוקר אינו משלח יד ולכן אף אם יוחלט שהנו תושב ישראל, הרי ששיעור המס שצריך לחול הינו שיעור מס מוגבל עד 25% בלבד כפי שחל על הכנסה מהימורים, מהגרלות ומפרסים.

לחילופי חילופין טען המערער, שגם אם ייקבע כי בשנת המס 2007 היה הוא תושב ישראל, הרי שחזר הוא להיות תושב רק לאחר תקופה ארוכה של מעל ל–5 שנים בהן היה הוא תושב חוץ ולפיכך זכאי הוא ליהנות מסטטוס של  "תושב חוזר ותיק".

כאן המקום לציין, כי תושב חוזר ותיק נהנה מפטור מתשלום מס על הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך תקופה של 10 שנים מיום חזרתו לישראל.

שיעורי המס ומעמד התושבות

עוד טענה התביעה, כי לא ניתן להסתפק בהחלת שיעורי המס הרגילים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, הואיל ועל המערער היה לנהל פנקסי חשבונות בקשר לפעילותו במשחקי הפוקר ומשלא עשה כן, יש להגדיל את שיעור המס החל ב-10% מההכנסה החייבת.

לא הייתה מחלוקת כי התקבולים נובעים ממקורות מחוץ לישראל, ולכן הדיון התמקד בהיבט המיסוי הפרסונלי, דהיינו במעמדו של המערער כתושב ישראל או כתושב חוץ. תחילה בחן ביהמ"ש האם ניתן לראות במערער כתושב ישראל לעניין פקודת מס הכנסה בשנת המס 2007.

ביהמ"ש קבע כי מדובר במקרה שאיננו מובהק. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לא שוכנע שמכלול הנסיבות מצביעות על הפסקת התושבות של המערער. בקביעתו, התבסס ביהמ"ש על מספר נתונים מהותיים:

1. למערער לא הייתה אזרחות במדינה אחרת;
2. המערער לא הצביע על קיומו של בית קבע הזמין בעבורו לתקופות ארוכות מחוץ לישראל;
3. המערער לא שהה במדינה מסוימת אחת לאורך זמן.

עוד פסק ביהמ"ש, כי עצם העובדה שהמערער הפקיד את רוב רווחיו, כ-20 מיליון ₪, בחשבונות בישראל מהווה זיקה לארץ, הואיל ואדם שלא רואה את מרכז חייו בישראל לא היה מפקיד את מירב כספו בחשבונות בארץ. מנגד, המערער טען כי הכספים היו בשליטתו של אביו, כי לא תכנן לגור בארץ ואף קנה דירה בקנדה, שלאחר מכן נמכרה, הואיל והוצע לו מחיר משתלם.

לעניין נטל הראיה, פסק בית המשפט, כי על אדם שטוען כי איננו תושב בשום מקום רובץ נטל להראות כי זיקותיו לכל מדינה ומדינה הן כה רופפות שאין הוא צורך במידה ממשית שירותים ציבוריים כאמור באף מקום וכי חייו מתנהלים "בתנועה". על כן קבע ביהמ"ש, כי המערער הינו תושב ישראל, הואיל ומרכז חייו נותרו בישראל בשנת מס זו.

מסקנה זו ייתרה את הצורך לדון בטענת המערער להיותו "תושב חוזר ותיק", אשר קבלתה הייתה אפשרית רק אם היה נקבע כי המערער התחיל את שנת 2007 כתושב חוץ וחזר להיות תושב ישראל לקראת סופה של אותה שנה.

לגבי סוגיית סיווג הכנסתו של המערער ממשחקי הפוקר, קבע בית המשפט כי המערער היה שחקן מקצועי ועל אף שחלק ממשחק הפוקר מתבסס על מזל, אין זה הופך אותו למשחק הימורים בלבד. ביהמ"ש אמר כי ישנם מקצועות רבים בהם ישנו מרכיב של חיזוי תוצאות או אירועים שאינם בשליטת בעל מקצוע כמו למשל ייעוץ השקעות והרי עיסוק זה נחשב כמשלח יד.

ביהמ"ש קבע כי הכנסתו החייבת בשנת המס 2007 תעמוד על סך 1,446,950 ש"ח. על הכנסה זו יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 121. מהסכום החייב, נוכה המס האמריקאי שנלקח בעת הזכייה ולכן נותר לנאשם לשלם מיסים בישראל בסך של 320,000 ₪.