ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס

ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה. כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.
 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל. יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.
 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס. לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה. משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי - ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך! התקשר עתה לעו"ד אלי דורון: 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

מידע מקצועי

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

המשך קריאה המשך קריאה
ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

המשך קריאה המשך קריאה
מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

המשך קריאה המשך קריאה
כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03?

כיצד יש לפעול באם הוציא המפקח שומה 03? כל הפרטים במאמר>>

המשך קריאה המשך קריאה
חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

כל עובד אשר השלים שנת עבודה במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה. על מי חל החוק ומהו סכום ההפחתה?

המשך קריאה המשך קריאה
חוות דעת משפטית - מנטרלת חשיפה פלילית

כל מהלך עסקי שנעשה מבלי לדווח ומבלי לשלם את המס המתחייב ומבלי להתנהל בשקיפות המתחייבת, אזי עלול הוא להימצא הן בחשיפה פלילית והן בחשיפה אזרחית, והאמור נכון גם למצב בו הוא מתנהל כעצמאי והן במצב בו הוא מתנהל כחברה.

המשך קריאה המשך קריאה
ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר

לאחרונה פורסם כי כחלק מהצעדים שמתכנן משרד האוצר לצמצום הגירעון ההולך וגדל בקופת המדינה (בין היתר בעקבות המלחמה), מתוכנן ביטול הפטור ממס ערך מוסף על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. - מה המשמעות?

המשך קריאה המשך קריאה
מע"מ מבקש ממך עוד כסף? יש מה לעשות

חשיבה משפטית אסטרטגית כבר בשלבים המוקדמים של המחלוקת, חשובה לטובת סיום המחלוקת באופן מהיר וראוי, כזה המתיישב עם אינטרס העוסק.

המשך קריאה המשך קריאה
העברה של זכויות במקרקעין מיחיד לחברה

העברת זכויות במקרקעין מיחיד לחברה הינה פעולה אשר ניתן לבצעה בפטור ממס, אך יש לבצעה תוך בחינה של עמידה בתנאים הקבועים בסעיף 70. כל הפרטים במאמר>>

המשך קריאה המשך קריאה
הצהרת פרודים והמשמעות המיסוייות

סיטואציות של גירושין הן נושא שכיח להן נדרשת רשות המיסים. במקרים של הליכי גירושין והנתק המתחולל בין בני הזוג, עליהם לפעול כך. כל הפרטים המאמר>>

המשך קריאה המשך קריאה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.