ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס

ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה. כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.
 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל. יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.
 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס. לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה. משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי - ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך! התקשר עתה לעו"ד אלי דורון: 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

מידע מקצועי

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

המשך קריאה המשך קריאה
מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

המשך קריאה המשך קריאה
מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

המשך קריאה המשך קריאה
תביעה להרמת מסך בדין הישראלי

במאמר זה נסקור את מהות הרמת המסך, נסיבות השימוש לרעה באישיות המשפטית, הדרישות החוקיות והפסיקתיות להוכחתה, האסטרטגיה לבניית תביעה כזו, ונסיים בדיון על דרכי פירעון החוב מבעלי המניות לאחר הרמת המסך.

המשך קריאה המשך קריאה
מיזוג סטטוטורי של חברה פרטית אל "שלד בורסאי"

מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד. החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.

המשך קריאה המשך קריאה
תוכנית אופציות לעובדים

​במאמר זה נעמוד על משמעות התוכנית, חשיבותה, השלכות המס, תרומתה לשימור עובדים, וכן נציג את הסעיפים המקובלים בה.

המשך קריאה המשך קריאה
תביעה נגזרת - מתי, כיצד ולמה כדאי להגיש?​

תביעה נגזרת היא תביעה משפטית המוגשת בשם החברה על ידי בעל מניות או דירקטור, כאשר החברה עצמה נמנעת מלתבוע גורם שפגע בה. מטרתה היא להגן על זכויות החברה ולמנוע פגיעות כלכליות הנובעות מהתנהלות לא תקינה של בעלי שליטה, דירקטורים או גורמים אחרים.

המשך קריאה המשך קריאה
תביעת עושק מיעוט בחברה - מתי וכיצד לפעול משפטית?

בעולם העסקי, בעלי מניות מיעוט עלולים למצוא עצמם במצב שבו בעלי השליטה בחברה מקבלים החלטות הפוגעות בזכויותיהם, מדירים אותם מניהול החברה, שוללים מהם רווחים ראויים, או מקבלים החלטות חד-צדדיות לטובתם האישית. מצבים כאלה עשויים להוות “עושק מיעוט”, ולזכות את בעלי המניות הנפגעים בהגנה משפטית.

המשך קריאה המשך קריאה
מס הכנסה חולק על הדוחות השנתיים ודורש מס נוסף - מה ניתן לעשות?

במאמר זה נתמקד בחשיבות הייצוג המשפטי של עורך דין מיסים מנוסה, ורצוי כזה שמגיע מתוך מערכת רשות המסים עצמה, וכן נדגיש את חשיבות ההיכרות הלוקאלית עם המנגנונים, הצוותים והנהלים המקומיים.

המשך קריאה המשך קריאה
אופן מיסוי בעל שליטה בחברת מעטים לאחר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה

החמרה זו מחייבת היערכות מחודשת והתאמה של מבני ההכנסות. הבנת ההבדלים בין סעיפי החוק והחלתם בפועל היא קריטית למתווה מס נכון וחוקי. משכך, טוב יעשו בעלי החברות הנ"ל אם יתייעצו עם גורם מקצועי למזעור סיכונים והתאמת מבנה החברה לשינויים בחוק.

המשך קריאה המשך קריאה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.