מאת:

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

חובת דיווח ותשלום מס על הכנסות מכל העולם
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
 
הגדרת תושב ישראל ומבחן “מרכז החיים”
“תושב ישראל” מוגדר בפקודת מס הכנסה כאדם אשר מרכז חייו נמצא בישראל. מבחן מרכז החיים הוא מבחן מורכב רב-פרמטרי: בבוא רשויות המס לקבוע את תושבותו של אדם, הן בוחנות את זיקותיו המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות לישראל. בין היתר נלקחים בחשבון מקום המגורים הקבוע של הנישום ומשפחתו, מקום העיסוק או העבודה הקבועים, ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו בארץ. לצד מבחן איכותי זה, החוק מונה גם מבחנים כמותיים: שהייה מצטברת בישראל של 183 ימים ומעלה בשנת מס, או לפחות 30 ימים בשנה מסוימת וסך של 425 ימים בשלוש השנים (אותה שנה ושנתיים שקדמו לה) – מתקיימת בהם חזקת תושבות לטובת ישראל. עם זאת, חזקות אלו ניתנות לסתירה אם הנסיבות מעידות אחרת; כלומר, גם מי שלא עמד בדיוק בקריטריונים הכמותיים עשוי להיחשב תושב, ולהפך, בהתאם למכלול קשריו. הגדרת התושבות מורכבת ומובילה לא פעם למחלוקות בין הנישומים לרשות המסים ואף לבירור בבתי המשפט . על כן, כל מקרה של קביעת תושבות מצריך בחינה פרטנית של נסיבות החיים של הנישום, הן מבחינה אובייקטיבית (מקום שהותו בפועל) והן מבחינה סובייקטיבית (היכן הוא רואה את מרכז חייו).
 
הדו”ח השנתי: דיווח על הכנסות, הוצאות והטבות מס
כל נישום שחלה עליו חובת דיווח – בין אם הוא עצמאי, בעל עסק ובין אם שכיר בעל הכנסות גבוהות או ממקורות מגוונים – נדרש להגיש דו”ח שנתי למס הכנסה. בדו”ח זה מפורטים כלל מקורות ההכנסה של הנישום בשנת המס, בארץ ובחו”ל, לצד פירוט ההוצאות שהוציא לשם הפקת ההכנסות (הוצאות המותרות בניכוי). כך למשל, בעל עסק ידווח הן על הכנסותיו והן על הוצאותיו העסקיות המותרות באותה שנה. הדו”ח השנתי כולל גם פרטים המאפשרים לנישום לדרוש הטבות מס וזיכויים המגיעים לו על פי חוק – כגון נקודות זיכוי אישיות, זיכויים בגין ילדים, מגורים באזורי עדיפות, הפרשות סוציאליות וכדומה. באמצעות הדו”ח השנתי רשות המסים מחשבת את המס השנתי הסופי: היא מסכמת את סך כל ההכנסות של הנישום מכל המקורות, מנכה מהכנסה זו את ההוצאות והניכויים המותרים, ומיישמת את נקודות הזיכוי וההקלות – ועל בסיס זה קובעת אם הנישום חייב בתשלום נוסף על המוצהר בדו"ח השנתי או זכאי להחזר. חשוב להדגיש כי אי-הגשת דו”ח במועד ללא אישור נחשבת לעבירה פלילית שעלולה לגרור קנסות ואף אישום, ולכן על הנישומים להקפיד על מילוי הדו”ח השנתי כנדרש ובמועד.
 
מה סמכות פקיד השומה באשר לבדיקת הדו”ח ודיוני שומה ?
לאחר הגשת הדו”ח השנתי, אין פירוש הדבר שהשומה הופכת אוטומטית לסופית. לפי החוק, לפקיד השומה נתונה סמכות לבדוק את הדו”ח שהוגש בתוך פרק זמן של עד ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש . בתקופה זו רשות המסים רשאית לסקור את הדיווח, להשוותו למידע נוסף שבידיה, ולברר האם דווחו כל ההכנסות כנדרש והאם הניכויים והזיכויים נדרשו כדין. אם פקיד השומה אינו מוצא פגמים או חריגות בדו”ח בתוך תקופת ארבע השנים, השומה העצמית שהגיש הנישום נעשית סופית (חל התיישנות על שנות המס הללו). אולם, במקרה שמתעורר צורך בבירור – למשל, נתגלו פערים בנתונים, חשדות לחסר בדיווח, או צורך בהבהרות – רשאי פקיד השומה לזמן את הנישום לדיון שומתי. פתיחת דיון כזה משמעותה שהרשות לא קיבלה במלואה את השומה העצמית של הנישום, והיא מבקשת לבדוק או לתקן אותה. במהלך הדיון השומתי, הנישום (או בא כוחו) מציג הסברים, מסמכים וראיות לאימות נתוניו, ויכול לנסות לשכנע את פקיד השומה לקבל את עמדתו או להגיע עמו להבנות. זימון לדיון שומתי אינו האשמה אלא חלק מתהליך ביקורת מנהלי שמטרתו לוודא שכולם משלמים את המס הנכון. חשוב לציין שדיון כזה עשוי להיערך בכל אחת מארבע השנים שלאחר הגשת הדו”ח, ולכן על הנישום לשמור תיעוד ולפעול בשקיפות לאורך התקופה הזו.
 
מה הם שלבי הליך השומה, השגות וערעור ?
הליך קביעת השומה (חישוב ההכנסה החייבת והמס לתשלום) במס הכנסה הוא תהליך מדרגי. החוק והנחיות רשות המסים מגדירים מספר שלבים אפשריים לקביעת השומה וליישוב מחלוקות בין הנישום לפקיד השומה:
  1. שומה עצמית ושומה בהסכמה (קוד 01 ו-02): השלב הראשוני הוא הדו”ח השנתי שהגיש הנישום – זוהי השומה העצמית. פקיד השומה בוחן את הדו”ח, ואם הוא מאשר את השומה העצמית כלשונה, היא נרשמת כ”שומה 01” סופית ללא שינוי. לעיתים מתקיים דיון קצר ולא פורמלי בנושאים מסוימים, ובמקרה שהנישום ופקיד השומה מגיעים להבנה ולהסכם לגבי תיקונים או שינויים קלים בדו”ח, יוצאת “שומה בהסכם” (סמל 02) המשקפת את ההסכמות. שומה בהסכם היא למעשה פשרה מוסכמת ומחייבת, ובכך מסתיים הטיפול בשנת המס. מרבית הדו”חות המוגשים מסתיימים באישור מלא או בהסכם, ללא מחלוקת מהותית.
  2. שומה לפי מיטב השפיטה (קוד 03): אם לא הושגה הסכמה בשלב הדיון הראשוני, או אם פקיד השומה חולק על חלק מהנתונים בדו”ח ולא מתאפשרת פשרה, רשאי פקיד השומה לקבוע באופן חד-צדדי שומה לפי מיטב שפיטתו. זוהי שומה המתבססת על אומדן פקיד השומה את הכנסותיו האמיתיות של הנישום, ללא הסכמתו. שומה כזו נקראת “שומה 03” והיא עלולה להיות גבוהה משמעותית מהשומה העצמית, משום שהיא נעשית מנקודת מבט שמרנית של הרשות (לעיתים כוללת פסילת ספרים, אי הכרה בחלק מההוצאות, הערכת הכנסות חסרות וכו’). חשוב להדגיש שפקיד השומה יפעיל סמכות זו רק לאחר שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו – למשל, זימון לדיון ואי הצלחה להגיע להבנות. כמו כן, במידה והנישום לא הגיש כלל דו”ח שנתי, החוק מאפשר להוציא לו שומה בהערכת חסר באופן מיידי (שומה בקוד 04, “מיטב שפיטה בהיעדר דו”ח”). קבלת שומה 03 אינה סוף פסוק עבור הנישום – החוק מעניק לו זכות להשיג עליה בהליך פנימי, הוא שלב ההשגה.
  3. השגה ודיון חוזר (שומה שלב ב’): נישום שקיבל שומה 03 שאינה מקובלת עליו רשאי להגיש השגה לפקיד השומה בתוך 30 יום מקבלת הודעת השומה. ההשגה היא למעשה ערעור מנהלי פנימי – התיק יועבר לעיון גורם אחר במשרד השומה (לרוב בכיר יותר, שלא היה מעורב בקביעת השומה הראשונה) אשר ידון מחדש בעניינו של הנישום. במסגרת דיון ההשגה, מציג הנישום את טיעוניו ומתנהל לעיתים משא ומתן נוסף מול רשות המסים. תהליך זה יכול להימשך עד שנה, שבסופה על פקיד השומה להודיע את החלטתו. תוצאות שלב ההשגה יכולות להיות:
    • קבלת טענות הנישום או פשרה: במצב זה מתקבלת שומה מתוקנת בהסכם המסומנת בקוד 07 (או 02, תלוי בנהלי הדיווח), המשקפת הסכמה חדשה בין הצדדים, ובכך מסתיים ההליך לשביעות רצון הנישום.
    • דחיית ההשגה (צו שומה): אם גם לאחר ההשגה נותרה מחלוקת, רשאי פקיד השומה להוציא צו שומה סופי המכונה שומה 09. שומה 09 היא שומה שלא בהסכם הנכפית על הנישום ומהווה למעשה מיצוי הסמכות המנהלית של רשות המסים בתיק זה. במקרים רבים, שלב ההשגה נושא פרי והצלחת הנישום היא גבוהה יחסית בשלב זה – במיוחד כאשר הוא מסתייע בעו"ד  מיומנים, והרשות גם מעוניינת לסיים את המחלוקת ללא הליכים משפטיים מיותרים.
  4. ערעור לבית המשפט המחוזי: נישום שאינו מסכים עם צו השומה (09) שנקבע לו, זכאי לערער לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרד השומה הרלוונטי. ערעור זה הוא הליך משפטי לכל דבר, המתברר בפני שופט בבית המשפט המחוזי אשר מתמחה בדיני מס. בהליך זה, נטל ההוכחה עובר אל הנישום – עליו לשכנע את בית המשפט שהשומה שקבעה רשות המסים אינה נכונה או צודקת. הדיון בבית המשפט מתנהל בהתאם לכללי סדר הדין האזרחי (עם התאמות הנדרשות לתחום המס), כאשר הנישום מיוצג לרוב בידי עורך דין מטעמו, ורשות המסים מיוצגת על ידי פרקליטות המחוז. בשלב זה ישנה עדיפות להגיע להסדר פשרה בין הצדדים לפני מתן פסק דין, משום שהליכים משפטיים עלולים להימשך זמן רב והתוצאה אינה ודאית. אם לא מושג הסדר, בית המשפט יכריע . לאחר פסק הדין במחוזי, קיימת אפשרות לערער לבית המשפט העליון, אך מקרים אלה נדירים ומתמקדים בסוגיות עקרוניות של דיני המס. ברוב המקרים, ההליך מסתיים בבית המשפט המחוזי, או אף קודם לכן בהסכמה, בהתאם לנסיבות ולכדאיות עבור הנישום.
 
מה חשיבות הליווי המשפטי המקצועי בהליכי מס ?
התמודדות עם דרישות נוספות של מס הכנסה ועם הליכי השומה היא תהליך מורכב, שבו ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל עבור הנישום. להלן מספר סיבות מרכזיות לכך שליווי על ידי עורך דין המתמחה בדיני מס חיוני במצבים אלה:
  • מניעת הסלמת ההליכים והגעה להסכמות מוקדם: עורך דין מנוסה בתחום המס מכיר היטב את המערכת ויודע כיצד לגשר על פערים מול רשות המסים. ליווי מקצועי כבר משלב הבדיקה או הדיון הראשון יכול לסייע ליישב אי-הבנות ולהגיע להסדרים עוד לפני שהמחלוקת הופכת לשומה רשמית במחלוקת. הניסיון מלמד כי סיכויי ההצלחה בשלב ההשגה גבוהים יחסית כשהנישום מיוצג בידי איש מקצוע בקיא, ופקיד השומה עצמו לרוב מעוניין להתפשר ולסיים את התיק בהסכמה ראויה. כך ניתן לעיתים למנוע את הצורך בערעור ולהפחית משמעותית את הסיכון לתוצאות לא רצויות.
  • ניהול משא ומתן אפקטיבי מול רשות המסים: עו”ד מיסים פועל כגורם מתווך בין הנישום לבין פקידי השומה, דבר המקל על תקשורת עניינית ומקצועית. הוא יודע להדגיש את נקודות החוזקה בטענות הנישום, להציג מסמכים וראיות בצורה הנכונה, ולהציע פשרות או מתווים המספקים את דרישות המדינה מצד אחד אך גם מקלות על הנישום מצד שני. באמצעות משא ומתן מושכל, ניתן לא פעם לצמצם את גובה השומה או להבהיר אי-הבנות, באופן שחוסך לנישום חיובי מס מיותרים.
  • צמצום נזק, חיסכון בזמן ובאי-ודאות: התדיינות ארוכה עם רשויות המס או בבתי המשפט עלולה לגרור עלויות כספיות כבדות, השקעת זמן ומשאבים, ובמיוחד – תחושת אי-ודאות מתמשכת לגבי התוצאה. ליווי משפטי מקצועי מכוון לפתרון יעיל וממוקד של המחלוקת. עורך הדין יפעל לסיים את הסכסוך במינימום נזק כלכלי ותדמיתי לנישום, ובפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי. למשל, הוא עשוי לייעץ על קבלת הסדר מיטבי בהשגה במקום סיכון שבהליך משפטי, או לפעול לדחיית קנסות וריביות. בסופו של יום, מטרת הייעוץ המשפטי היא לנטרל את חשיפת המס עקב המחלוקת , תוך הגנה על זכויותיו של הנישום , ושיקום השקט הנפשי שלו.
 
לסיכום, שיטת המס בישראל מטילה על כל תושב חובות דיווח ותשלום רחבות היקף, אך מציעה גם הליכי בדיקה וערעור מסודרים למקרים של אי-הסכמה. הבנת חובות הדיווח – מדיווח על כלל ההכנסות בעולם, דרך הגדרת התושבות לפי מרכז החיים, ועד למילוי הדו”ח השנתי כנדרש – היא קריטית לכל נישום. במקביל, הכרת זכויותיו של הנישום בהליכי השומה – הזכות להשמיע טענות, להגיש השגה ואף לערער לבית המשפט – מאפשרת להתמודד עם דרישות נוספות של מס הכנסה באופן מושכל. לאורך כל הדרך, ליווי של עורך דין מומחה במסים יכול לספק רשת ביטחון מקצועית, לסייע בגישור הפערים אל מול הרשויות, ולהבטיח שהטיפול בדרישות המס יהיה יעיל, מהיר והוגן, תוך מזעור חבות המס במסגרת החוק ושמירה על האינטרסים של הנישום.
 

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.