מאת: ;

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (להלן: "תיקון 277"), אשר התווסף לפקודה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) התשפ"ה – 2024 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית"), מהווה מהפכה של ממש על אופן מיסוי חברות מעטים, המדובר בתיקון רחב היקף הקובע תוספות ושינויים משמעותיים בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" ו/או "הפקודה").
תיקון 277 בא להתמודד כאמור עם תופעת הניצול לרעה של מודל המיסוי הדו שלבי על ידי "חברות ארנק" (להרחבה בנושא ראו אופן מיסוי בעל שליטה בחברת מעטים לאחר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה).  בכך, הוא למעשה "חלקו השני", או הרחבתו, של תיקון 235 לפקודה משנת 2016, אשר בדומה לתיקון 277, בא גם הוא להתמודד עם תופעה זו, ובמסגרתו התווספו לפקודה הוראות סעיפים 62א' ו-77 לפקודה, אשר קבעו חובת מס לבעל מניות מהותי בחברת מעטים על הכנסות הנובעות מפעילותו כיחיד. וכן, במסגרת סעיף 77 ניתנה למנהל סמכות, לראות בתנאים מסוימים ברווחיה של חברת מעטים כרווחים שחולקו כדיבידנד.
במאמרים קודמים בנושא, סקרנו את הוראות סעיפים 81ו'-81א' לפקודה, הקובעים תוספת מס על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים. וכן, את השינויים בסעיף 62א' לפקודה אשר הרחיבו את אופן מיסוי בעל השליטה בחברת מעטים (זאת חלף בעל מניות מהותי ערב התיקון כאמור לעיל), כפי שהיה קבוע בסעיף 62א'(א) לפקודה ערב התיקון.
הרחבתו של סעיף 62א' לפקודה, מהווה אולי את הנדבך העיקרי והמשמעותי ביותר בתיקון זה. במאמר זה נסקור את הוראות סעיף 62א'(א1) לפקודה אשר התווסף במסגרת תיקון 277, ובמסגרתו נקבעה חובת מס לבעל מניות פעיל בחברת מעטים על הכנסות מפעילות עתירת יגיעה אישית.
 
תחולת הסעיף - לא רק חברות ארנק
בעוד חלקו הראשון של סעיף 62א', עליו דנו במאמר קודם, קובע חובת מס על סוג הכנסות ספציפי – "הכנסה מיגיעה אישית", שהן הכנסות הנובעות מפעילותו של בעל המניות בחברת מעטים, ובכך בא להתמודד עם סוג מסוים של "חברות ארנק" המכונות "חברת משלח יד", שהן על פי רוב, חברות של איש אחד - למעשה מדובר בשכירים או עוסקים "המחופשים לחברה". סעיף 62א'(א1) לעומת זאת הינו סעיף רחב הרבה יותר, אשר כפי שיובהר להלן, יחול גם על חברות המנהלות פעילות עסקית מהותית.
סעיף 62א'(א1) קובע חובת מס לחברת מעטים בגין הכנסה חייבת "מפעילות עתירת יגיעה אישית". על אף הדימיון הרב בין מונח זה לבין המונח המנוי בסעיף 62א'(א), קרי, "הכנסה מיגיעה אישית", אלו שונות בתכלית.
בעוד "הכנסה מיגיעה אישית" מוגדרת בסעיף 62א(א)(1) ו- 62א'(א)(2) ומעיקרה הינה הכנסה הנובעת מפעילותו של בעל שליטה בחברת מעטים, "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית" מוגדרת בסעיף 62א'(ד) – "הכנסה שאינה הכנסה אחרת". "הכנסה אחרת" מוגדרת גם היא בסעיף 62א'(ד) בזו הלשון: "הכנסה אחרת" – כל אחת מהכנסות אלה, לרבות הכנסה כאמור שנחשבת כהכנסה מעסק:
  1. הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון;
  2. הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה;
  3. הכנסה מדמי שכירות;
  4. תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88;
  5. הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 המהווה מלאי עסקי;
  6. תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות זכות במקרקעין שאילו הייתה בישראל הייתה זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לרבות איגוד שבבעלותו מקרקעין, שאילו היו בישראל היה איגוד מקרקעין;
מן האמור עולה, כי תחולת סעיף 62א'(א1) חלה על כל הכנסה של חברת מעטים שאינה הכנסה אחרת כאמור לעיל, ובכלל זה, מדובר בהכנסות שהינן מטיבן הכנסות מפעילות עסקית, הדורשת מלאי, עובדים וכיוצא בזאת, כאשר דווקא אותן "הכנסות אחרות", לרבות הכנסות מריבית דמי שכירות וכדומה, אשר מחוץ לתחולת הסעיף, הינן סוג ההכנסות וההשקעות המתכתבות עם "חברות ארנק".
עם זאת, סעיף 62א'(ד) מוציא מתחולת סעיף 62א'(א1):
  • חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף 75ב1(א) לפקודה.
  • חברה נשלטת זרה כהגדרתה בסעיף 75ב(א)(1) לפקודה.
  • חברה מועדפת או מוטבת כהגדרתן בסעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון.
  • מפעל מאושר כהגדרתו בסעיף 21 לחוק עידוד השקעות הון.

תנאים מצטברים לתחולת הסעיף
החוק מונה 3 תנאים מצטברים בהתקיימם יחולו על חברת מעטים הוראות סעיף 62א'(א1):
  1. שיעור הרווחיות של חברת המעטים בשנת המס עולה על 25%.
  2. גובה ההכנסות של חברת המעטים בשנת המס מפעילות עתירת יגיעה אישית, אינו עולה על הסכום המתקבל ממכפלת מספר בעלי השליטה (לפי ס' 75 ב'(א)(3) - תושב ישראל המחזיק 10% לפחות מאמצעי השליטה, לבד או יחד עם אחר) בחברה ב-30 מיליון ₪.
  3. סכום הרווחים הנצברים (כהגדרתם בסעיף 77(א) לפקודה) של חברת המעטים בסוף שנת המס הקודמת אינו עולה על 750,000 ₪.

אופן המיסוי
סכום ההכנסה החייבת אשר ייוחס לבעל מניות פעיל בה הינו כדלקמן:
בשלב הראשון תחושב ההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית:
 סך ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית.
בניכוי
הוצאות מוכרות לצרכי מס.
בשלב השני תחושב הרווחיות העודפת של חברת המעטים:
סך ההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית.
בניכוי
ההפרש המתקבל ממכפלה של 25% בהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית (לא ההכנסה החייבת)
בשלב השלישי תיוחס "לבעל מניות פעיל" חלקו היחסי ברווחיות העודפת של חברת המעטים:
ההפרש המתקבל ממכפלת - סך הרווחיות העודפת של חברת המעטים בחלקו היחסי של בעל המניות הפעיל בחברת המעטים.
  • בעניין זה, "בעל מניות פעיל" מוגדר בסעיף 62א'(ד) בזו הלשון: "בעל מניות פעיל" – יחיד תושב ישראל שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים או בעל מניות בחברת מעטים שהכנסתה, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית, ובכלל זה מי שמשתתף בניהול החברה, למעט כחבר דירקטוריון בלבד; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88;
שלב רביעי – הפחתת חלקם היחסי של בעלי המניות הפעילים מההכנסה החייבת של החברה.
ס' 62א'(א1) קובע, כי חלקו היחסי של בעל המניות הפעיל באותם רווחים עתירי יגיעה אישית, יחשב כהכנסות מיגיעה אישית לפי ס' 2(1) לפקודה. כאשר חלק ההכנסה החייבת שלא יוחס לבעלי המניות הפעילים, וחויב במס שולי, יוכר כהוצאה לחברה כאילו חולק, וינוכה מההכנסה החייבת שלא נוכתה,  אשר תחויב במס חברות.
להלן דוגמא:
לחברת מעטים הכנסות בגובה 25 מיליון ₪, כאשר חמישה מיליון שקלים מתוכן הינן הכנסות משכירות ומריבית. כלומר, לחברה הכנסות אחרות בגובה חמישה מיליון שקלים, והכנסות עתירות יגיעה אישית בגובה 20 מיליון שקלים.
לחברה חמישה בעלי מניות כאשר:
  • בעל מניות א' – תושב ישראל, מנהל בחברה ומחזיק ב- 15% - בעל שליטה ובעל מניות פעיל.
  • בעל מניות ב' – תושב ישראל, דירקטור, מחזיק ב- 35% - בעל שליטה ובעל מניות פעיל (מחזיק ביותר מ-30%).
  • בעל מניות ג' – אינו תושב ישראל, מחזיק ב-20% - אינו בעל שליטה ואינו בעל מניות פעיל.
  • בעל מניות ד' – תושב ישראל מחזיק ב-25% ודירקטור – בעל שליטה ואינו בעל מניות פעיל (מחזיק בפחות מ-30%).
  • בעל מניות ה' – תושב ישראל, עובד בחברה ומחזיק ב-5% - בעל מניות פעיל ואינו בעל שליטה.
כלומר, לחברה 3 בעלי שליטה - לפיכך, תקרת תחולת החוק בעניינה הוא 90 מיליון שקלים – לחברה הכנסות עתירות יגיעה אישית בגובה 20 מיליון שקלים.
כמו כן, לחברה הוצאות מוכרות בגובה 5 מיליון ₪ - משמע אחוז הרווחיות על הכנסות עתירות יגיעה אישית בחברה הוא 75%, ועל כן, הוראות סעיף 62א'(א1) חלות על חברת המעטים.
בהתאם לכך החישוב כדלקמן:
שלב א' – חישוב הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית
הכנסות עתירות יגיעה אישית  – 20 מיליון שקלים.
בניכוי
הוצאות מותרות לניכוי – 5 מיליון שקלים.
שווה
הכנסות חייבות מפעילות עתירת יגיעה אישית – 15 מיליון שקלים.
שלב ב' – חישוב הרווחיות העודפת של חברת המעטים
הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית – 15 מיליון שקלים.
בניכוי
(הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית – 20 מיליון שקלים        25%       5 מיליון שקלים. 
שווה
רווחיות עודפת – 10 מיליון שקלים.
שלב ג' – ייחוס לבעל מניות פעיל לפי חלקו היחסי
בעל מניות א' : 1,500,000 = 15%      10,000,000
בעל מניות ב' : 3,500,000 = 35%      10,000,000
בעל מניות ג' : 0 ₪ - החוק אינו חל עליו מאחר ואינו תושב ישראל - על כן, אינו בעל מניות פעיל.
בעל מניות ד': 0 ₪ - דירקטור בלבד ואינו עובד או לוקח חלק בניהול החברה, וכן מחזיק בפחות מ-30% מאמצעי השליטה – על כן אינו עונה להגדרת בעל מניות פעיל.
בעל מניות ה': 500,000 = 5%       10,000,000
שלב ד' – הפחתת החלק היחסי של בעלי המניות הפעילים מההכנסה החייבת
חלקם היחסי של בעלי המניות הפעילים בהכנסה החייבת מרווחים עתירי יגיעה אישית הינו 5,500,000 ₪ - סכום זה יחויב במס שולי ויש לנכותו מהכנסה החייבת של החברה במס חברות:
הכנסות החברה : 25,000,000
בניכוי
הוצאות מוכרות: 5,000,000 (ככל ויש, גם הוצאות מוכרות של "הכנסות אחרות")
בניכוי
חלקם היחסי של בעלי המניות הפעילים: 5,500,000
שווה
הכנסה חייבת במס חברות – 14,500,000
 
לסיכום
סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל, כאשר מדובר לא פחות מרעידת אדמה. התיקון משנה את הדינמיקה במיסוי חברות פרטיות, ויוצר פגיעה משמעותית בעקרונות המיסוי הדו-שלבי עבור חברות רבות. השינויים לא רק מכרסמים את העיקרון של המיסוי הדו-שלבי, אלא גם יוצרים חוסר ודאות, ופוגעים ביכולת של חברות לנהל את פעילותן בצורה יעילה ומאוזנת מבחינה כלכלית ומיסויית, ובכך יוצרים חוסר יציבות בהחלטות עסקיות. הבנת ההבדלים בין סעיפי החוק, תחולתם בפועל בנסיבות הספציפיות של כל חברה וחברה היא קריטית לעמידה בתנאי החוק. וטוב יעשו חברות אם יערכו נכונה לשינויים בחוק, תוך היוועצות עם מומחים למזעור סיכונים.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.