אפוטרופוס הינו אדם שהוטל עליו לדאוג לצרכיו וענייניו של אדם שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו ("אדם חסוי" – אדם שמונה לו אפוטרופוס). האפוטרופוס יכול להיות בן משפחה כגון הורה, בן זוג או ילד או אדם זר שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
אפוטרופוס אשר מתמנה לניהול וטיפול בעניינו של אדם, נדרש לדאוג לכל האינטרסים של אותו אם, לפעול לשמירת זכויותיו ולקבל החלטות שונות הנוגעות להם. האפוטרופוס מחויב תוך אחריות אישית וללא שיקולים זרים ומחויב להגיש לאפוטרופוס הכללי דו"חות ומסמכים על ניהולו ותפקודו.
מינוי אפוטרופוס
החוק העיקרי המסדיר את תפקיד האפוטרופוס ואת תהליך מינויו הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, המפרט מצבים בהם רשאי בית המשפט לאשר בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם בישראל:
קטין שהוריו אינם בין החיים או שאינם ממלאים את תפקידם כראוי
מי שהוכרז על ידי בית המשפט כפסול דין (הכרזה שמשמעותה פסלות מביצוע פעולות משפטיות)
אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו באופן זמני או קבוע, מסיבות שונות
אדם שאין אפשרות לזהותו
עובר
לתפקיד אפוטרופוס יכול להתמנות יחיד (לרבות בן זוג, קרוב משפחה, עו"ד או אדם אחר), תאגיד (היינו מוסד, קרן, עמותה וכיו"ב) וכן האפוטרופוס הכללי. את הבקשה למינוי אפוטרופוס יכול להגיש בן הזוג, הורה או קרוב משפחה אחר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו.
סמכויות אפוטרופוס לגוף ולרכוש
לכל חסוי מאפיינים וצרכים משלו ובכל מקרה בו מבוקש מינוי אפוטרופוס יש להתאימו לצורכי החסוי עבורו מיועד המינוי. לשם כך מבוצעת הבחנה בין מינוי אפוטרופוס לגוף (המתמנה במצבים בהם החסוי אינו מסוגל לנהל בעצמו את חיי היום-יום שלו או לקבל החלטות הנוגעות לגופו, כגון ביצוע טיפולים רפואיים) לבין אפוטרופוס לרכוש (המתמנה לצורך ניהול ענייניו הכלכליים של החסוי, כאשר חסוי שאינו מסוגל לטפל בעניינים אלו כראוי ולטובתו). לעיתים ימונה אפוטרופוס לגוף ולרכוש גם יחד ב-"מינוי כללי".
לעיתים מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס זמני, לצורך קבלת החלטות בנושאים דחופים, במקרים בהם נדרשת התערבות מיידית או מינוי אפוטרופוס קבוע כאשר נדרשת התערבות לטווח ארוך.
עורך דין אפוטרופוס
הכרזה על אדם כפסול דין היא צעד דרסטי, שכן היא גורמת לבטלות הפעולות המשפטיות שאותו אדם יכול לבצע ממועד ההכרזה. על כן, בקשה למינוי אפוטרופוס הינה פעולה הרת-גורל. מעצם מינויו, משמש האפוטרופוס כזרועו הארוכה של בית המשפט, כאשר פעולותיו לביצוע החובות המוטלות עליו מכוח צו המינוי חשופות למכלול סיכונים, בכלל זה טענות צדדים שלישיים וביקורת של בית המשפט.
מאחר והבקשה למינוי אפוטרופוס הינה בקשה מורכבת והליך משפטי לא פשוט, רצוי להיעזר בעורך דין לענייני אפוטרופסות, שידע להגיש בקשה מנומקת המפרטת את נסיבות המקרה וההסבר להגשת הבקשה.
משרדנו בעל ניסיון רב ובקיאות בהליכי מינוי אפוטרופוס ומעניק ללקוח ליווי מקצועי ואישי בכל הליך המינוי וכן לאחר קבלת צו המינוי. במסגרת זו, משרדנו מלווה משפחות השוקלות מינוי אפוטרופוס לבן משפחתם, למשפחות שנתמנה לבן משפחתם אפוטרופוס, ליחידים המבקשים שימונה עליהם אפוטרופוס וליחידים שכבר מונה להם אפוטרופוס והמבקשים לוודא כי האפוטרופוס מבצע את תפקידו בנאמנות. משרדנו מסייע אף לשקול מסלולים משפטיים מקבילים או חליפיים היכולים ליתן מענה לצרכי החסוי.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג–1973 (להלן: החוק) קובע את אופן הסדרת רכושם של בני זוג נשואים בהיעדר הסכם מיוחד ביניהם. לפי החוק, ברירת המחדל היא “הסדר איזון משאבים” שחל בעת פקיעת הנישואין (עקב גירושין או מות אחד מבני הזוג). המשמעות היא שעם סיום הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך הנישואין. נכסים אלו כוללים בין היתר רכוש, כספים וזכויות סוציאליות (כגון פנסיה וחסכונות), והאיזון נעשה באמצעות חלוקה שווה של שווי הנכסים – אם יש פער בערכם, בן הזוג העשיר יותר יעביר תשלום איזון כדי להשוות את חלקו של השני.
עם
צוואה היא הכלי המשפטי החשוב ביותר לחלוקת רכוש, כדי להבטיח את תקפותה, יש לערוך אותה בצורה מקצועית ובהתאם לדרישות החוק. במידה וקיימת מחלוקת על הצוואה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי על מנת לשמור על זכויותיכם.
מדוע תושבים זרים להם נכסים בישראל, מקפידים על עריכת צוואה בישראל, הכפופה לדין הישראלי וממוקדת בנכסים המצויים בישראל?
- מאמר זה יבחן את הגורמים שמובילים תושבי חוץ לנקוט בצעד זה, תוך התייחסות להיבטים רגולטוריים, יתרונות בעריכת צוואה בישראל ואתגרי הירושה שעלולים להתעורר ללא צוואה כזו.
גם מלחמה אינה עוצרת התנהלות משפטית הנגזרת מכל מאבק משפטי, שכן הימנעות מפעולה בכל הקשור לדיני עיזבונות והמתנה עד לאחר המלחמה עלולה להסב נזק בלתי הפיך ולמנוע מבני משפחה לדרוש בעתיד את שמגיע להם על פי דין.
בפסק דין שניתן לפני כחודש ימים, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענת המערערים לפיה, יש לראות בהסכם הממון שכרת אביהם המנוח עם אשתו, צוואה שבכוחה לגבור על סדרי הירושה הקבועים בדין. זהו פסק דין שמבטא היטב את הצורך ואף החובה של כל אדם להסדיר את ענייניו הרכושיים עוד בעודו בחיים.
צו קיום צוואה הוא צו אשר נדרש לצורך חלוקת עזבון בין יורשים על-פי צוואה אשר הותיר אחריו המצווה לאחר פטירתו. כל המבקש לערוך צוואה אשר - לאחר אריכות ימים - תקוים כלשונה, הרי שעליו ליתן את הדעת לכל הסייגים אשר נקבעו בדין מכוחם ניתן יהיה לפסול את הצוואה.
השפעה בלתי הוגנת היא אחת הטענות השכיחות המועלות על ידי המתנגדים לצוואה לצורך הוכחת העדר תוקפה של הצוואה. על המתנגד לקיום הצוואה הטוען להשפעה בלתי הוגנת, מוטל הנטל להוכיח כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה ושהצוואה נעשתה מתוך אותה השפעה אסורה שהופעלה על המצווה.