19/7/2023
התנגדות למתן צו קיום צוואה
צו קיום צוואה הוא צו אשר נדרש לצורך חלוקת עזבון בין יורשים על-פי צוואה אשר הותיר אחריו המצווה לאחר פטירתו. על-מנת לממש את נכסיו של המצווה לאחר פטירתו, נדרשים היורשים על-פי צוואתו להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושה שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המצווה במותו.
כל אדם בעל עניין אשר מוצא עצמו מקופח מתוכן הצוואה רשאי להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה, וזאת תוך שבועיים מיום פרסום הבקשה לצו קיום הצוואה ברשומות. ככל שהמבקש מעוניין להגיש התנגדותו לאחר מועד זה, הרי שיוכל לעשות כן רק לאחר קבלת אישור הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה.
עילות התנגדות לצוואה
חוק הירושה קובע ארבע עילות ספציפיות אשר בגינן ניתן להגיש התנגדות לצוואה:
- היעדר כשירות של המצווה - מכוח עילה זו ניתן לטעון כי המצווה לא הבין את משמעות הוראות הצוואה עליה חתם בגין לקות קוגניטיבית אשר גרעה מכשירותו המשפטית לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו. בעניין זה קובע סעיף 26 לחוק הירושה כי "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה". בפסיקת בית המשפט נקבע כי יש לבחון שלושה היבטים הנוגעים למועד עריכת הצוואה: (1) האם המצווה ידע שהוא עורך צוואה; (2) האם ידע מה היקף רכושו; ו- (3) האם ידע המצווה מי הם הזוכים על-פי הצוואה והאם הבין מהן תוצאות הצוואה על יורשיו. כשרותו של המצווה לערוך צוואה תיבחן ביחס למועד שבו נערכה הצוואה - ובמועד זה בלבד;
- מעורבות של הנהנה על-פי הצוואה בעריכתה - מכוח עילה זו ניתן לטעון כי הנהנה על-פי הצוואה נטל חלק פעיל בעריכתה, ערך עבור המצווה את נוסח הצוואה או אפילו הביא את המצווה עצמו לעורך הדין ובוודאי כאשר הוא נוכח פיזית בעת עריכת הצוואה, כל אלה עילות אשר יש בהן להביא לפסילת הצוואה ולביטולה. בעניין זה קובע סעיף 35 לחוק הירושה כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה- בטלה". פסיקת בית המשפט קבעה כי פסלות ההוראה לטובת נהנה שהיה מעורב בעריכת הצוואה היא מוחלטת, ואין בהבאת ראיות מהן ניתן ללמוד כי לא הייתה השפעה שלא כדין כדי לגרוע מחזקה זו;
- השפעה בלתי הוגנת של הנהנה על-פי הצוואה על המצווה - מכוח עילה זו ניתן לטעון כי המצווה נוצל על-ידי הנהנה על-פי הצוואה זאת באופן העולה לכדי השפעה בלתי הוגנת על המצווה. השפעה בלתי הוגנת יכולה להביא לפסילת צוואה בנסיבות בהן קיימת תלות של המצווה בנהנה ובשירותיו, כאשר המצווה בחייו היה מנותק מאחרים וזקוק לשירות אשר הנהנה סיפק לו. אם וכאשר תוכח כי הייתה קיימת תלות ממשית של המצווה בנהנה, תקום חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת אשר עלולה להביא לפסילת הצוואה. בעניין זה קובע סעיף 30 (א) לחוק הירושה כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". הואיל והנחת המוצא של חוק הירושה היא שהצוואה כשרה, הרי שהנטל להוכיח שהמצווה ערך את צוואתו בעקבות השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לה. פסיקת בית המשפט קבעה ארבעה מבחני עזר אשר לפיהם תיבחן קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על-פי הצוואה על המצווה:
(1) מבחן התלות והעצמאות - לפי מבחן זה השאלה שבית המשפט מציג לעצמו היא האם בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה היה המצווה בבחינת עצמאי, הן מהבחינה הפיזית והן מן הבחינה השכלית-הכרתית,
(2) מבחן התלות והסיוע - לפי מבחן זה בוחן בית המשפט האם הקשר שהתקיים בין המצווה לבין הנהנה התבסס על מתן סיוע שהמצווה נזקק לו. ככל שהנהנה סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה,
(3) קשרי המצווה עם אחרים - לפי מבחן זה ייבחן בית המשפט את היקף הקשרים הבין אישיים אשר קיים המצווה עם אחרים מלבד הנהנה וממידתם. היה ויתברר כי בסמוך למועד עריכת הצוואה היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, תתגבש ההנחה כי היה תלוי בנהנה,
(4) נסיבות עריכת הצוואה - לפי מבחן זה בוחן בית המשפט האם הנהנה נטל חלק פעיל בעריכת הצוואה. אמנם אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד לכדי חלק בעריכת הצוואה אך תהווה ראיה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.
לפיכך, כל המבקש לערוך צוואה אשר - לאחר אריכות ימים - תקוים כלשונה, הרי שעליו ליתן את הדעת לכל הסייגים אשר נקבעו בדין מכוחם ניתן יהיה לפסול את הצוואה.
חיפוש 
סגור 
