מאת: ;

זכויות יורשי נכי צה"ל לחכירת תחנות דלק

בשנות ה-60 המוקדמות גובשה בישראל מדיניות, במסגרתה, הוקצו לנכי צה"ל קרקעות ציבוריות לטובת הקמת תחנות דלק, וזאת ללא צורך במכרז, בהתאם להחלטה מס 3 של מועצת מקרקעי ישראל, ובהמשך להחלטה מס' 545 ("ההסדר הישן") של מנהל מקרקעי ישראל. ("המינהל" ו/או "הרשות")
תכליתם ומטרתם של הסדרים אלו להעניק אפיק שיקום תעסוקתי לנכי צה"ל, על ידי הקצאת מקרקעין להפעלת תחנות דלק ובכך יושג יעד כפול של הבטחת יכולת פרנסה לנכים ומשפחותיהם, והגדלת היצע תחנות הדלק בישראל.
על פי הסדרים אלו, נכה צה"ל אשר אגף השיקום של משרד הביטחון המליץ להעניק לו זכות להפעלת תחנה כאמור, ואשר הוקצתה לו קרקע לצורך כך, יידרש לשלם למינהל דמי חכירה שנתיים, המבוססים על אחוז הרווח בתחנה בהתאם לחוזה חכירה שייחתם.
הסדרים אלו העניקו לנכה זכות להקצאת קרקע ללא מגבלות בקשר לתקופת החכירה או לגבי העברתה בירושה לאחר פטירתם.
בשנת 1998, התקבלה החלטה מס' 827 של המינהל (להלן: "ההסדר החדש") אשר ביטלה את ההסדר הישן, וקבעה הסדר חדש לפיו דמי החכירה יחושבו על בסיס ערך הקרקע ולא לפי רווחי התחנה, כי תקופת החכירה תוגבל עד גיל 70 וכי תישלל במפורש האפשרות להורשת הזכות לאחר פטירת בעל הזכות.
בחלוף 3 שנים מכניסתו לתוקף של ההסדר החדש, ניתנה החלטה במינהל (החלטה 308) כהוראת מעבר ולפיה מגבלת הגיל והירושה לא תחול על נכי צה"ל שהחלו בהליך למול המינהל בטרם נכנס ההסדר החדש לתוקף, כלשון ההחלטה:
"לגבי קבוצת הנכים, חמישה עשר במספר, אשר הומלצו לשיקום לפני כניסתה לתוקף של החלטת המועצה 827, ממליצה הנהלת המינהל להסיר את מגבלת הגיל ואי ההורשה."
 
בבג"ץ 1766/05 עמאד סאלח נ' מינהל מקרקעי ישראל, דן בית המשפט בעתירתו של נכה צה"ל שהומלץ על ידי אגף השיקום ובהתאם לכך, עתיד היה לקבל הקצאת קרקע להקמת תחנת דלק, וזאת בטרם גובש ההסדר החדש,  כאשר הקרקע הוקצתה בפועל לאחר גיבוש ההסדר החדש. העותר ביקש כי בית המשפט יקבע שההסדר הישן הוא שיחול בעניינו בנימוק שהסתמך על מצגים מצד המינהל, ועל כך שדחה בעבר הצעות מהמינהל להקמת תחנת דלק באתרים אחרים מכפי שהוסכם לבסוף.
בית המשפט דחה את העתירה, אמנם ציין בפסק דינו לזכותם של נכי צה"ל שהתקשרו עם הרשות במסגרת ההסדר הישן: "לגבי נכי צה"ל שהומלצו על-ידי אגף השיקום עובר לשינוי ההסדר, התקבלה במינהל ביום 29.10.2001 החלטה ליישומה של הוראת מעבר. לפי הוראת המעבר, בוטלה לגבי נכים אלו מגבלת הגיל לחכירת הקרקע והמגבלה על הורשתה.
בשנת 2020 התקבלה החלטה 4969 של המינהל שביטלה את מגבלת הגיל שנקבעה בהחלטה 308, ובה צוין במפורש, כי במסגרת הוראות המעבר בהחלטה 308 נקבע שמגבלת הגיל וההורשה, לא תחול על זכאים שהמליצו עליהם לקבלת קרקע להקמת תחנת דלק, אך טרם התקשרו בהסכם עם המינהל, טרם כניסתו לתוקף של ההסדר החדש.
בהחלטה 4969 נקבע בין היתר כי:
2. עם פטירת הנכה יושב הנכס לרמ"י ויוקצה לנכה צה"ל חדש מומלץ אגף השיקום.
זאת ועוד, במסגרת החלטה 3473 של הרשות עלה כי בדיון שנערך בפרקליטות המדינה בשנת 2012, הונחה המינהל לשלוח הודעות על בטלות חוזי החכירה לבני משפחות נכי צה"ל, שהחזיקו בחוזים להפעלת תחנות דלק ואשר נפטרו והורישו זכויותיהם אלו, ולפעול להחזרת קרקעות שהוקצו לנכים ואשר הועברו לצדדים שלישיים.
 
המצב החוקי כיום – האם ניתן להוריש זכות חכירה שהוענקה לנכה צהל להקמה והפעלה של תחנת דלק?
קיימת אי בהירות לגבי החלטה 4969 בכל הקשור להורשת זכויותיהם נכים להם הוקצתה קרקע להקמת והפעלת תחנת דלק תחת ההסדר החדש – האם החלטה 308 מחילה את ההסדר החדש האוסר על העברה בירושה רק עבור נכים לגביהם הומלץ שיקום באמצעות הקצאת קרקע להקמת והפעלת תחנות דלק אך טרם קיבלו לידיהם קרקע כאמור או חתמו על חוזה חכירה, או שהחלטה תחול גם על נכים שקיבלו קרקע וחתמו בחוזה חכירה מכוח ההסדר הישן (שלא שולל העברת זכות זו בירושה).
לשיטתנו, האפשרות הראשונה היא הפרשנות הנכונה יותר.
ראשית, לו התכוונה הרשות להחיל את החלטה 308 גם על חוכרים שהתקשרו בהסדר ישן שמעמדם כצד לחוזה למול רשות מינהלית (על כל המשתמע מכך) - היה עליה לציין זאת במפורש.
שנית, יש לציין כי גם לאחר גיבוש ההסדר החדש בשנת 1998 לא הובהרה סוגיית התחולה על חוכרים בהסדר הישן, אלא בחלוף מספר שנים עם פרסום הוראות המעבר (החלטה 308).
שלישית, ספק אם בכלל יש בכוחה של החלטת הרשות לחול רטרואקטיבית ולשלול זכויות המוקנות לחוכרים מכוח חוזה שנחתם טרם שינוי המצב החוקי.
בבג"ץ 5134/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מועצת מקרקעי ישראל נדונה החלטה 1374 של המינהל שהכשירה בדיעבד הקמת מתקן סולארי בחוות השקמים, וחלה למפרע. בית המשפט קבע, כי התנהלות זו פוגעת בעיקרון שלטון החוק, וביטל את הסעיפים המחילים את השינוי למפרע.
ניתן להחיל פסיקה זו על מנת לפתור את אי הבהירות כאמור, ולפיה יש לקבוע כי ההוראה האוסרת העברה בירושה של זכות החכירה תעמוד בתוקפה החל ממועד החל ממועד כניסתה לתוקף של החלטה 4969 בשנת 2020. כך, מבחינה משפטית, זכויות החוכרים בהסדר הישן הינן זכויות הניתנות להורשה.
 
קרקע בחכירת תאגיד
בד בבד, ייתכן כי אצל חלק ממחזיקי הזכויות שאלת ההורשה לא תעלה כלל, כך למשל, במקרים בהם נכי צה"ל "העבירו" את זכותם לחברה בע"מ שבבעלותם.
במצב כזה, קובעים חוזי החכירה כי החוזה בטל במקום בו ניתנה החלטה על פירוקו של התאגיד.
משכך, בהיעדר הוראה חוזית אחרת או נוספת, מבחינה משפטית, פטירת בעל המניות בתאגיד החוכר אינה אמורה להשפיע על תוקפו של החוזה, שכן בעל המניות עצמו אינו צד לחוזה, והורשת מניותיו אינה מביאה לשינוי מלבד הבעלות בחברה ובאופן של מפקיע את חוזה החכירה.
כך, למרות שעל פניו הורשת זכות חכירה או הורשת מניות בתאגיד המחזיק זכות חכירה אינה מקיימת את תכלית ההסדר – לשקם נכי צה"ל ולאפשר להם אפיק תעסוקתי תוך הגדלת היצע תחנות הדלק בישראל, יורשי נכים שנפטרו ושהיו כפופים להסדר הישן וכן יורשים המחזיקים במניות תאגיד שקיבל לידיו זכויות חכירה כאמור - זכאים מבחינה משפטית להמשיך ולהחזיק בזכויות המורישים.
 
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה לגופו הן מנסיבות המקרה והן מהוראות החוזה. 
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.