ייצוג אזרחים בדיון שומה בפני מפקח מס הכנסה או מבקר מע"מ
 
כל בעל עסק במדינת ישראל מחויב להגיש למס הכנסה, אחת לשנה - דו"ח שנתי על הכנסותיו והוצאותיו ובנוסף מחויב הוא להגיש דו"ח חודשי או דו-חודשי על היקף עסקאותיו ותשומותיו למשרדי מע"מ.
 
דו"ח שנתי יכול להיבחן על ידי מפקח מס הכנסה על פני תקופה של ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח ודו"ח תקופתי המוגש למע"מ יכול  להיבדק על ידי מבקר מע"מ, חמש שנים ממועד הגשתו. לטובת בחינת הדו"ח, אמתותו ושלמותו, רשאי מפקח מס הכנסה או מבקר המע"מ לדרוש ממגיש הדו"ח להמציא לעיונו את ספרי הנהלת חשבונות העסק, מסמכים אחרים ורשאי הוא לערוך בדיקות כלכליות ואחרות בבית העסק.
החשיבות המכרעת של מפקחי/מבקרי המס
הלכה למעשה, החוק הקנה למפקח/מבקר המס מגוון רחב ביותר של סמכויות בהן רשאי הוא להסתייע לטובת חקר האמת ובחינת סבירות הכנסתו המדווחת של מגיש הדו"ח. מבקר המע"מ אף מוסמך, במקביל לבחינה השומתית, לקבל החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית, לחקור את בעל העסק תחת אזהרה ואף לזמן עובדים או גורמים נוספים ולחקור גם אותם כחלק מאותה חקירה.
יתרה מזאת, החוק קובע כי על החלטה של מפקח/מבקר מס רשאי בעל העסק להשיג וזאת בדרך של הגשת השגה למפקח/מבקר מס אחר שהינו בדרך כלל בכיר יותר מהמפקח או המבקר שהוציא את השומה הראשונה. אותו מפקח/מבקר אשר ידון בהשגת האזרח, רשאי לבחון את המקרה מבראשית ולהחליט האם הוא מקבל את דו"ח האזרח לרשויות המס כמוצהר, האם הוא מקבל את עמדת המפקח/מבקר הראשון או שמחליט הוא לשום את בעל העסק באופן שונה לחלוטין. על ההחלטה של המפקח/מבקר מס בהליך ההשגה רשאי העוסק לערער בפני בית המשפט המחוזי וזה יבחן את תקינות ההחלטה בהשגה.
יוצא כי המחוקק מייחס חשיבות מכרעת לבדיקה ולמסקנות של מפקחי/מבקרי המס - הלכה למעשה, קביעות אלה שקולות בעיני החוק להכרעה של שופט שלום ולכן ניתן לערער עליהן בדרך של פניה לבית המשפט המחוזי. ואם לא די בכך, הרי שפסיקה עדכנית קובעת כי במסגרת הערעור בפני בית המשפט המחוזי, מנוע האזרח מלהביא ראיות חדשות, כאלה אותן נמנע הוא מלהציג בפני מפקחי/מבקרי המס וזאת משום שתפקידו של בית המשפט המחוזי הוא לבחון את טיב ההחלטה בהשגה על סמך הראיות שהוצגו בפני הדן בהשגה ולא מעבר לכך - כך יוצא כי להליך השומה בפני מס הכנסה או מע"מ חשיבות מכרעת. אשר על כן, ההתנהלות השומתית חייבת להתבצע בצורה מקצועית ומבוקרת, תוך הבנה כי כל שמועלה במסגרת הליך זה ובמיוחד, כל מה שלא מועלה או מוצג, יכול לפעול לחובת האזרח.
חשיבותו של עו"ד מיסים בתרחישים השונים
את הדיונים השומתיים מקיימים בדרך כלל יועצי המס ורואי החשבון של הלקוח, הם אלה המכירים את הפעילות העסקית טוב מכל בעל מקצוע אחר והם אלה שערכו את דוחות המס נשוא דיון השומה. משכך, רק טבעי כי ברוב המכריע של המקרים, התנהלות רואה החשבון או יועץ המס בפני מפקח/מבקר המס מספיקה ולכן התערבות של עו"ד מיסים מיותרת.
יחד עם זאת, יש בנמצא דיונים שומתיים רבים המצדיקים ואף מחייבים צירופו של עו"ד מיסים לדיון וזאת על מנת שזה, עורך הדין המומחה בדיני מס, יפעל ויקדם את עניינו של בעל העסק ביחד עם רואה החשבון או יועץ המס. הצורך בצירופו של עו"ד מיסים לדיון השומתי יכול, לדוגמא, להתעורר שעה בה ברור כבר בשלב השומה כי המחלוקת, ככל הנראה, תגיע לדיון בפני בית המשפט. משכך, במקרים בהם המס הנדרש על ידי המפקח/מבקר הוא כזה שברור לשני הצדדים כי האזרח לא ישלמה וכי זה יבקש למצות את ההליכים המשפטים לטובת הוכחת תקינות הצהרתו המדווחת - נכון וחכם יהיה להכניס לתמונה עו"ד מיסים כבר בשלב ההתדיינות השומתית. 
יתרה מזאת, יש בנמצא מצבים בהם מלכתחילה ברור כי המחלוקת המתעוררת במהלך הדיון השומתי הינה מחלוקת משפטית גרידא, להבדיל ממחלוקת כלכלית או חשבונאית, כלומר מחלוקת שעניינה בפרשנות משפטית. במקרים אלה, עו"ד בתחום המס יכול לייצג את עמדת האזרח ובהסתמך על טיעונים משפטיים מוצקים לבסס את עמדתו. זאת ועוד, יש בנמצא מקרים בהם ההליך השומתי כרוך בסוגיות הגובלות בטענות או בחשדות לביצוע עבירות פליליות ומקרים בהם מבקר המע"מ מחליט לחקור את האזרח תחת אזהרה כחשוד בביצוע עבירת מס. באותם מצבים, כל מילה וכל עובדה שימסרו במסגרת ההליך האזרחי עלולים להשליך על ההליך הפלילי.
עו"ד מיסים, הבקיא הן בדיני המס האזרחי והן בדיני המס הפלילי, ידע לקחת בחשבון הן את שיקולי השומה והן את שיקולי המשפט הפלילי ובהסתמך על בקיאותו זו – להבטיח התנהלות נכונה. מעבר לאמור נוסיף כי לא אחת נכון יהיה לצרף עורך דין בתחום המס לטיפול שומתי, שעה בה מתברר לרו"ח או ליועץ המס כי המחלוקת לא עומדת להסתיים בהסכמה וכי בכוונת מפקח המס לקבל החלטה אשר תצריך פניה לבית משפט. במקרים אלה, צירופו של עו"ד מסים לדיון, בסמוך למועד קבלת החלטה סופית ע"י מפקח או מבקר המס, יכולה לבלום את הוצאת השומה הסופית, לקדם התערבות של גורמים בכירים נוספים במשרדי מס הכנסה או מע"מ, כמו לשכות מקצועיות או לשכות משפטיות, מה שעשוי בסופו של יום להביא לידי סיום המחלוקת בכותלי מס הכנסה או מע"מ מבלי שהטיפול יועבר לערכאות.
נוסיף כי שילובו של עו"ד המומחה בדיני מס בהליך השומתי עשוי, במקרים המתאימים, "לשדר" מסר חשוב לפיו בעל העסק ערוך לכל חלופה, לרבות פניה לבית משפט, ועצם נכונות זו, יכולה לא אחת, להוריד את הלהבות, לצנן את הרוחות, לנטרל אמוציות ולהביא לידי סיום התיק בדרך של הסכמה.
כיצד אנו יכולים לסייע בהליך?
למשרדנו, המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר שימשו בעברם כעו"ד ו/או כמפקחים במס הכנסה ומע"מ, הידע והניסיון לקדם את עניינם של לקוחות המשרד הנמצאים בהליך שומה.
משרדנו תמיד רואה לנגד עיניו את טובת הלקוח בלבד, כך שבגין כל תיק ותיק, בעצה אחת עם רואה החשבון או יועץ המס של בעל העסק, נדע להחליט מה מידת המעורבות המשפטית הנדרשת. כאמור, כל מקרה יבחן על ידינו לגופו ומשכך משרדנו, בטרם יגבש עמדה, יבקש ללמוד מהרו"ח או יועץ המס - על התיק, על עובדותיו, על הדינמיקה השומתית ועל הסוגיות העומדות על הפרק.
 
משרדנו תמיד ישאף לעבוד יד ביד עם רואה החשבון או יועץ המס של האזרח. התערבות משרדנו במקרים הנדרשים תביא בדרך כלל לחסכון רב ללקוח, אם בכסף, אם בניהול הליך משפטי ממושך ואם בעוגמת נפש רבתית.
 

התקשר אלינו עתה, אל תחכה! 
ניפגש ונחליט יחדיו מה נכון לעשות בעניינך, בטרם יהיה מאוחר מדי... עו"ד אלי דורון:
054-4251054

 

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

מידע מקצועי

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

תביעה להרמת מסך בדין הישראלי

במאמר זה נסקור את מהות הרמת המסך, נסיבות השימוש לרעה באישיות המשפטית, הדרישות החוקיות והפסיקתיות להוכחתה, האסטרטגיה לבניית תביעה כזו, ונסיים בדיון על דרכי פירעון החוב מבעלי המניות לאחר הרמת המסך.

מיזוג סטטוטורי של חברה פרטית אל "שלד בורסאי"

מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד. החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.

תוכנית אופציות לעובדים

​במאמר זה נעמוד על משמעות התוכנית, חשיבותה, השלכות המס, תרומתה לשימור עובדים, וכן נציג את הסעיפים המקובלים בה.

תביעה נגזרת - מתי, כיצד ולמה כדאי להגיש?​

תביעה נגזרת היא תביעה משפטית המוגשת בשם החברה על ידי בעל מניות או דירקטור, כאשר החברה עצמה נמנעת מלתבוע גורם שפגע בה. מטרתה היא להגן על זכויות החברה ולמנוע פגיעות כלכליות הנובעות מהתנהלות לא תקינה של בעלי שליטה, דירקטורים או גורמים אחרים.

תביעת עושק מיעוט בחברה - מתי וכיצד לפעול משפטית?

בעולם העסקי, בעלי מניות מיעוט עלולים למצוא עצמם במצב שבו בעלי השליטה בחברה מקבלים החלטות הפוגעות בזכויותיהם, מדירים אותם מניהול החברה, שוללים מהם רווחים ראויים, או מקבלים החלטות חד-צדדיות לטובתם האישית. מצבים כאלה עשויים להוות “עושק מיעוט”, ולזכות את בעלי המניות הנפגעים בהגנה משפטית.

מס הכנסה חולק על הדוחות השנתיים ודורש מס נוסף - מה ניתן לעשות?

במאמר זה נתמקד בחשיבות הייצוג המשפטי של עורך דין מיסים מנוסה, ורצוי כזה שמגיע מתוך מערכת רשות המסים עצמה, וכן נדגיש את חשיבות ההיכרות הלוקאלית עם המנגנונים, הצוותים והנהלים המקומיים.

אופן מיסוי בעל שליטה בחברת מעטים לאחר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה

החמרה זו מחייבת היערכות מחודשת והתאמה של מבני ההכנסות. הבנת ההבדלים בין סעיפי החוק והחלתם בפועל היא קריטית למתווה מס נכון וחוקי. משכך, טוב יעשו בעלי החברות הנ"ל אם יתייעצו עם גורם מקצועי למזעור סיכונים והתאמת מבנה החברה לשינויים בחוק.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.