ייצוג בעל עסק שעסקו נתון בביקורת ע"י מפקח מס הכנסה
למשרדנו ניסיון רב בכל הקשור בייצוג בעלי עסקים אשר עסקם נמצא בהליך של ביקורת או בהליך של שומה על ידי מפקח מס הכנסה. כידוע, לרשות המס בכלל ולמס הכנסה בפרט, קיימת הזכות לבחון כל עסק ולבדוק עד כמה הדיווחים שלו, שנתיים ו/או חודשיים לרשויות המס משקפים נכונה את הפעילות העסקית שלו או את הרווחים שלו בצורה מלאה.
מפקח המס רשאי לעשות זאת לכל עסק, קטן כגדול ולטובת העניין הוא לא צריך סיבה מיוחדת. הדין מאפשר לו לבצע את הבדיקה ולשם קיומה בצורה מוצלחת, רשאי הוא לדרוש מבעל העסק או מעובדיו מסמכים ונתונים רבים, לרבות ספרי הנה"ח, דוחות ונתונים רבים אחרים, הכול על מנת להיות מסוגל לנתח כלכלית וחשבונאית את ההתנהלות של העסק ולהעריך עד כמה הדיווחים של בעל העסק נכונים. מפקח המס יכול לעשות את הבדיקה באופן שטחי ומהיר ורשאי הוא, במקרים המתאימים, לבצע עבודת עומק יסודית, הכול נתון לשיקול דעת פקיד המס ועל בעל העסק, עובדיו, מייצגיו ועוד לשתף עם המפקח פעולה. משמשלים המפקח את בדיקתו רשאי הוא להוציא לבעל העסק "שומה", זו למעשה דרישת תשלום ובעל העסק יכול לשלמה או לחלוק על הדרישה בדרך של "השגה".
הליך ההשגה השומתי
הליך ההשגה, הכרוך בדיונים ומגעים עם רשות המס, יכול להמשך עד שנה ובתומה יכול המפקח לקבל את טענות בעל העסק באופן מלא או חלקי, להגיע עמו לפשרה או לקבל החלטה שעליה יכול בעל העסק לערער לבית המשפט המחוזי. יוצא כי ההליך השומתי רחוק מלהיות פשוט. להליך המשפטי מול מס הכנסה השלכות רבות ובפועל יש בו כדי להשפיע באופן מהותי על חייו של בעל העסק. ברור כי קביעות סופיות בתום המס – מחייבות את האזרח והיה והוא לא יכבדם, רשאית המדינה לפעול כנגדו לטובת גביית החוב. כל אלה מלמדים, כי התנהלות בתחום זה חייבת להיות מקצועית ביותר. עליה לקחת בחשבון כי כל מסמך, כל נתון, כל אמירה, יכולים להשפיע באופן בלתי חוזר על העניין כולו. ההתנהלות מול המפקח חייבת להיות חכמה, שקופה אך מתוכננת. המפקח, מטבע הדברים ומתוקף סמכותו, אמור לחקור את האמת ולנסות לגבות עבור המדינה את המס המגיע לה. המפקח, מנוסה מאוד, חכם וידען ועוסק בתחום כדבר שבשגרה, כך שמיומנותו גבוהה ביותר.
כיצד אנו יכולים לסייע?
משרדנו, פועל בנושאים אלה מזה שנים. בחלק גדול מהמקרים פועל משרדנו כיועץ סתרים של בעל העסק, יועץ המס או רואה החשבון של העסק. בחלק אחר מהמקרים, נכנסים אנו פרונטאלית לתמונה כבר בשלבים הראשונים של הטיפול ובחלק אחר מהמקרים אנו נכנסים לתמונה רק אם שלב ההשגה הסתיים בכשלנו, כלומר באי הסכמה. משרדנו יודע לראות לנגד עיניו את טובת הלקוח בלבד - כך שאנו תומכים ומעודדים עבודה משפטית שלנו ביחד עם רו"ח או יועץ המס של בעל העסק. אנו מעודדים זאת והלכה למעשה אנו מודעים לכך, שברוב המכריע של המקרים נכון יהיה לשמור על יועץ המס או רואה החשבון בחזית אל מול פקיד המס ולא להכניס אותנו לתמונה באופן פורמאלי ופרונטאלי. אנו מודעים לכך שבסופו של יום, מרבית התיקים מסתיימים ללא מעורבות פורמאלית של עו"ד וזו השאיפה שלנו בתיקים המגיעים אלינו בשלבים מוקדמים – כלומר, ננסה לסייע בטיפול מאחורי הרו"ח או יועץ המס של הלקוח. כמובן שיש מקרים חריגים, בהם נכון להכניס אותנו פרונטאלית מול הרשות ובאותם מקרים, בתאום עם רו"ח/יועץ המס, נפעל. היה והמחלוקת לא מסתיימת בשלב השומה - יש צורך לערער על החלקת פקיד המס לבית המשפט המחוזי. במקרים כאלה, נכנס לפעולה, נרכז טיעונים ונקדם אסטרטגיה לטובת הצלחה. החשיבות של המעמד והסכנה הגלומה בו ידועים וברורים לנו. טובת הלקוח היא הדבר היחיד העומד לנגד עינינו, לא ניכנס לפעולה אלא במקרים בהם נהיה משוכנעים כי מעורבותנו חיונית לתיק. המטרה שלנו היא "לקנות" את הסיכון שבהליך משפטי במינימום נזק ולשם כך, נדע מתי להילחם על עמדת הלקוח ומתי נכון יהיה להמליץ ללקוח להתפשר - לא ניקח את הלקוח להליך אשר נועד לכישלון (כל התנהלותנו דיסקרטית בהחלט).
התקשר עתה, ניפגש ונדון בסוגיה וביחד נביאה לסיום מוצלח: 054-4251054
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.
במאמר זה נסקור את מהות הרמת המסך, נסיבות השימוש לרעה באישיות המשפטית, הדרישות החוקיות והפסיקתיות להוכחתה, האסטרטגיה לבניית תביעה כזו, ונסיים בדיון על דרכי פירעון החוב מבעלי המניות לאחר הרמת המסך.
מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד.
החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.
תביעה נגזרת היא תביעה משפטית המוגשת בשם החברה על ידי בעל מניות או דירקטור, כאשר החברה עצמה נמנעת מלתבוע גורם שפגע בה. מטרתה היא להגן על זכויות החברה ולמנוע פגיעות כלכליות הנובעות מהתנהלות לא תקינה של בעלי שליטה, דירקטורים או גורמים אחרים.
בעולם העסקי, בעלי מניות מיעוט עלולים למצוא עצמם במצב שבו בעלי השליטה בחברה מקבלים החלטות הפוגעות בזכויותיהם, מדירים אותם מניהול החברה, שוללים מהם רווחים ראויים, או מקבלים החלטות חד-צדדיות לטובתם האישית.
מצבים כאלה עשויים להוות “עושק מיעוט”, ולזכות את בעלי המניות הנפגעים בהגנה משפטית.
במאמר זה נתמקד בחשיבות הייצוג המשפטי של עורך דין מיסים מנוסה, ורצוי כזה שמגיע מתוך מערכת רשות המסים עצמה, וכן נדגיש את חשיבות ההיכרות הלוקאלית עם המנגנונים, הצוותים והנהלים המקומיים.
החמרה זו מחייבת היערכות מחודשת והתאמה של מבני ההכנסות. הבנת ההבדלים בין סעיפי החוק והחלתם בפועל היא קריטית למתווה מס נכון וחוקי. משכך, טוב יעשו בעלי החברות הנ"ל אם יתייעצו עם גורם מקצועי למזעור סיכונים והתאמת מבנה החברה לשינויים בחוק.