כחלק משאיפתה של רפובליקת מולדובה למשוך משקיעים זרים ובכדי לעודד את הישארותם והשתקעותם במדינה לפרקי זמן ארוכים, עברה במהלך השנים האחרונות המדינה הסובייטית בדימוס מספר רפורמות מהותיות בשיטת המיסוי המונהגת בה, רפורמות הממצבות את המדינה כיעד מס אטרקטיבי עבור אנשי עסקים ויזמים בינלאומיים.
שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ ושכיח ולרוב גם אמין, ואולם תופעת השיקים החוזרים הפכה זה מכבר ל"מכת מדינה" הפוגעת פגיעה חריפה באוחזים בשיקים אלה ובמשק הישראלי בכללו. לשיק הוענק מעמד מיוחד, המאפשר לאוחז בו לפנות ישירות להליך הוצל"פ לצורך גבייתו, ללא צורך לפנות תחילה לבית המשפט לקבלת פסק דין. כמו כן מטיל חוק העונשין סנקציה פלילית על קיום עבירה של משיכת שיקים ללא כיסוי.
בעקבות רפורמת המס, נחקק סעיף 100א(א) לפקודה המורה, כי "נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל".
בחברות בעירבון מוגבל, בהן אחריות בעלי המניות לחובות החברה הינה מוגבלת, הליך מכירת המניות מבוצע על ידי העברת המניות מבעל המניות הנוכחי (או מספר בעלי המניות) לידי הקונה.
גוויאנה, המוכרת גם בשמה הקודם כגוויאנה הבריטית (מבלי להתבלבל עם גאנה או גינאה), הינה מדינה הממוקמת בחופה הצפוני של דרום אמריקה (חופי הים הקריבי). בדומה למדינות שונות שהן איים בים הקריבי
לכאורה, "מלחמת הסנקציות" העכשווית מול איראן מספקת לסוחרים חוקים וכללים ספציפיים וברורים: מועצת הביטחון של האו"ם מטילה סנקציות, מדינות שונות מחוקקות חוקים ובהם שלל עונשים ואיסורים, "רשימות שחורות" מתפרסמות. אולם הדברים אינם בהכרח כך.
מהם זכויותיו של אדם המחזיק במקרקעין שאינם שלו במשך עשרות שנים בידיעת הבעלים, וללא שננקטו כנגדו פעולות לפינויו, והאם יש לראותו כזכאי לפיצוי במקרה של פינוי? שאלה זו וגבולות הפיצוי נדונה ע"י בית המשפט במקרה שלפנינו:
לקראת פתיחת שנה"ל החדשה, נערכים המוסדות לקליטת הסטודנטים החוזרים לספסל הלימודים, ואלה החדשים שרק הצטרפו.
ביום 01/10/11 נכנס לתוקפו תיקון מס' 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981. במסגרת תיקון זה נקבעה על הבנקים, כברירת מחדל, החובה להנפיק ללקוחותיהם, יחידים שאינם תאגידים, טפסי שיקים משורטטים בתוספת מלים האוסרות על העברתם, אלא אם ביקש הלקוח אחרת.
נדחתה דרישת רשויות המס לעצרו ל-8 ימים * סנגוריו :הוא לא מתחמק מהחקירה
שיקים הינם אחד מאמצעי התשלום הנהוגים בשוק העסקי, ועל כן עלולה להיות להם השפעה, לעתים מכרעת, על אנשים או עסקים המקבלים אותם. בספר החוקים הישראלי קיימים חוקים, ביניהם חוק העונשין, שמטרתם להגביר את האימון והבטחון בשיק כאמצעי תשלום, וכן להילחם בתופעת השיקים ללא כיסוי ולצמצם נגע זה.
אחד העקרונות החשובים והמרכזיים בעולם המשפט הכלכלי סביבתי הוא עקרון הזהירות המונעת. על פי עקרון זה , חלה חובה לנקוט אמצעי זהירות גם כאשר לא הוכח באופן מדעי מובהק קשר סיבתי בין תופעה מסוימת לבין נזק לבריאות.
אספן רכש את הרכב בכ-10,000 דולר ארה"ב. לעומתו, המכס העריך את שוויו בכ-123,000 שקל ודרש ממנו לשם 150,000 שקל מס.
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה אשר נכנס לתוקף בשנת 2003, הפך את שיטת המס בישראל משיטת מס על בסיס טריטוריאלי לשיטת מס על בסיס פרסונאלי, לפיה מי שמוגדר בסעיף 1 לפקודה כ"תושב ישראל" (יחיד ותאגיד), יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, ללא קשר לשאלה היכן הופקו, נצמחו, או נתקבלו ההכנסות.
בית המשפט העליון קיבל ביום 07.12.2011 את פרשנותו של עו"ד תמיר קלדרון ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס, למונח "יום ההרשעה" הקבוע בסעיף 147 לפקודת מס הכנסה, כיום הכרעת הדין ולא כיום גזר הדין, ובכך קיבל על הסף את הערעור והורה על מחיקת צו השומה שהוצא לנישום ולחברתו שלא בסמכות.
על-פי דיני החברות דהיום, כפי שעולה הן מחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והן מפסיקה ענפה של בתי המשפט, הרי שככלל, עומדת לדירקטור הזכות לעיין במסמכי החברה, וזכות זו ניתנת להגבלה רק במקרים חריגים.
רוצים לפתוח עסק, רוצים להתרחב ...מחפשים מקום להשכיר? רוצים לחתום על חוזה שכירות? עצרו! לפני כן, כמה נקודות חשובות, שאותם כדאי להביא בחשבון לפני ההתקשרות החוזית.
בעשורים האחרונים גברה המודעות לנושאי איכות הסביבה, וברור לכל הצורך בהקפדה על מניעת מפגעים סביבתיים באמצעות הסברה, אכיפה וענישה מרתיעה.
בתאריך 01.02.12 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים שעניינו פרשנות דרישת אי-התלות הקבועה בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן- "הפקודה").
שכירת נכס למטרות עסקיות, איננה עניין פשוט כלל וכלל ואין היא דומה לשכירת דירה למגורים. קיימות סוגיות מורכבות אשר בעלי נכסים המורגלים בהשכרתם לשוכרים שונים, הן פשוטות וברורות אולם לא תמיד זוכות לתשומת הלב הראויה מצדם של שוכרים.