מאת:

מיסוי מטבעות וירטואליים / דיגטליים בישראל – פטור או חבות במס?

כולנו כבר יודעים על דבר קיומם של המטבעות הווירטואליים הדיגיטליים דוגמת ביטקוין ו-לייטקוין אשר מזמן הנם בגדר תופעה קיימת אשר רבים ברחבי העולם ואף בישראל משקיעים סכומי כסף נכבדים ברכישתם והמסחר בהם מתבצע באופן תדיר. עם זאת, נכון להיום, אין גישה אחידה בכל הקשור לרגולציה של השימוש בהם כמטבע ולמעשה כל הנושא נתון עתה בפני רגולציה ו/או התייחסות צפויה של רשויות אכיפת החוק בארץ ובעולם.​

עתיד המטבעות הווירטואליים אינו ברור - יש הטוענים כי זהו "הדבר הבא" מה שאמור להוביל את העולם לעידן וירטואלי חדש, ויש הטוענים כי עסקינן בבועה אשר עד מהרה תתנפץ. מה שברור הוא כי מטבעות שכאלו מייצרים בעיה חסרת גבולות למשטרי המערב ובכלל, וזאת משום שאלה פועלים באמצעות חקיקה, אמנות והסכמים שנים על גבי שנים בארה"ב, באירופה, ב-OECD וכו', במטרה להילחם בהון השחור, בהלבנת הון ובחשיפת נהנים, מה שסותר בעליל את כל הרעיון העומד בבסיסן של מטבעות וירטואליים.
 
מערכת וירטואלית חוץ-בנקאית
נכון להיום, מטבעות וירטואליים אינם מיוחסים למדינה או בנק ספציפיים, אלא שייכים לאוחזים בהם דיגיטלית ואלו, הבעלים של אותן מטבעות, יכולים למעשה להחזיק מטבעות וירטואליים בהיקפים ענקיים מבלי שמישהו יוכל לדעת כי הם אלה שמחזיקים בהון שכזה. למעשה, המטבעות הללו מאפשרים לגורמים חוקיים ולא חוקיים להחזיק מיליארדים של דולרים במטבעות וירטואליים, לבצע עמם עסקאות ממינים ומסוגים שונים ו/או להמירם למטבעות מוכרים וזאת מבלי שמישהו עלי אדמות יוכל לכאורה לדעת כי הם אלה שמחזיקים את אותם סכומים. בעוד שרשויות המס פועלות לטובת איתור חשבונות בנק סודיים בשוויץ, במקלטי מס בפנמה ובאין-ספור מיקומים אחרים, קמה לה מערכת וירטואלית אשר הלכה למעשה מרוקנת מכל תוכן את אותם מאמצים כבירים לחשיפת הון. כך יוצא שגורמים פליליים המבקשים לקבל כספי כופר ו/או תשלומים בגין שירותים כאלה ואחרים, מכל מקום שבעולם, במיידי ומבלי שמישהו יוכל לדעת כי הם אלו שקיבלו את הכסף, יכולים הם לעשות כן עתה באמצעות מטבעות וירטואליים. הלכה למעשה, עולם המטבעות הווירטואליים מייצר התנהלות כספית עוקפת מחוץ למערכת הבנקאית עם פוטנציאל לרוקן את המערכת הבנקאית מתוכן, מה שלפחות נכון לעתה נשמע מפחיד ודמיוני כאחד, אך מאידך כזה המתיישב עם הפוטנציאל הגלום. בעיה לא פחותה אחרת, מקורה בכך שאין בנמצא גוף אחד השולט במטבעות הווירטואליים, אין בנמצא ממשלה או בנק מרכזי, או גוף כלכלי אחר, שניתן לאכוף עליו את החוק ולדרוש ממנו לעמוד בתכתיב כזה או אחר, כך שאין ולו לכאורה מדינה היכולה לסגור את הערוץ האמור. לנסות לעצור את עולם המטבעות הווירטואליים שקול לניסיון לעצור את האינטרנט - אפשרי? כנראה שלא...  
 
הקושי במיסוי מטבעות וירטואליים
תופעת המטבעות הווירטואליים מעוררת סוגיה מעניינת באשר לשאלה האם אותם מטבעות הינם ברי מיסוי ואם אכן הם ברי מיסוי, כיצד ניתן למסותם? כבר עתה ניתן לומר שלמרות הפופולאריות הרבה של המטבעות הווירטואליים והעניין הרב אשר הם יוצרים - בכל הנוגע לסוגיית המיסוי, רב הנסתר על הגלוי. יש בנמצא מגוון רחב של סוגיות פתוחות ודילמות רבות, אם מצד עו"ד מומחי מס, אם בקרב רו"ח המתמחים בדיווחים ואם בקרב רשויות אכיפת החוק. הקושי במיסוי אותם מטבעות וירטואליים נעוץ בכמה פרמטרים, כך למשל בשונה ממטבע "רגיל" אשר מציין כסף של מדינה, המטבעות הווירטואליים הינם מטבעות ערטילאיים אשר אינם קשורים ואינם מייצגים מטבע הקשור לכלכלת מדינה מסוימת והינם מטבעות עצמאיים לחלוטין (אם כי לאחרונה, בחודש אפריל 2017, הכירה יפן בביטקוין כאמצעי תשלום רשמי במדינה). המטבעות הווירטואליים כאמור אינם מופקים/מונפקים או מנוהלים על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי - במקום זאת, הם מבוססים על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת "עמית לעמית".
 
 
באשר לשאלת המיסוי של אותם מטבעות וירטואליים, עובדת היותם עצמאיים לחלוטין מקשה באופן ניכר על מיסויים ו/או על מניעת הלבנת הון ו/או על ביצוע עסקאות פליליות, שכן הבנקים בעולם ובייחוד בישראל מחויבים לדווח ולמנוע העלמות מס, ואילו במטבעות הווירטואליים קיים פוטנציאל גבוה מטבעם לביצוע פעילות פיננסית שמטרתה בהעלמת מס ו/או בקבלת תמורה על ידי גורמים פליליים ו/או קבלת תמורה בגין רכוש גנוב ו/או רכוש אסור ו/או על אין-ספור מהלכים ופעולות אותן מבקש החוק למנוע. לדוגמא, עבריינים אשר מבצעים פעילות לא חוקית אשר מניבה להם רווחים אשר מושקעים במטבעות וירטואליים, יקשו מאוד על רשויות המס לשים ידם על אותם רווחים, שכן המטבעות הווירטואליים בהיותם עצמאיים וערטילאיים לחלוטין מוצפנים על ידי אלגוריתם, בלתי ניתנים לאיתור או למעקב, אינם קשורים באופן ישיר בכלכלת המדינה והכספים אשר מועברים דרכם, אינם עוברים דרך הצינורות המקובלים דוגמת הבנקים. יתרה מזאת, אותם גורמים הרוצים לבצע פעולות פליליות עלולים לדרוש קבלת תמורה באמצעות מטבעות וירטואליים, מה שלמעשה יאפשר להם לקבל תמורה מבלי להזדהות, מבלי שהאחר המשלם יידע למי הוא משלם ומבלי שמישהו יוכל לעקוב ו/או לתפוס בכל דרך שהיא את אותם נכסים וירטואליים. זאת ועוד, מטבעות וירטואליים אינם סובלים מאינפלציה אך ידועים הם בתנודתיות רבה בשוויים בשונה ממטבעות שאינם וירטואליים. בנוסף, ערכם של מטבעות אלו נובע מהביקוש וההיצע בהם, דבר המשקף את אמון המשתמשים בהם. לא זו אף זו, במטבעות הווירטואליים שאלת המיסוי מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שבעת רצונו של המשקיע בהם להמיר את שווים לכסף אמיתי, נתקל הוא לא אחת בקשיים ובשאלות רבות. יתרה מזאת, בעוד שכנגד מימוש מטבעות ו/או ניירות ערך באמצעות מערכת הבנקאית, יש בנמצא תיעוד שמי המבטא את הרווחיות שלו, המימוש של המטבעות הווירטואליים לא מותיר כל תיעוד שמי של הקונה ו/או המוכר ו/או של כל צד אחר בפעילות.
 
גישות ופרשנויות שונות בישראל
סוגיות אלו הביאו בשלהי שנת 2013 את איגוד הביטקוין הישראלי לבקש חוות דעת מאת משרד רו"ח ישראלי, אשר במסגרתה נקבע שבנסיבות מסוימות יוכלו משקיעים יחידים (לא חברות) במטבעות וירטואליים, אשר המסחר במטבעות הווירטואליים אצלם אינו עולה לכדי "עסק" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לטעון כי הרווחים מעליית ערכם של אותם מטבעות פטורים ממס הכנסה (במקרה של חברה שהשקיעה במטבעות וירטואליים יחול בכל מקרה חבות במס חברות). גישה זו המשתקפת מחוות הדעת שניתנה לאיגוד הביטקוין הישראלי, רואה במטבע הוירטואלי כאמצעי להחלפת ערך וכמטבע לכל דבר ועניין. לפיכך, בהתאם לדין החל על כל מטבע אחר, רווח בידי יחיד הנובע משינוי שער המטבע כמוהו כ-"הפרשי הצמדה" הפטורים ממס (בהתאם להגדרת המונח "הפרשי הצמדה" בסעיף 1 לפקודה ככזו הכוללת הצמדה לשער מטבע ולסע' 9(13) לפקודה המעניק פטור ממס על הפרשי הצמדה בידי יחיד). ואולם, יש לציין שאותה חוות דעת אשר ניתנה לפני כ-4 שנים אינה בגדר טענה מבוססת, מחייבת ומוצקה עליה יוכל להישען משקיע ישראלי במקרה בו יבקשו ברשות המיסים למסותו בגין רווחיו מעליית ערכם של המטבעות הווירטואליים, ולכל היותר מדובר בפרשנות משפטית לסוגיה המורכבת של חבות המס בגין רווח ממטבעות וירטואליים. החוק אכן קובע כי בגין הפרשי שער אין בנמצא חיוב מס וכי הדין דומה לדין החל על הצמדה, אלא שבמקרה דנן, אין בנמצא הכרה לכך שמדובר ב-"מטבע" כהגדרתו בחוק, בטח שלא בישראל.
 
ואכן, פרשנות מועצת זו נסתרה על ידי עורכי דין ורואי חשבון בתחום המס ובטיוטת חוזר של רשות המיסים שפורסמה בחודש ינואר 2017 אשר מטרתה הייתה ליצור וודאות בשוק בכל הנוגע לאופן מיסויים של המטבעות הווירטואליים. רשות המיסים הבהירה, בניגוד לעמדה המובאת בחוות הדעת שניתנה לאיגוד הביטקוין הישראלי, כי מאחר ומטבע וירטואלי אינו מהווה הילך חוקי בישראל ובמדינות אחרות בעולם, הרי שהוא אינו נכנס להגדרת "מטבע" ו-"מטבע חוץ" כהגדרתם בחוק בנק ישראל. בהתאם לטיוטה, מטבע וירטואלי הנו נכס בלתי מוחשי הנופל לגדר הגדרת "טובין" בחוק מע"מ ולפיכך מכירתו מחויבת בתשלום מע"מ ומס רווח הון (למעט במקרים בהם המסחר במטבע הוירטואלי עולה כדי "עסק" על פי המבחנים המקובלים, שאז המס המוטל יהיה פירותי). יודגש כי טיוטת החוזר פורסמה בטרם הכירה יפן במטבע וירטואלי כאמצעי תשלום רשמי במדינה ועל כן מעניין יהיה לראות הכיצד הכרה זו תקבל ביטוי, אם בכלל, על נוסח החוזר הסופי שיפורסם. עוד נקבע בטיוטת חוזר רשות המיסים, כי במקרה בו תמורה בגין מכר או שירות משולמת באמצעות מטבע וירטואלי, המשמעות היא כי מדובר בעסקת חליפין וכל אחת מהעסקאות תמוסה בנפרד. מוכר הנכס או נותן השירות ימוסה במועד ביצוע העסקה בגין הכנסה ממכר או משירות (כאשר בעתיד ימוסה בנפרד עת יממש את המטבע הוירטואלי) ואילו רוכש הנכס או מקבל השירות ימוסה במועד ביצוע העסקה על רווח ממכירת המטבע הווירטואלי.
 
ישנן גם בשורות חיוביות בעניין
על פי גישת רשות המיסים בטיוטת החוזר, כמעט כל עסקה באשר היא במטבע וירטואלי מחויבת בתשלום מע"מ, היות שאף במקרה של עסקה חד פעמית שאינה עולה כדי "עסק", עדיין המדובר ב"עסקת אקראי" החייבת במס ובדיווח. גישתה המשתקפת בטיוטת החוזר של רשות המיסים, עולה בקנה אחד עם גישות של רשויות מס ברחבי העולם, ובראשם גישת רשות המיסים האמריקאית, הרואות במטבעות הווירטואליים כנכס לצורכי מס, החייב במס בגין הרווחים הנובעים ממימושו. עם זאת, גישתה של רשות המיסים מביאה גם בשורות חיוביות למשקיעים במטבעות הוירטואליים, שכן לאחר שנים של חוסר וודאות בהן לא הייתה כלל התייחסות או הכרה לנושא זה מצד המדינה, באה רשות המיסים, מסדירה את אופן השימוש במטבעות הוירטואליים ונותנת גושפנקא חוקית ותעודת הכשר לכל העסקאות שנעשות במטבעות אלו בישראל. בנוסף מסדירה רשות המיסים את הפעולות המותרות והאסורות במטבעות הווירטואליים ומסירה את חוסר הוודאות ששרר בשימושם עד כה, אם בקרב עו"ד המתמחים במטבעות וירטואליים ו/או בקרב עו"ד המתמחים בדיני מס ואם בקרב כאלה האחוזים מטבעות וירטואליים כהשקעה ו/או לכל מטרה אחרת. יש לציין שטיוטת החוזר של רשות המיסים הינה כרגע בגדר טיוטה בלבד ואינה מחייבת מבחינה משפטית. עם זאת, על סמך טיוטת החוזר וההתייחסויות שהתקבלו בגינה מגופים מוסמכים דוגמת לשכות רו"ח, עורכי דין ויועצי המס, הוחלט ברשות המיסים להמליץ לשר האוצר על תיקוני חקיקה המתייחסים לאופן הדיווח על עסקאות המתבצעות במטבעות דיגיטליים.
 
דעתנו המקצועית בסוגיה
לדעתנו, מהאמור לעיל, עולה כי שאלת חבות המס של המטבעות הווירטואליים תלויה במגוון רחב של פרמטרים, לרבות בפרמטרים הנוגעים באופן הגדרתו כמטבע או כנכס, זהות מבצע העסקה, מיקום ביצוע העסקה, שימשו או אי שימוש בחרות בין לאומיות ועוד. לפחות לעת עתה, נראה כי קיים קושי בהגדרתם של המטבעות הווירטואליים כמטבע בר קיימא, שכן מטבעות אלו אינם מונפקים על ידי בנק של מדינה מסוימת, אינם משויכים לכלכלה ספציפית ואינם בעלי הילך חוקי המחייב ישויות ריבוניות לקבל את התמורה הנקובה בהם. עם זאת, התקדמותם המטאורית של המטבעות הווירטואליים, השימוש הגובר בהם והפתח שיצרה יפן עת הכירה במטבע הביטקוין כאמצעי תשלום רשמי במדינה, יוצרים לדעתנו פתח להכרה עתידית במטבעות אלו, כמטבע בר קיימא אשר איננו בגדר נכס בלבד אלא מטבע של ממש.
 
כמובן שלכל אלה מתווספים עוד מגוון רחב של עניינים וטיעונים המועלים על ידי עו"ד המתמחים בדיני מס, במטבעות וירטואליים וגורמים אחרים, הנוגעים ביכולתו ו/או אי יכולתו של פלוני לרכוש מטבעות אלו באמצעות חברה בין-לאומית שאינה מתנהלת מישראל ו/או בעניינים הנוגעים בטענה לפיה מטבעות אלה הינם בגדר מטלטלים, מה שמציף שאלה בדבר פטור או אי פטור מתשלום מס מרווח שמקורו במכירת מטלטליו אישיים ועוד עניינים המועלים ונטענים על ידי מגוון רחב מאוד של מומחים, רואי חשבון, עו"ד וכלכלנים בארץ ובעולם. בינתיים, כל עוד סוגיית חבות המס על עסקאות במטבעות וירטואליים לא הוסדרה באופן מלא, חשוב לזכור ולדעת כי רשות המיסים יכולה לראות באי דיווח על עסקה במטבעות וירטואליים כהעלמת מס ומשכך עלולים המשתמשים והמשקיעים במטבעות להיות חשופים להליכים פליליים ואזרחיים. יתרה מזאת, גם כאלה שפעילים בעולם זה - משווקים, כורים, מפיקים וכו' - צריכים לקחת בחשבון כי עסקינן בתחום חדש, מורכב, שלא נתנו לגביו עדיין את מלא הדעת.
 
משכך, כך מוצע, נכון וראוי להתנהל בנושאים אלה במשנה זהירות, תוך הבטחת התנהלות חוקית ושקופה ובמקרים המתאימים, ככל ונדרש, תוך פניה לגורמי אכיפת החוק לטובת קבלת אישורם מראש לביצוע של עסקאות כאלה או אחרות - משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח מומחים בדיני מס ואיסור הלבנת הון ישמחו לעומד לרשותכם בעניינים אלה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.83 ע"י 6 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הכשרת ארנקים קריפטוגרפים: הזדמנות לפעול לפני שיהיה מאוחר

מאת: אלי דורון, עו"ד

הכשרה יזומה של הארנקים הקריפטוגרפים היא לא רק פעולה חכמה – היא פעולה הכרחית. פעלו עכשיו כדי למנוע השלכות כבדות בעתיד.

16/12/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

עשרת הדיברות לרוכשים מטבעות קריפטוגרפים

מאת: אלי דורון, עו"ד

המטבעות הקריפטוגרפים הפכו במידה רבה להיות עובדה מוגמרת. יותר ויותר ישראלים, פרטיים ועסקים, רוכשים את המטבעות, מודעים לכך שיש אלפי סוגים מהם, לומדים את אופן התנהלותם, מתבייתים על סוג ספציפי ומבצעים רכישות, מכירות ועוד מתוך תיקווה לייצר רווחים.

1/5/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הגיע הזמן "להלבין" חוקית את המטבעות הקריפטוגרפים

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשויות המס רואות במטבעות הקריפטוגרפים, לרבות הביטקוין, "נכס" לכל דבר. אסטרטגיה המשפטית וההתנהלות הנכונה והמהירה היא זו שתביא את התוצאה האופטימאלית.

1/5/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.