מאת:

מיסוי סחר ועסקאות במטבעות קריפטוגרפיים לפי הדין הישראלי

מטבעות קריפטוגרפיים הפכו בעשור האחרון לנכס פיננסי נפוץ בעולם ובהדרגה גם בישראל. סוגי מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ואתריום, לצד אלפי מטבעות נוספים, מתאפיינים בכך שאינם מונפקים או מפוקחים בידי מדינה או בנק מרכזי. מטבעות אלה נשמרים בארנקים דיגיטליים (Digital Wallets) מוגני הצפנה, המאפשרים למחזיק שליטה מלאה בנכסיו. יתרה מזו, העברת מטבע קריפטוגרפי מתבצעת באופן מידי בין משתמשים בכל רחבי העולם דרך רשת הבלוקצ’יין, ללא צורך במתווך בנקאי או פיננסי – ללא מעורבות צד שלישי. מאפיינים ייחודיים אלה מעלים אתגרים משפטיים, ובעיקר שאלות בענייני מיסוי, דיווח ואכיפה, שלהן נדרש הדין הישראלי.
 

טיבם של המטבעות הקריפטוגרפיים

מהות המטבע הקריפטוגרפי: בניגוד למטבעות רשמיים (פיאט) המונפקים בידי ממשלות, מטבעות קריפטוגרפיים הם למעשה נכס דיגיטלי מבוזר. בישראל, רשות המסים הגדירה במפורש כי “מטבע וירטואלי” אינו מהווה מטבע חוקי או “מטבע חוץ” לפי חוק בנק ישראל ופקודת מס הכנסה, אלא מסווג כנכס לכל דבר . משמעותו של סיווג זה היא שהתייחסות הדין למטבע קריפטוגרפי דומה להתייחסות לנכס הוני (כגון מניה, מקרקעין וכיו”ב) ולא למטבע זר או אמצעי תשלום חוקי. הגדרה זו של הקריפטו כנכס מכתיבה את אופן הטלת המס על פעילות בו, כפי שיוסבר להלן.
מספר המטבעות ואחסון: כיום נסחרים בעולם אלפי סוגי מטבעות קריפטוגרפיים, כאשר הבולטים בהם (דוגמת Bitcoin, Ether ועוד) נהנים משווי שוק גבוה וממחזור מסחר משמעותי. כל מטבע מיוצג ע”י רשומת מידע מוצפנת בשרשרת בלוקים (Blockchain), ונשמר על ידי המחזיקים בארנקים דיגיטליים. ארנק דיגיטלי הוא יישום תוכנה או התקן חומרה המאחסן את מפתחות ההצפנה הפרטיים של המשתמש, ובאמצעותו ניתן לגשת למטבעות ולהעבירם לאחרים. שליטה במפתחות הפרטיים פירושה שליטה בנכס, ולכן על בעלי מטבעות ליישם אמצעי אבטחה קפדניים להגנת ארנקיהם.
העברה ללא מתווך: אחד המאפיינים המהותיים של מטבעות קריפטו הוא יכולת ההעברה הישירה בין שני צדדים (Peer-to-Peer) ללא צורך בבנק, בחברת אשראי או בכל גוף ריכוזי אחר. פעולה זו מתאפשרת באמצעות פרוטוקולים מבוזרים המאמתים ומרשמים את העסקה בקונצנזוס רשת המחשבים (כורים או מאמתים) של המטבע. כתוצאה, ניתן להעביר כספים במהירות יחסית, בעלות נמוכה ובכל שעה – ללא תלות במערכת בנקאית מסורתית. אמנם רישומי העסקאות חשופים בפומבי בבלוקצ’יין, אך זהות המחזיקים בדרך כלל נסתרת (באמצעות כתובות אנונימיות), תכונה המקנה פסאודו-אנונימיות למשתמשים. יתרון זה טומן בחובו גם סיכון, כפי שיוסבר בפרק הסיכונים הפליליים.
 

עמדת רשות המיסים בישראל

סיווג נכס ולא מטבע: רשות המסים בישראל הבהירה כבר בשנת 2018 את עמדתה הרשמית שלפיה מטבעות קריפטוגרפיים מהווים “נכס” ולא מטבע . עמדה זו פורסמה בחוזר מקצועי (חוזר מס הכנסה 05/2018) והיא אף מקודמת כיום כתיקון חקיקה מפורש. משמעות ההגדרה כנכס היא שכל פעולה בעלת משמעות כספית במטבע קריפטוגרפי – כגון מכירה, המרה או תשלום באמצעותו – עלולה להיחשב אירוע מס. כך למשל, רווח ממכירת מטבע קריפטו ימוסה כ רווח הון בדומה למכירת נכס הון אחר, בעוד שפעילות עסקית במטבעות תמוסה כהכנסה פירותית (כנידון בהמשך).
חובת דיווח על עסקאות: בהתאם לעמדת רשות המיסים, קיימת חובת דיווח מקיפה לגבי פעילות במטבעות דיגיטליים. נישום תושב ישראל המבצע כל פעולה של מימוש מטבע קריפטוגרפי – לרבות מכירה של המטבע תמורת כסף פיאט, המרה של מטבע קריפטו אחד באחר או קבלת תמורה בקריפטו – מחויב לדווח על כך לרשות המיסים ולשלם מס בגין הרווח (אם נוצר רווח) . למעשה, גם אם המטבע לא מומש לכסף ממש (“לא פגש את הכסף” בחשבון הבנק), עצם ההמרה בין נכסים דיגיטליים מהווה אירוע מס חייב . חובת הדיווח חלה על כל אירוע כזה באופן עצמאי (באמצעות טופס דיווח מיוחד לכל מכירה/המרה), ובדרך כלל גם במסגרת הדו”ח השנתי הכולל שהנישום מגיש למס הכנסה.
דיווח על רכישה או החזקה: יצוין כי עצם רכישת מטבע קריפטוגרפי או החזקה בו ללא מימוש אינה מהווה אירוע מס . עם זאת, רשות המיסים בחנה אפשרות להרחיב את חובת הדיווח כך שתכלול גם החזקות משמעותיות בקריפטו. בתזכיר חוק שפורסם במסגרת דיוני תקציב 2021 הוצע לחייב בדיווח שנתי כל מי שבשנת מס מסוימת רכש או החזיק מטבעות קריפטו בשווי מצטבר של 200,000 ש”ח ויותר – גם אם לא ביצע מכירה או המרה באותה שנה . הצעה זו מעידה על המגמה להגביר שקיפות וליידע את הרשויות גם לגבי עצם ההשקעה במטבעות דיגיטליים בהיקפים גבוהים.
 

סיווג ההכנסה - הוני לעומת עסקי

אופן מיסוי הרווחים מפעילות במטבעות קריפטוגרפיים תלוי בסיווג פעילותו של הנישום כהונית (השקעתית) או כעסקית (פירותית). הסיווג נקבע על פי נסיבות המקרה, כוונת המשקיע והיקפי הפעילות, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין הבחנה בין השקעה פסיבית לעסק. ההבחנה נדרשת משום שהיא משליכה על שיעור המס, חובות הדיווח הנוספות ואף על חובת מע”מ וביטוח לאומי, כדלקמן:
  • פעילות השקעה הונית: יחיד הרוכש מטבעות קריפטוגרפיים כהשקעה לטווח ארוך ומוכר אותם ברווח באופן לא תדיר, ייחשב לרוב כמשקיע הוני. רווח הון שנצמח למשקיע כזה ממכירת המטבע ימוסה בשיעור המס הקבוע לרווחי הון ליחידים – כיום 25% מהרווח הריאלי . שיעור זה הינו קבוע (Flat Tax) ואינו תלוי בגובה ההכנסה הכללית של הנישום. בנוסף, משקיע הוני אינו נדרש בדרך כלל להרשם כעוסק לצרכי מע”מ, משום שפעילותו חסרת מאפיינים עסקיים ולכן מחוץ לתחולת מס ערך מוסף .
  • פעילות בעלת אופי עסקי: מי שעוסק באופן תדיר, שיטתי ומתמשך במסחר או כרייה של מטבעות דיגיטליים, עשוי להיחשב כפעיל במישור העסקי (למשל סוחר מקצועי או כורה מטבעות). לפי עמדת רשות המסים, כריית קריפטו במיוחד נתפסת מעצם טבעה כפעילות עסקית ולא כהשקעה פסיבית . הכנסה מפעילות קריפטו עסקית תמוסה כהכנסה פירותית: יחיד יתחייב במס לפי מדרגות המס השוליות (שעשויות להגיע לכ-50% בעשירונים העליונים), וחברה תחויב במס חברות רגיל (23% נכון להיום) וכן במס על דיוידנד אם תחלק רווחים . יתרה מכך, פעילות עסקית במטבעות מטילה גם חבות אפשרית במס ערך מוסף (מע”מ): עוסק הקריפטו יידרש בדרך כלל להירשם כ”עוסק” או כ”מוסד כספי” לצרכי מע”מ, בהתאם לאופי העסק (הבחנה המתוארת בחוזר רשות המסים) . לדוגמה, מי שסוחר באופן מקצועי במטבעות דיגיטליים ייחשב כ”מוסד כספי” ויחויב במע”מ על בסיס הרווח (מעין “מע”מ ששולי” לפי סעיף 4 לחוק מע”מ), בעוד שכורה מטבעות ייחשב כ”עוסק” החייב במע”מ מלא על עסקאותיו, לפי העניין . בכל מקרה, פעילות עסקית תחייב גם תשלום דמי ביטוח לאומי כמקובל בעסק.
חשוב להדגיש שההבחנה בין פעילות הונית לעסקית אינה מוגדרת בצורה מתמטית בחקיקה או בחוזר, אלא מוכרעת בכל מקרה לפי מבחני פסיקה גמישים (“מבחני העסק”: היקף ותדירות העסקאות, מימון, מומחיות, אופי הפעילות ועוד). חוזר רשות המסים מ-2018 ציין מפורשות כי הסיווג יקבע בהתאם למבחני העסק כפי שנקבעו בפסיקה . לכן שני נישומים בעלי רווח דומה ממטבעות עשויים להיות מסווגים אחרת – האחד כמשקיע הוני והשני כבעל עסק – בהתאם לנסיבות הפעילות שלהם.
 

הסיכונים הפליליים בשימוש בקריפטו

השימוש האנונימי-למחצה במטבעות קריפטוגרפיים מעורר סיכונים פליליים משמעותיים, שבגינם הגבירו רשויות החוק את הפיקוח על התחום. כיוון שהעברת קריפטו אינה מערבת בנק או גוף מדווח אחר, עבריינים עלולים לנצל את הפלטפורמה לביצוע פעולות בלתי חוקיות באופן סמוי. שתי דוגמאות בולטות הן הלבנת הון ומימון טרור: גורמי פשיעה יכולים להעביר סכומי עתק של כסף שמקורו בפלילים דרך ארנקים דיגיטליים, תוך טשטוש זהות השולח והמקבל, ובכך “לטהר” את הכספים ממקורם; ארגוני טרור אף החלו להשתמש בביטקוין ובמטבעות נוספים לקבלת תרומות ומימון פעילות טרור, מתוך ניסיון לחמוק ממעקב המערכת הבנקאית. בישראל קיימת חקיקה מקיפה למניעת עבירות אלו – חוק איסור הלבנת הון, תש״ס-2000 וחוק איסור מימון טרור, תשס״ה-2005 – המטילה חובות זיהוי ודיווח על גופים פיננסיים ומגדירה עונשים חמורים לעוברים על הוראותיה. עם התרחבות תחום הקריפטו, חוקים אלה הוחלו בשנים האחרונות גם על נותני שירותים בנכסים פיננסיים דיגיטליים (כגון חלפני קריפטו ובורסות מקומיות), המחויבים כיום ברישוי ובדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. יחד עם זאת, המרחב הלא-מפוקח של ארנקי קריפטו פרטיים עדיין עשוי לשמש מקלט למבקשים להתחמק מעין הרשויות. משום כך, מי שמבצע עסקאות קריפטו באופן אנונימי ומבלי לדווח לרשות המסים חושף את עצמו לא רק לחובות מס אזרחיות, אלא אף לסנקציות פליליות פוטנציאליות. אי-דיווח על הכנסות כמתחייב בפקודת מס הכנסה מהווה עבירה פלילית (העלמת מס), שדינה במקרים חמורים יכול להיות מאסר בפועל. בנוסף, אם יוכח שכספי הקריפטו נוצלו להסוואת הון שחור או למימון פעילויות טרור, עלולות לחול גם סנקציות לפי חוקי הלבנת ההון ומימון הטרור – לרבות אישומים כבדים שהענישה בגינם מחמירה ביותר. בהקשר זה, ראוי לציין ששימוש תמים בקריפטו בערוץ לא מדווח עלול להסב חשד כלפי המשתמש אפילו אם לא הייתה כוונה פלילית מצדו, דווקא בשל אותה תדמית שלילית שנוצרה למטבעות אנונימיים כפלטפורמה לפשיעה. לכן, מבחינת ניהול סיכונים, חשוב למשקיעי וסוחרי קריפטו להקפיד על שקיפות ודיווח נאות לרשויות, כדי שלא להימצא בסיטואציה בה פעילותם מזוהה (ולו בטעות) עם פעילות בלתי חוקית.
 

המאבק הרגולטורי והכלים לאכיפה

הפוטנציאל להעלמת מס בהיקף גדול באמצעות קריפטו לא נעלם מעיני רשויות האכיפה בישראל. בשנים האחרונות מנהלת רשות המסים מאבק רגולטורי נרחב לצמצום תופעת אי-דיווח על רווחי מטבעות דיגיטליים. דו”ח מבקר המדינה מנובמבר 2024 חשף כי הפסד הכנסות המס השנתי לקופת המדינה בשל תת-דיווח בתחום הקריפטו עשוי להגיע לכ-3 מיליארד ש”ח, וכי בין השנים 2018–2022 רק כ-500 נישומים דיווחו על רווחי קריפטו לעומת הערכה של כ-200 אלף ישראלים הפעילים בשוק . בעקבות ממצאים מדאיגים אלו, ולאור הגידול בהיקפי המסחר, גיבשו רשויות המס והאכיפה שורת כלי אכיפה ואסטרטגיות להגברת הציות:
  • טכנולוגיות איתור וניתוח מידע: רשות המסים משקיעה בפיתוח יכולות טכנולוגיות לעקוב אחר פעילות בבלוקצ’יין ולזהות קשר בין ארנקי קריפטו לבין נישומים ישראלים. באמצעות כלים אנליטיים מתקדמים, ניתן לנתח את זרימת המטבעות ברשתות הציבוריות (כדוגמת ביטקוין) ולאתר דפוסים חשודים. מידע מבורסות קריפטו בארץ ובעולם, לרבות שמות משתמשים והיקפי מסחר, נאסף ומצלב עם מידע פיננסי קיים. גורם באכיפה אף הצהיר: “יש לנו כלים לאתר העלמות מס בתחום הקריפטו… מי שלא ינצל את ההזדמנות (להסדיר דיווח מיוזמתו) עלול למצוא את עצמו בחקירה פלילית” . מסר ברור זה מבטא את הנחישות להגביר את האכיפה ולהרתיע מעלימי מס פוטנציאליים.
  • שיתוף פעולה בינלאומי: החל משנת 2027 צפוי שינוי דרמטי בנראות פעילות הקריפטו של ישראלים בזירה הגלובלית. ישראל משתתפת ביוזמות בינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים לגבי נכסים פיננסיים, לרבות נכסי קריפטו (דוגמת התקן החדש של ה-OECD למידע על מטבעות קריפטו – CARF). לפי דיווחים, החל מ-2027 יחויבו מרבית בורסות הקריפטו הגדולות בעולם להעביר לרשות המסים בישראל דיווחים מפורטים על פעילות משתמשים ישראלים . במילים אחרות, שלטונות המס בישראל יקבלו מידע אוטומטי על כל עסקת קריפטו שביצע תושב ישראל, בין אם העסקה נעשתה בזירה מקומית ובין אם בפלטפורמה בחו”ל . שיתוף פעולה זה, יחד עם הרחבת הסכמי חילופי מידע פיננסי (CRS) למדינות נוספות, יהפוך את מלאכת ההסתרה של רווחי קריפטו בחו”ל לקשה בהרבה.
  • צעדי חקיקה ורגולציה פנימית: במישור המקומי, בנוסף לחוזרי המס ולהנחיות שפורסמו, מבוצעים תיקוני חקיקה לחיזוק דרישות הדיווח. צוין לעיל תזכיר החוק שמגדיר במפורש “נכס דיגיטלי” כנכס חייב במס וחובת דיווח על החזקה משמעותית. כמו כן, רשות המיסים השיקה לאחרונה פיילוט המאפשר תשלום מס רווחי קריפטו באופן ישיר ומקל (נוהל ייעודי, שיפורט בפרק הפתרונות), כדי לעודד נישומים לציית. כלים רגולטוריים נוספים כוללים הטלת “חזקת דיווח” – למשל סיווג פרשנות מסויימת כ”עמדה חייבת בדיווח” בטופס השנתי. כך, מי שבוחר לפרש את החוק באופן שונה מעמדת רשות המסים (לדוגמה, לטעון שמטבע קריפטו הוא מטבע ולכן פטור ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה) חייב לסמן זאת מפורשות בדו”ח השנתי כעמדה החורגת מהמקובל, חשיפה שעשויה להרתיע מנישום מלנקוט בעמדה אגרסיבית שכזו.
סיכומם של דברים, רשויות המס נוקטות כיום גישה פעילה של “אכיפה כלכלית מתוחכמת” בתחום הקריפטו: הן יוצרות תמריצים חיוביים לציות (כגון הסדרת נוהלי דיווח מקלים) ובמקביל מאיימות ומיישמות אמצעי איתור וענישה מוגברים כלפי נמנעים מדיווח. נישום הבוחר ב”המתנה פאסיבית” – קרי, לא לדווח ולקוות שלא יאותר – נוטל סיכון גדל והולך, לנוכח השכלול המואץ ביכולות הפיקוח של המדינה.
 

קשיים רגולטוריים מול הבנקים (שומרי הסף)

אתגר משמעותי נוסף עבור מחזיקי מטבעות קריפטוגרפיים בישראל הוא התמודדות מול הבנקים, המשמשים כ”שומרי סף” של המערכת הפיננסית. הבנקים מחויבים עפ”י חוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור לוודא כי כספים הנכנסים למערכת הבנקאית הם ממקורות לגיטימיים ומדווחים, ובמסגרת זו הם מבצעים בדיקות קפדניות במיוחד ביחס לכספים שמקורם בקריפטו. במקרים רבים, כאשר נישום מבקש להפקיד בחשבון הבנק שלו סכומים שמומשו ממכירת מטבעות דיגיטליים, הבנק דורש הסברים ומסמכים לפני מתן אישור להפקדה. הדרישות עשויות לכלול: הוכחת מקור הכספים והמסלול שעברו (למשל תדפיסי ארנק ובלוקצ’יין), פירוט שמות הצדדים המעורבים בעסקאות (בייחוד אם היו עסקאות מול צדדים שלישיים ולא דרך זירת מסחר מוסדרת), וכן אסמכתאות על דיווח ותשלום מס בגין הרווחים. ללא סיפוק דרישות אלה, הבנק עלול לסרב לקבל את הכספים לחשבון.
המדיניות הנוקשה של הבנקים נובעת מחשש אמיתי מלסייע בעקיפין להלבנת הון או להפרת חוקי המס. למעשה, ישנם אף מקרים שבהם בנקים מסרבים לחלוטין לקבל כספים שמקורם בקריפטו – תופעה שדווחה גם לאחר שבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון פרסמו הנחיות שמצופות למנוע חסימה גורפת שכזו . כך נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד, רשות המסים דורשת מהנישומים למכור מטבעות, לדווח ולשלם מס, אך מצד שני הבנקים מערימים קשיים על הכנסת אותם כספים “מולבנים” למערכת. ואמנם, כדי לרצות את שני הגופים, נדרש מהמשקיע “להכשיר” את כספו פעמיים – גם מול רשויות המס וגם מול הבנק.
בשנים האחרונות ניכר שיפור מסוים ביחס הבנקים לנושא. לאחר עתירות לבג”ץ ופניות של רגולטורים, בנק ישראל עדכן את הנחיותיו (כגון תיקון נוהל בנקאי תקין 411), ובפסיקה בתי המשפט נטו להגן על זכויות המשקיעים: למשל, נפסק כי בנק לא יוכל לדחות באופן גורף הפקדת כספי קריפטו רק בשל מדיניות כללית, ללא בחינה פרטנית עניינית. פסק דין בשנת 2023 נגד בנק מרכנתיל דיסקונט קבע סטנדרט גבוה יותר להצדקת סירוב בנקאי, והעביר מסר שהתנהלות הבנקים צריכה להיות מאוזנת ומבוססת ניהול סיכונים סביר . ואולם, בפועל רבים מהמשקיעים עדיין נתקלים בדרישות מחמירות, עיכובים וקשיים מול המערכת הבנקאית. הבנקים טוענים מצדם לחוסר במידע מספק ובקושי לאמת את הפעילות במטבעות דיגיטליים, ולכן הם נוקטים זהירות יתרה. מצב ביניים זה – שבו הדין מתיר החזקה וסחר בקריפטו, אך המערכת הבנקאית מצרה את צעדי המממשים – מחזק עוד יותר את הצורך בגישה מקצועית ובהסדרה מסודרת של רווחי הקריפטו, כפי שיפורט להלן.
 

פתרונות משפטיים והכשרת הון מול רשויות המס

נוכח הסיכונים והתמריצים השליליים שתוארו, מי שצבר רווחים משמעותיים ממטבעות קריפטוגרפיים ומעוניין להסדיר את מעמדו החוקי ניצב בפני שאלה: כיצד “להכשיר” את ההון שהצטבר ולהימנע מחשיפה לעבירות מס או הלבנת הון? התשובה טמונה בנקיטת פתרונות משפטיים יזומים – קרי, פנייה מיוזמת הנישום לרשויות במסלול מוסדר טרם פתיחה בהליכי אכיפה נגדו. שני אפיקים עיקריים קיימים בהקשר זה: תשלום מס ודיווח רטרואקטיבי (ולעתיד) , וכן ניהול מושכל של הדיווחים השוטפים כדי להמנע מצבירת חובות לא מדווחים.
נוהל גילוי מרצון לקריפטו: “גילוי מרצון” הוא מנגנון שהפעילה רשות המסים בעבר כדי לעודד נישומים לחשוף הון ונכסים לא מדווחים בתמורה לחסינות מהליך פלילי. לאחר סיום מתווה הגילוי מרצון הקודם ב-2019, נותרו משקיעי קריפטו רבים עם רווחים שלא דווחו, בין היתר משום שלא היה מסלול ייעודי עבורם. בשנת 2023, לאחר עיכוב ממושך, הודיעה רשות המסים על כוונה להשיק נוהל גילוי מרצון חדש וממוקד בתחום המטבעות הדיגיטליים. לפי הפרסומים, נוהל זה יכלול לראשונה מסלול מהיר, “מסלול ירוק”, לדיווח ותשלום מס עבור רווחי קריפטו בהיקפים קטנים ובינוניים (עד מאות אלפי ש”ח רווח) ללא בירוקרטיה מורכבת . המשמעות היא שמשקיעי קריפטו יוכלו לפנות מיוזמתם לרשות המסים, לדווח על הרווחים שצברו בשנים קודמות, לשלם את המס הנדרש, ובתמורה להימנע מסנקציה פלילית בגין ההעלמה בעבר. המסלול הירוק נועד להפוך את התהליך לפשוט יחסית – ללא דיונים ממושכים מול פקיד שומה, ועל בסיס הצהרת הנישום ואסמכתאות סבירות. במקביל, הנוהל צפוי לכלול גם מסלול רגיל למקרים גדולים או מורכבים יותר, בהם ייתכן משא ומתן על גובה הקנסות או הריבית. כך או כך, מטרת המהלך היא להכשיר הון קריפטוגרפי “שחור” ולאפשר את החזרתו למערכת הממוסדת. המדינה צופה בפעימה זו פוטנציאל גבייה משמעותי (הערכות מדברות על כ-10 מיליארד ש”חגביית מס אם כל המחזיקים הלא-מדווחים יסדירו חובם ). יודגש כי לאחר תום תקופת הנוהל, רשות המסים מתכננת להגביר את האכיפה ללא פשרות כנגד מי שלא ישתף פעולה במסגרת החלון שניתן – לכן זהו חלון הזדמנות חיוני לנישומים “להזדהר” לפני נקיטת צעדי ענישה.
הסדרת הדיווחים השוטפים: מעבר למסלולי גילוי חד-פעמיים, ישנה חשיבות לכך שמשקיעי קריפטו יסגלו משטר ציות שוטף בפעילותם. מי שמתחיל כעת לדווח כראוי, יקטין את הסיכון להליכים פליליים בעתיד. מומחי מס ממליצים למשקיעים להכין תיעוד מפורט של כל פעילויות הקריפטו שלהם: לשמור היסטוריית עסקאות, כתובות ארנק, דוחות מפלטפורמות מסחר, ותיעוד העברות בנקאיות הקשורות. תיעוד זה ישמש להוכחת מקור כספים הן מול הבנקים והן מול רשויות המס. במידה וקיימים רווחים שטרם דווחו בשנים קודמות, לעיתים ניתן לתקן דוחות שנתיים ולהגישם מחדש, או לכלול את הרווחים בדוח השנתי הקרוב בצירוף דיווח מלא, וכך “ליישר קו” עם הרשויות מיוזמת הנישום. צעד כזה רצוי שייעשה בהתייעצות עם מומחה, כדי להפחית סיכוני קנס.
 

חשיבות הפנייה לעורך דין מיסים

לאור המורכבויות והסיכונים שתוארו, עולה הצורך בפנייה לייעוץ משפטי מקצועי בתחום המס ככל שמדובר בפעילות בקריפטו. עורך דין המתמחה במיסוי (ובפרט בקיא בהנחיות רשות המסים לגבי מטבעות דיגיטליים) יכול לספק לנישום מספר יתרונות מובהקים:
  • הכוונה חוקית ומתואמת אישית: עו”ד מיסים יבחן את נסיבותיו הספציפיות של הלקוח – סוג ואופי פעילות הקריפטו, היקף הרווחים, תקופת ההשקעה, מצב הדיווח עד כה – וייעץ לגבי דרך הפעולה הנכונה. החלטות כגון האם לסווג פעילות כהונית או כעסקית, האם וכיצד לפנות לגילוי מרצון, וכיצד לתקן דיווחים, דורשות שיקול דעת משפטי המבוסס על הדין והפסיקה העדכנית. טעויות בדיווח עצמי ללא ייעוץ עלולות לעלות ביוקר, ולכן הסתייעות בעורך דין עשויה למנוע כשלים מלכתחילה.
  • ליווי בתהליך מול רשויות המס: עורך הדין יכול לשמש כנציגו של הנישום בהתנהלות מול רשות המסים. במסגרת נוהל גילוי מרצון או כל הליך הסדרה בהעדר נוהל, לעו”ד יש את הכלים לנהל משא ומתן עם פקידי השומה, להציג את הטענות להקלה (למשל נסיבות אישיות, הסתמכות, תקדימים משפטיים וכדומה) ולשאוף להפחתת עיצומים כספיים. כמו כן, עו”ד מיומן יוודא שהדיווחים מוגשים כהלכה ויטפל בכל דרישה נוספת של הרשויות באופן ענייני ומושכל. הדבר מפחית את הסיכון לסנקציות מוגברות, שכן כאשר הרשויות רואות שנישום מיוצג ופועל לתקן, יש נטייה לגישה עניינית ולא עונשית.
  • סיוע בהתנהלות מול הבנקים: חלק נכבד מטיפול הכשרת ההון הוא שכנוע הבנק לקבל את הכספים לאחר תשלום המס. עורכי דין מנוסים בנושאי קריפטו ובנקאות מכירים את דרישות הבנקים ויכולים לסייע ללקוח בהרכבת תיק מסמכים מלא המציג את מקור הכסף ואת עמידתו בדרישות החוק. לעיתים די במכתב מעורך דין המצורף למסמכי העסקאות כדי להניח את דעת הבנק שהכספים כשרים וממוסים. במקרה הצורך, עו”ד אף יכול לפנות למפקח על הבנקים או לבית המשפט כדי לחייב בנק לקבל כספים כאשר אין צידוק ענייני לסירובו. במילים אחרות, עורך הדין משמש גורם מקשר המתרגם את עמידת הלקוח בדרישות החוק לשפת הבנק, ובכך מסייע בהתמודדות עם חסמי “שומרי הסף”.
  • חיסיון עו”ד-לקוח: אחד היתרונות הבולטים בפנייה לעורך דין הוא ההגנה על סודותיו ופרטיותו של הלקוח באמצעות חיסיון עורך דין–לקוח. לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971, דברים שמוסר לקוח לעורך דינו בייעוץ משפטי חסויים ואינם ניתנים לגילוי אף בהליכים משפטיים (בכפוף ליוצאים נדירים). משמעות הדבר – לקוח יכול לחשוף בפני עורך הדין במלוא הכנות את מלוא המידע על נכסי הקריפטו שברשותו, העסקאות שביצע, חששותיו מפני אחריות, וכיו”ב, מבלי לחשוש שהמידע ידלוף לצד שלישי. בכך מאפשר החיסיון ניתוח משפטי מיטבי של המצב ומתן פתרון יסודי. יתרון זה אינו קיים מול יועצי מס או רואי חשבון, שעליהם לא חל חיסיון דומה. למעשה, ללא חיסיון, בעל נכסי קריפטו שנמנע מדיווח היה מהסס לגלות את כל האמת בייעוץ – מה שעלול לפגוע בטיפול בעניינו. לכן, פנייה לעו”ד מיסים מעניקה לנישום מרחב בטוח לקבלת ייעוץ וליווי, ומבטיחה שהטיפול בענייניו ייעשה בדרך האופטימלית עבורו ועם מינימום סיכון לחשיפה לא מבוקרת.
 
לסיכום, תחום הקריפטו ניצב על קו התפר בין חדשנות פיננסית לבין דרישות עולם המס והרגולציה. בישראל נבנתה בהדרגה מסגרת דין והנחיות המבהירות כיצד יש למסות ולדווח על פעילות במטבעות דיגיטליים. משקיעים וסוחרים חייבים להכיר מסגרת זו – להבין שקריפטו הוא “נכס” החייב במס, להבחין בין השקעה לעסק ולדעת על חובות הדיווח – כדי לפעול כדין. במקביל, עליהם להיות מודעים לסיכונים (פליליים ואחרים) שבאי-עמידה בדרישות, כמו גם לכלים שהמדינה מפעילה לאכיפה. למרבה המזל, לצד יד הקשוחה של הרגולטור, קיימים פתרונות ותהליכים המאפשרים למי שסטה מהנתיב לחזור לתלם החוקי, אם יפעל באופן יזום ואחראי. פעולה בשלב מוקדם, בסיוע אנשי מקצוע, יכולה לחסוך הסתבכות גדולה בהמשך.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.