״תעשיית״ הסכסוכים היא תעשייה פורחת ואין חשש שהמיתון יפגע בה בעתיד הנראה לעין - חברתנו נעשית ״חברה מתדיינת״ יותר ועם זאת הולכת וגוברת אי שביעות הרצון מן השירות, אשר המערכת המשפטית מסוגלת לספק לצרכניה. תורים מתמשכים לשמיעת תיקים בבתי המשפט, דחיות בלתי מוסברות למתדיינים, עלויות משפט העולות בסחרור ולעיתים חוסמות את שערי בית המשפט בפני מתדיינים שאינם מסוגלים לעמוד בהן, ואל נשכח כמובן גם סחבת פרוצדורלית - כל אלה גורמים לטרוניות שקולן נשמע יותר. יתר על כן, הצדדים הנכנסים אל המבוך המשפטי, מגלים לא פעם אי שביעות רצון אף מן התוצאות המתקבלות כתוצאה מהליכי המשפט המקובלים.
בוֹררוּת היא כלי אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך שמתנהל ביניהם. ישנן שתי דרכים בהם סכסוך יתנהל בהליך של בוררות, אליו חייבים שני הצדדים להסכים, שכן בהעדר הסכמה, תנוהל תביעה בפני ביהמ"ש. הדרך הראשונה הנה הסכמה מראש על כך שסכסוך יתברר בבוררות. צדדים להסכם מסחרי נוהגים להכניס סעיף בוררות לפיו במקרה של סכסוך ביניהם הוא יוכרע בפני בורר שימונה בהסכמה על ידם ובהעדר הסכמה על ידי גורם נייטרלי (כגון, יו"ר לשכת עורכי הדין, יו"ר לשכת רואי חשבון, המוסדר לבוררות עסקית וכדומה). הדרך השנייה הנה הסכמה על בוררות גם בהעדר סעיף בוררות מחייב בהסכם, וזאת בין אם טרם ננקט הליך משפטי ובין אם לאחר שננקט הליך משפטי אך מסיבות שונות, ובכלל זה: הרצון בהליך מהיר או הרצון שהסכסוך לא יהפוך לפומבי, הצדדים מסכימים להעבירו להכרעת בוררות ביניהם.
אמנם ישנם כלים אלטרנטיביים נוספים ליישוב סכסוכים, אך בניגוד לכלים אלו, הבוררות היא השיטה הדומה ביותר לבית המשפט שכן לבורר מוענקת הסכמות להכריע בסכסוך לאחר ששמע את הצדדים, ובהתקיימות תנאים מסוימים ניתן אף לערער על פסק הבורר. הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה רבה על דרך ניהול ההליך שכן הצדדים הם הבוחרים את הבורר (בניגוד לבית המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט לפני שופט מסוים), הם הקובעים את האופן שבו סדרי הדין יחולו על ההליך, הם הקובעים את האופן שבו דיני הראיות יחולו על ההליך (כך למשל ניתן להסכים כי ראיות שאינן קבילות בבית המשפט יהיו קבילות בהליך הבוררות) והם אף יכולים לקבוע האם הבוררות תתנהל על פי הוראות הדין המהותי אם לאו. כך למשל, בהליך הבוררות ניתן גם לקבוע כי לשיקולי צדק, מוסר, הנוהג העסקי וכדומה יינתן משקל מכריע בהחלטת הבורר, על אף שהדבר אינו בהכרח עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. אלו שיבחרו לנהל את הסכסוך בהליך של בוררות, יופתעו לגלות שבהליך זה יתרונות רבים כמו למשל דיסקרטיות (להבדיל מהליך משפטי אשר כברירת מחדל הוא מתנהל בדלתיים פתוחות), ניהול ההליך באווירה נעימה ופחות מלחיצה, חיסכון בזמן יקר וכסף, סיום מהיר של הסכסוך וחלופה מוצלחת לניהול הליך במשך שנים ארוכות בבתי משפט. בנוסף, הבורר אינו כבול לחוקים, לכללים דיוניים וראייתיים אליהם כבולים השופטים בבית המשפט, אלא יכול להפעיל את שיקול דעתו ולנהל את הסכסוך על פי נורמות המוסכמות על הצדדים. לזהות הבורר ישנה משמעות רבה ביותר בהליך הבוררות. אמנם כל אדם יכול לשמש כבורר (להבדיל משופט שהנו משפטן בהשכלתו ועו"ד במקצועו), ברם, מומלץ לבחור באדם מקצועי בעל ידע וותק המכיר את נורמות השוק בתחום הסכסוך. רצוי אף לבחור בורר שיש לו ניסיון ועבר הכשרה מסוימת לניהול הליכי בוררות.
הניסיון מלמד כי גם רואי חשבון ו/או יועצי מס ( להלן – מייצגים), במיוחד כאלה המנהלים פרקטיקה משותפת, מוצאים את עצמם, לא אחת, בסכסוך משפטי. הסכסוך המשפטי יכול להיווצר משורה מגוונת של סיטואציות, אם בין שותפים, אם בין עובדים שכירים בפירמה לבין בעליה, אם בין משרדיי מייצגים העובדים האחד מול השני, אם בהתנהלות מייצגים מול קבלני משנה ועוד.
במשפחה, בעסקים, בחיים - אף אחד לא אוהב סכסוכים. עם זאת, מה לעשות, הם חלק מהחיים - ולעיתים הם בלתי נמנעים. יש מי שבוחר ללכת לבית המשפט, אבל לא פעם בתי המשפט עמוסים מאוד – דבר הגורם לאנשים רבים לבחור בדרך של גישור כאופציה ליישוב מחלוקות. מה זה גישור? מהם יתרונותיו ומתי הוא רלוונטי?
אנחנו סבורים שבמיוחד בעת הזאת, הן שיקולי יעילות, הן שיקולים משפטיים והן שיקולי סולידריות, מצדיקים שקילה ובחינה רצינית של הצדדים לבצע ניסיונות כנים ליישב את הסכסוך המשפטי באמצעות הפנייתו ובסיועו של מגשר מקצועי ומנוסה.
בשנת 2018, שרת המשפטים איילת שקד, תיקנה את תקנות סדר הדין האזרחי לפיהן, החל מחודש פברואר 2020, בכל תובענה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ₪, תחויב במינוי מגשר לצדדים.
על התייעצות עם שופט בדימוס, בעל 30 שנות ניסיון, אשר שמע וניהל אין ספור משפטים חשבת? השופט בדימוס - יעקב וגנר, עו"ד, אשר שימש כסגן נשיא בית המשפט השלום בחיפה, נמנה על צוות משרדנו.
פירמת עורכי הדין DTKG&G מקבלת בברכה את הצטרפותו של השופט וגנר כחלק מהנבחרת המצליחה של המשרד. וגנר הוא אחד מהדמויות המוכרות ביותר בעולם המשפט החיפאי והפך עם השנים לשם דבר ולסמכות משפטית המוכרת ומכובדת על ידי כולם.
הצטרפותו של וגנר אל מחלקת ההליכים האלטרנטיביים של המשרד משמחת מאוד, בכך יוכל להנחיל את ניסיונו רב השנים ולהמשיך ולעסוק בעבודה משפטית ובתחומי מומחיותו ולתרום מניסיונו רב השנים. וגנר רואה בהליכים האלטרנטיביים, כמו גישור ובוררות, פתרון לעומס המוטל על בתי המשפט. אנו רואים זכות גדולה וכבוד רב בהצטרפותו של שהשופט בדימוס וגנר אל משרדנו.
שוב הוכח מוסד הבוררות כאמצעי יעיל וסופי להכרעת סכסוכים, וכהליך משפטי שאין להקל ראש בחשיבותו, ולכן יש ליחס לו חשיבות דיונית לא פחותה מזו המופנית והנדרשת בבתי המשפט, הן מבחינה מקצועית, והן מבחינת סמכותו, ותוקפו של הליך זה.
גישור הינו הליך אלטרנטיבי לישוב תביעות, כזה המוצע אף פעמים רבות על ידי שופטים (בראותם בטובת בעלי הדין), וזאת על מנת להסיט ו'לנתב' את הדיון המשפטי לאפיקי פשרה והידברות בהסכמה, תוך חסכון ניהול ההליך בערכאה המשפטית.
ככלל, פסק בורר מהווה מעשה בית דין בין הצדדים למחלוקת ולאחר אישורו על ידי בית המשפט הוא מהווה פסק דין לכל דבר ועניין. יחד עם זאת לא תמיד הצדדים יהיו מוכנים לקבל את החלטת הבורר, ועל כן צד שירצה להתנגד לפסק יפנה לעילות המנויות בחוק הבוררות על מנת לבטלו.
בית המשפט המחוזי בחיפה סילק תביעה של נושה שטען שהבורר היה חלק מקנוניה של שני הצדדים לבוררות להבריח נכסים ולהתחמק מהחזר החובות וקבע כי אין הבורר חייב חובת נאמנות כלפי צדדים שלישיים.