התווך הימי כידוע, מכסה כ- 80% משטח כדור הארץ והוא מקשר, באופן ישיר, בין למעלה מ- 150 מדינות, אשר להן מוצא ישיר לים. ככזה, ערוץ ההובלה בים, הינו ערוץ העברת הסחורות הגדול והמשמעותי בעולם.
בהיות הים מקשר בין מספר גדול של מדינות ושיטות משפט שונות, ונוכח העובדה כי מרבית שטחי הים אינם מצויים בתחום הריבונות של מדינה כלשהי, התפתחה בעולם מערכת מקיפה ומורכבת של כללי השימוש בים, לרבות שינוע נוסעים וסחורות.
זוהי מערכת כללים, המהווה מסגרת משפטית ייחודית, ושונה מכל תחומי המשפט האחרים, והיא מורכבת, חלקה מכללים אוניברסליים, וחלקה מכללים פרטניים לכל מדינה.
בישראל, כמו במדינות רבות השוכנות לחוף ים, אף הוקם בית משפט מיוחד – בית המשפט לימאות, השוכן בבית המשפט המחוזי בחיפה.
ייחודיות כללי המשפט הימי (Maritime Law), מחייבת התמצאות ומומחיות מיוחדת בהתנהלות המשפטית הקשורה בדיני הים השונים.
כל התנהלות כזו, מחייבת ליווי על ידי עורכי דין המתמחים במיוחד בתחום זה.
במשרדנו מחלקת משפט ימי בראשה עו"ד ליאב מנחם, מומחה במשפט ימי, בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנה בכל היבטי המשפט הימי וההליכים המשפטיים הקשורים לכך, לרבות, בין היתר -
הקמת חברות זרות לצורך רישום כלי שיט
רישום / מחיקת רישום/ העברת בעלות, בכלי שיט במרשמי כלי שייט בארץ ומחוצה לה
ניסוח חוזים מסחריים בתחום הימי, לרבות חכירת אוניות, חוזי הובלה, חוזי הצלה, חוזי אספקת שירותים ומצרכים לכלי שיט, חוזי ניהול אוניות
ליטיגציה ימית על כל גווניה, לרבות הגשת תביעות, מעצר אוניות, כינוס נכסים על אוניות, ייצוג בעלי אוניות/חברות ספנות/חברות שילוח, בתביעות נגדן
מכירה, קניה ורישום כלי שיט קטנים (יאכטות)
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רכישת יאכטה מצריכה התמחות ובקיאות משפטית ייחודית, שכן עצם הרכישה ועצם בחינת תקינות הכלי ו/או התחזוקה של היאכטה נוגעים במקבץ סוגיות משפטיות הייחודיות למשפט הימי - קראו כאן בהרחבה בנושא.
משרדנו מורכב משורה של עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים להם התמחות ייחודית בכל הקשור בדין הימי בכלל ובדין הקשור במכירה ו/או קניה ו/או השכרה של יאכטות..
פורסם בעיתון "המטען" מהדורת האינטרנט, ביום 21.7.2013. נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ה – ICC או ה- International Criminal Court, סונג-סאנג-היון, הורה על מינוי הרכב של שלושה שופטים שיבחן הליך מקדים לנקיטת הליך פלילי כנגד ישראל בגין אירועי "משט המרמרה" הטורקי.
תוצאות הבחירות באיראן, המהומות במצרים הבלתי יציבה, המדינה הסורית המשוסעת.... אי היציבות האזורית אינה בוררת בין שכנות קרובות או רחוקות, אויבות לשעבר או בהווה.
פורסם בעיתון "המטען" מהדורת האינטרנט, ביום 21.7.2013. נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ה – ICC או ה- International Criminal Court, סונג-סאנג-היון, הורה על מינוי הרכב של שלושה שופטים שיבחן הליך מקדים לנקיטת הליך פלילי כנגד ישראל בגין אירועי "משט המרמרה" הטורקי. בכך, נענה בית הדין לבקשת המדינה האפריקאית איי קומורו, שביקשה לנקוט בהליך הנ"ל כנגד ישראל, בגין מה שהיא כינתה הפשיטה על האונייה ומותם של 9 נוסעים.
בסוף חודש אוקטובר שנת 2010 הוטענו באנייה שיגומי הברזל כשהם במצב תקין. הסבב של הפקידות היה נמל אנטוורפן לנמל אלכסנדריה ומשם דרך נמלים בתורכיה לנמל חיפה. במהלן ההפלגה נקלעה האנייה למזג אוויר קשה וב-15 בנובמבר בשל חשש לפגיעה במטענים, נכנסה האנייה לנמל סנטאנדר בספרד. האנייה עמדה בנמל כמה ימים, בהם נבדק המטען, נקשר ועוגן מחדש ובסוף החודש היא שבה להפליג ליעדיה. לאחר שעגנה בנמל אלכסנדריה ובנמלים בתורכיה, פקדה האנייה, ב-27 בדצמבר את נמל חיפה. בפריקת המטען התברר למזמינה - חברת סולל בונה, שחלק מהשיגומים ניזוקו. מדובר ב-56 שיגומים שהיו מיועדים לבניית נמל
טעות בניווט של רב-חוב מנוסה גרמה לנזק למטען, שבגינו הגישו בעלי המטען תביעה שכנגד בעלי האונייה. ההכרעה בעניין מציגה דעות חלוקות בנוגע למשמעות סעיפי הפטור הרלוונטיים, ומכאן לעניין חלוקת הסיכונים בין הבעלים לבין בעלי המטען.
באם נדמה כי העימות שהתחולל בלב ים על סיפון האונייה מרמרה, נטול אספקטים משפטיים, לא כך הדבר. על סיפון האונייה חברו להם הדין הימי- הבינלאומי והדין המקומי.
התובע, חשב שהוא ניצב על גג העולם: רכישה כדאית של שמן דקלים לטיגון (PALM OIL) מאינדונזיה וממלזיה, קונה טורקי שירכוש את השמן במחיר גבוה וכלי שייט שיוביל את המטען ליעדו.
אחת לכמה שנים רועש וגועש עולם המשפט הימי בגין אירוע של מסירת מטען ללא שטר המטען. פעולה שכזו, היא אולי חריג משפטי, אולם בפועל היא מתרחשת לעתים תכופות תוך שימוש בפרקטיקה המקובלת של כתב שיפוי "LOI” (letter of indemnity).
מצאתם אוצר באניה טרופה – למי שייכים האוצר והאנייה? לבעלי האנייה? ליורשים? לחברה המבטחת? ומהן הזכויות שלכם כמוצאי השלל? גם בעניין איתור אניות טרופות וחילוצן חלים כללים משפטיים.
רשימה זו תעסוק במעצרה של האונייה LEMESHEV (להלן: "האונייה").
לכאורה, "מלחמת הסנקציות" העכשווית מול איראן מספקת לסוחרים חוקים וכללים ספציפיים וברורים: מועצת הביטחון של האו"ם מטילה סנקציות, מדינות שונות מחוקקות חוקים ובהם שלל עונשים ואיסורים, "רשימות שחורות" מתפרסמות. אולם הדברים אינם בהכרח כך.
מעקב: בגיליון 96 של "המטען" עסקנו במעלליו של קפטן הרננדז עת העלה את האנייה Tasman Pioneer על שרטון וגרם נזק רב לאנייה ולמטען גם יחד.
הכרעת בית המשפט הפדרלי הקנדי בעניין זכותו של ספק דלקים אמריקאי להיפרע מהאונייה אשר נעצרה בקנדה, מלמדת על מורכבות נושא המעצר הימי ועל הכללים המנחים בעניין זה.
התופעה של משלחים, בעלי מטענים או מבטחים המגישים את תביעותיהם הקשורות להובלה ימית שלא בפני בית המשפט המוסמך באנגליה, כפי שנקבע בשטר המטען, אינה נדירה במחוזותינו, ומסתיימת בדרך כלל בפשרה. באחרונה התברר כי בית הדין האנגלי עומד על המשמר בהכרעות מסוג זה, ואינו מאפשר "להשמיט" הוראות משטר המטען.
עסקת FOB מוגדרת כעסקה שבה המוכר עומד בכל חובותיו והתחייבויותיו בעת טעינת הטובין מעבר למעקה האונייה.