שיגומים ותניית שיפוט זר

מאת: פנינית ברמן, פורסם ב"המטען", מהדורת אינטרנט, ביום 28/1/13

3/6/2013

---

בסוף חודש אוקטובר שנת 2010 הוטענו באנייה שיגומי הברזל כשהם במצב תקין. הסבב של הפקידות היה נמל אנטוורפן לנמל אלכסנדריה ומשם דרך נמלים בתורכיה לנמל חיפה. במהלן ההפלגה נקלעה האנייה למזג אוויר קשה וב-15 בנובמבר בשל חשש לפגיעה במטענים, נכנסה האנייה לנמל סנטאנדר בספרד. האנייה עמדה בנמל כמה ימים, בהם נבדק המטען, נקשר ועוגן מחדש ובסוף החודש היא שבה להפליג ליעדיה. לאחר שעגנה בנמל אלכסנדריה ובנמלים בתורכיה, פקדה האנייה, ב-27 בדצמבר את נמל חיפה. בפריקת המטען התברר למזמינה - חברת סולל בונה, שחלק מהשיגומים ניזוקו. מדובר ב-56 שיגומים שהיו מיועדים לבניית נמל ועל פי הנטען התעקמו ואינם יכולים לשמש למטרתם. מכאן התביעה על סך 720,000 אירו (3,384,000 שקל).
 

מחיקת התביעה

שופט בית המשפט לימאות, רון סוקול, נענה לבקשת חוכרת אנייה, והורה על ביטול היתר המצאה שניתן להגשת תביעה כנגדה, ועל מחיקת התביעה.
ראשיתו של ההליך הוא בסוף שנת 2010 עת שחברת סולל בונה הגישה תביעת חפצא בגין נזק נטען של 3.3 מיליון שקל למשלוח שיגומי ברזל שיועדו לבניית תשתית נמלית בחיפה בעבור חיל הים. התביעה הייתה כנגד האנייה OLUK ובעליה חברת Chute Maritime ואלה פנו אל בית המשפט המחוזי בבקשה להתיר להם להגיש תביעת צד שלישי כנגד חוכרת האנייה - חברת Empros Lines  ולאחד תביעה זו עם תביעת החפצא, שכן לטענת הבעלים, באמצעות עו"ד גבי דיסני ממשרד ש. פרידמן, האחריות לעיגון המטען חלה כביכול על החוכרת, ומבוקשם זה ניתן להם במעמד צד אחד.

במצב דברים זה, פנתה חוכרת האנייה, באמצעות עורכי הדין ג´ון הריס וכן יואב הריס ממשרד דורון, טיקוצקי, בבקשה לביטול היתר ההמצאה והאיחוד, ולהורות על מחיקת התביעה בגין פורום לא נאות והעדר סמכות. לאחר שהוגשו כתבי הטענות ונשמעו טענות הצדדים, קיבל השופט רון סוקול בהחלטתו המנומקת את טענות החוכרת.

באשר לרצף האירועים נקבע שאם וככל שהנזק לשיגומים התרחש כתוצאה מקשירה בלתי נאותה של המטען, הרי שאירוע זה התרחש בנמל המוצא באנטוורפן או בנמל ביניים בסנטאנדר ולא בישראל, ומכאן שהעדים הרלוונטיים לתביעה אינם תושבי ישראל. באשר ליחסים שבין הבעלים לחוכרת, נקבע כי הצדדים סיכמו ביניהם בחוזה החכירה, כי בתי המשפט האנגליים והדין האנגלי הוא זה שיחול, ולאלה נתונה המומחיות במחלוקות של הסכמי חכירה charter-party disputes.

 

 

 

 

פסק הדין

השופט סוקול דחה את טענת הבעלים ולפיה החוכרת הפרה את חוזה החכירה בכך שלא אימצה את הוראות השיפוט לתנאי שטר המטען – ולכן סעיף השיפוט שבחוזה לא חל. בהקשר זה נקבע שהבעלים עצמם ראו את הדין האנגלי כמחייב ולפיכך פנו באמצעות באי כוח אנגליים לקיום הליך בוררות באנגליה. כמו כן נקבע שבתנאי שטר המטען מופיע וקיים סעיף שיפוט זר המפנה למקום העסקים של הבעלים, כך שטענת ההפרה המיוחסת אינה כה ברורה; וממילא הבעלים לא ביטלו את חוזה החכירה ומכאן שהוא תקף ומחייב. בית המשפט הוסיף וקבע שלצורך בירור תביעת החפצא אין צורך בנוכחות החוכרת, שכן זו (תביעת החפצא) מבוססת על שעבוד ימי מוכר, ואינה נזקקת ליחסים הפנימיים שבין בעלים לחוכרת האנייה. בהסתמך על הכרעותיו אלה, קבע בית המשפט שאינו נזקק לטענות נוספות שנטענו בבקשה, והורה כי יש לאכוף על הצדדים את תניית השיפוט הזר ולקבוע שהסמכות הייחודית לדון בתביעה נתונה לבתי המשפט באנגליה.

"אף שהדבר אינו דרוש להכרעה", הוסיף השופט סוקול, "בתי המשפט באנגליה הינם הפורום הטבעי והראוי כיותר לדון בתובענה. הבעלים והמבקשת הינם חברות זרות שאינן מנהלות פעילות עסקית כלשהי בישראל, הסכם החכירה לא נחתם כישראל. הדין שיחול על יחסי הצדדים אינו הדין הישראלי אלא הדין האנגלי. הצדדים ביקשו כי בתי המשפט באנגליה הם שידונו במחלוקות שיתעוררו ביניהם. ככל שהנזק שאירע למטען נגרם בשל ליקויים בקשירתו, הרי שזו נעשתה בנמל המוצא - אנטוורפן, או בנמל העגינה בדרך - בספרד. כל העדים בשאלת האחריות לנזק, לחתימת ההסכמים, למתן אישור הטעינה וכדומה, אינם תושבי ישראל".

בית המשפט הורה על מחיקת התביעה של הבעלים וחייבם בתשלום של 10,000 שקל בגין הוצאות. שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות יוצגה בידי עו"ד גד נשיץ, האנייה M/V Oluk וחברת Chute Maritime יוצגו בידי עו״ד אמיר כחן-דור ועו"ד גבי דיסני. Empros Linus Shipping יוצגה בידי עו״ד ג´ון הריס ועו"ד יואב הריס.