
שנת 2012 המתקרבת לקיצה הביאה עימה מספר מגמות חדשות בתחום דיני המשפחה. אותם חידושים אשר קיבלו ביטוי בפסיקה, בחקיקה ובספרות נראו לעיתים נקודתיים אך מפרספקטיבה רחבה יותר ניתן לזהות כי מדובר במגמות אשר בחלקן אף חורגות אל תחומי משפט נוספים.
בשנים האחרונות, עסקים רבים בדרום הארץ נקלעו למשבר עסקי לא פשוט הנגרם עקב המצב הביטחוני בדרום הארץ. מדינת ישראל מנסה, בדרכים רבות, להגן על תושביה ולהחזיר את השקט לדרום ועל כן יצאה לאחרונה למבצע הלחימה "עמוד ענן" בו הפציץ חיל האוויר מטרות רבות, מחסני נשק ונקודות שיגור טילים של ארגוני הטרור.
הסדר טיעון הינו הסכם בין תובע לנאשם שהתביעה מתחייבת בו לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), מגדיר "מכירה" לענין זכות במקרקעין בצורה די רחבה כדלקמן:
ביום 11/7/12 חתם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, על מספר צווים שמטרתם להפחית ו/או לבטל את שיעורי המכס ומס הקניה המוטלים על שורה ארוכה של מוצרים כגון מוצרי מזון, מוצרי צריכה ביתיים, מוצרי טקסטיל ועוד.
תמ"א 38, הינה תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. התכנית חלה על מבנים בעלי 2 קומות או יותר ואשר הוצא היתר לבנייתם לפני 1 בינואר 1980. הוראות התמ"א קובעות את המסגרת התכנונית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה. התמ"א מציעה תמריצים לבעלי הנכסים (כגון העלאת שווי ערך הדירה, הוספת מעלית, הרחבת הדירה וחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה ועוד) ו/או היזמים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית.
בראינו לנכון לעדכן את ציבור הקוראים של "מבזק מס ועוד" בשני תחומי פעילות ייחודיים שבהם עוסק משרדנו: הראשונה, עניינה בהשבת מיסים ליצואנים. פעילות זו מבוצעת באמצעות עורכי דין ורואי חשבון יוצאי רשויות המס בכלל ורשות המכס בפרט, בניהולה של עו"ד שרון פישמן, שותפה במשרד. בנוסף עוסק משרדנו גם במתן שירות ייחודי לאזרחי ותושבי ארה"ב לרבות בעלי סטטוס של תושבי קבע (מחזיקי green card) המתגוררים בישראל, בכל הנוגע להליכי "גילוי מרצון" (voluntary disclosure) והתנהלות מול רשויות המס האמריקאיות לשם נטרול חשיפת הלקוחות לסנקציות פליליות מצד רשויות המס בארה"ב. פעילות
בתאריך 15.5.2012 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס` 5) (קביעת שער מזערי להצמדה כתנאי מקפח), התשע”ב-2012.
באחרונה התקבל בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין תקדימי אשר עשוי להגביל מאוד את יכולתו של פקיד השומה לגבות מיסים באופן רטרואקטיבי עבור תשלום מס לשנים סגורות מחמת התיישנות. השופטת חדווה וינבאום וולצקי שישבה בדין קיבלה את עיקר טענותיו של המערער אשר יוצג על ידי עורכת הדין יאנה שפירו ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי. פסק הדין התקדימי משפיע רבות על תביעות מס קיימות וכמו כן על נישומים עתידיים אשר כעת יתכן כי שומת המס שלהם תפחת באופן ניכר.
כמשרד עורכי דין ותיק העוסק במגוון היבטי המיסוי האזרחי והפלילי בישראל ומחוצה לה, אשר נחשף לעוולות ועיוותי מס רבים בדיני המס בישראל במסגרת עבודתנו היומיומית, מצאנו לנכון להביע את דעתנו ולהציע מספר צעדים אשר לטעמנו עשויים להקל את נטל המיסים הנוכחי המוטל על מעמד הביניים, לטובת ישראל צודקת יותר.
חוקי המס החלים במדינת ישראל כיום, ממסים הכנסות של תושב ישראל שהופקו הן בישראל והן במקום אחר מכל מקור הכנסה שהוא, כך שמתקיימת זיקה פרסונלית וטריטוריאלית.
מי זכאי לדמי פגיעה על פי החוק בישראל? בין תאונת עבודה למחלת מקצוע ותורת המיקרוטראומה, קראו בעניין כל סעיפי החוק הרלוונטיים והפסיקות בתחום בשנים האחרונות.
על פי פקודת מס הכנסה, רואים כהכנסה המופקת בישראל גם הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת בשיעור זכאותם, במישרין או בעקיפין, של בעלי מניותיה שהנם תושבי ישראל ברווחיה (לשון אחר הכנסה חייבת של החברה ממשלח יד מיוחד Xשיעור הזכות ברווח של בעלי מניות תושבי ישראל = הכנסה שרואים אותה כהכנסה שהופקה בישראל).
בינואר שנת 2003 נכנס לתוקף תיקון לפקודת מס הכנסה אשר בעיקרו קבע מעבר משיטת מס הממסה תושב ישראל (יחיד או חברה) על בסיס טריטוריאלי, על כל הכנסותיו שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונאלי, שבה מבוצע מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
במהלך שנת 2012, נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז, 1977. תיקון זה, חוקק על רקע המצב המשפטי שקדם לו, בו סמכות הענישה של שופט בישראל רחבה מאוד ושיקול דעתו רב ואולם סמכותו הייתה כמעט נטולת הנחיות.
לפני כשבועיים, אישרה וועדת הכספים של הכנסת בשיתוף עם משרד האוצר את התקנות הקובעות מיהם הזכאים לפיצוי בגין נזק עקיף הנגרם במהלך מבצע "עמוד ענן" וכמו"כ את דרך הפיצוי וקביעת שיעורו. התקנות טרם פורסמו וכמו"כ הוראת הביצוע של רשות המיסים, אך הן צפויות להתפרסם במהלך החודש הנוכחי.
בהצעת חוק שהונחה בתאריך 25.7.12 ע"י חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויריב לוין, מוצע להוסיף לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, סעיף שבו יוכל צרכן להגביל את סכום החיוב החודשי ואת מס' התשלומים שנגבים ממנו ע"י עוסק המחייב את חשבונו בבנק, לפי הרשאה שנתן לחיוב חשבון, או הרשאה לחיוב כרטיס אשראי.
במסגרת חקיקת המס הישראלית, קיים לו גם החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), שמטרתו היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח.
בחגים מרבים לייבא ולרכוש יינות. לא כל יין נתזים פטור ממס קנייה במיוחד אם מתברר שהוא לא כולל ענבים כך בעניינם של יקבי ציון (1982) בע''מ נגד פקיד שומה ירושלים, קבעה השופטת מרים מזרחי כי מכיוון ואין כלל ענבים במשקה המיוצר על ידי יקבי ציון אין לסווגו כיין נתזים בפרט, או כיין בכלל אשר אלה פטורים ממס קניה, אלא המשקה יסווג כמשקה אלכוהולי החייב במס קנייה גבוה של 45%.