בעקבות רפורמת המס שיושמה בישראל בשנת 2003, עליה פירטנו במאמרנו הקודם בסדרה "שיטת המס בישראל", הורחב בסיס המס בישראל. עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מיסוי על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, למיסוי על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
התוצאה של שינוי שיטת המס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי פרושה הרחבה, הלכה למעשה, של בסיס המס בישראל. מהאמור לעיל הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל"? פקודת מס הכנסה מגדירה כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי הבוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם. לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות (המשפחתיות, הכלכליות, החברתיות וכד') הנבחנות.
למעשה, מבחן מרכז החיים אומץ מן הפסיקה ועוגן בחוק במסגרת תיקון מס' 132. רלוונטי לעניין זה הוא פס"ד גונן, אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד (משפחתו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום קשריו החברתיים וכו'), בהתאם למכלול הנסיבות. כן קבע בית המשפט בעניין זה כי למבחן מרכז החיים שני פנים: האחד, האובייקטיבי, הוא מקום הימצאות מירב זיקות האדם (המבחן הפיזי), והשני, הסובייקטיבי, הוא היכן רואה אותו אדם את מרכז חייו (מבחן הכוונה). חשוב לציין, כי תושבותו של אדם אינה מתחילה ואיננה נפסקת בהכרח ברגע שעבר לגור מחוץ לגבולות המדינה, וזאת גם אם המעבר הינו למספר שנים. כלומר אין המדובר "באקט חד" אלא בתהליך הדרגתי.
לשם השלמת התמונה מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר, שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב". באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה. ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה. לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל.
ניתן להיכנס לגדרו של הסטטוס "תושב" גם מבלי לבחון מבחינה מהותית האם מרכז חייו של אדם נמצא בארץ,
לרבות אי בחינת הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות. הפקודה קובעת לצורך כך שתי חזקות הניתנות לסתירה:
חלופה ראשונה: על פי החלופה הראשונה די לו לאדם שישהה במרבית ימי השנה בישראל, קרי, לפחות 183 ימים במהלך שנת מס (כלומר שנה קלנדרית: YY/1/1 – YY/12 /31), על מנת שיחשב כתושב לצורך מיסוי. ההנחה בבסיס חזקה זו היא כי אדם השוהה רוב הימים בשנת מס מסוימת בישראל, הרי שמרכז חיוו באותה שנת מס הוא בישראל.
חלופה שנייה: על פי החלופה השניה, היה ושהה אדם בישראל בשלוש שנות המס שחלפו (כולל השנה הנבחנת) לפחות 425 ימים ומתוכם לפחות 30 ימים בשנת המס הנבחנת - חזקה כי אותו אדם הינו תושב ישראל לצורכי מס. הרעיון הוא כי שהייה מינימלית בשנת המס הנבחנת (30 ימים), המתווספת לשהייה ארוכה בשנתיים שקדמו לה (395 יום), מגבשת, להבנת המחוקק, מעיין "מסה קריטית" של ימי שהייה בישראל, המעידה כי מרכז חיוו של הנישום הינו בישראל בשנת המס הנבחנת.
נדגיש ונציין כי קביעת מקום התושבות של נישום לצורכי מס היא אינה קביעה פשוטה אשר ניתן להיעשותה כלאחר יד ולהסתמך על קביעה זו, מכל ההשלכות המס המשתמעות מכך. לאור כל, רצוי להתייעץ בעו"ד הבקיא בתחום המיסים אשר יוכל לציידכם בחוות דעת משפטית הבוחנת את מקום תושבותכם כדבעי.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר מקצועי זה נסביר בהרחבה מהו ניתוק תושבות לפי הדין הישראלי (ובפרט מבחן מהותי ומבחן כמותי בפקודת מס הכנסה), מדוע חשוב לבצע אותו באופן פורמלי מול רשויות המס והביטוח הלאומי, מה ההשלכות אם לא מנתקים תושבות, כיצד חוות דעת משפטית יכולה להגן עליכם בהליך, וכיצד עורך דין מיסים בעל מומחיות בינלאומית יכול להוביל את התהליך בהצלחה. המידע נועד הן להאיר את חשיבות הנושא והן להניע לפעולה מושכלת.
במאמר זה נסביר בשפה ברורה את המונחים “תושב חוזר” ו”תושב חוזר ותיק” בדיני המס בישראל, נפרט את התנאים להגדרה ככאלה, נסקור את הטבות המס הניתנות לכל אחת מהקטגוריות, ונרחיב גם לגבי החובות האזרחיות (דיווח והסדרת מעמד) וההיבטים הפליליים האפשריים. המאמר מיועד לקהל הרחב ומתמקד במיסוי יחידים, תוך הדגשת מידע פרקטי. נזכיר כי כל מקרה פרטני יש לבחון באופן individualי בליווי יועץ מס מוסמך, וכי המידע שלהלן הוא כללי ונכון למועד כתיבתו.
המלחמה יצרה מציאות חדשה אשר הציבה את סוגיית התושבות במרכז הזירה המשפטית והמעשית. על כן, חיוני שאדם ששינה את מרכז חייו ו/או עזב את ישראל לפרק זמן כזה או אחר - יפעל לבחינת מצבו המשפטי והמסחרי, מתוך מטרה להבטיח עמידה בכל דרישות החוק ולמנוע סיכונים עתידיים.
חיפוש 
סגור 
