החשיבות של הליך ניתוק תושבות ליורדים מישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

2/4/2025

החשיבות של הליך ניתוק תושבות ליורדים מישראל

מהו “ניתוק תושבות” – המבחן המהותי והמבחן הכמותי

• אם אדם שהה בישראל 183 ימים או יותר במהלך שנת מס מסוימת – חזקה שמרכז חייו באותה שנה היה בישראל .
• אם אדם שהה בישראל לפחות 30 ימים בשנת מס, ובמצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל 425 ימים או יותר – חזקה שמרכז חייו בישראל .

מדוע חיוני לבצע ניתוק תושבות פורמלי מול רשויות המס וביטוח לאומי

יציאה רשמית vs. יציאה “על הנייר”: היציאה מישראל לצמיתות או לתקופה ארוכה מחייבת הסדרה פורמלית של מעמד התושבות. ללא הסדרה כזו, רשויות המדינה עלולות להמשיך לראות בכם תושבי ישראל לכל דבר ועניין, על כל החבויות המשתמעות מכך. עובדה חשובה היא שעזיבת הארץ לא מספיקה – יש לבצע פעולות מנהליות כדי שרשויות המס והביטוח הלאומי יכירו בכך שהפכתם לתושבי חוץ . רק באמצעות הליך פורמלי של ניתוק תושבות תוכלו לקבע רשמית את מעמדכם החדש ולמנוע מצב של “תושבות בשוגג” בישראל.

ההשלכות של אי-ביצוע ניתוק תושבות

אם אדם בחר לא לבצע ניתוק תושבות פורמלי, או התרשל בכך, עשויות להיות לכך השלכות כבדות משקל מבחינה כלכלית ומשפטית. להלן ארבעת ההשלכות המרכזיות של הימנעות מניתוק תושבות:

• חיוב במס בישראל על הכנסות מחו”ל: בהיעדר ניתוק תושבות, אתם ממשיכים להיחשב, לפחות באופן פורמאלי ועד שיקבע אחרת -  תושבי ישראל לצורכי מס. ככאלה, רשות המסים תמסה אתכם על בסיס כלל-עולמי – דהיינו, כל הכנסה שתרוויחו בכל מקום בעולם תחויב במס הכנסה ישראלי . רבים יורדים מהארץ מתוך מחשבה שרק ישתכרו בחו”ל וישלמו מס שם, אך שוכחים שאם לא נותק המעמד בישראל, המס הישראלי “נוסע אחריכם” לכל מקום וזאת כל עוד לא יוכח אחרת ו/או כל עוד רשות המס לא נקבע בעתיד אחרת. למשל, שכר מעבודה במדינה זרה, רווחים מעסק שהקמתם בחו”ל, או תשואה על השקעות מעבר לים – כל אלו עלולים, לא בהכרח, להיות חייבים במס גם בישראל (על פי מדרגות המס בישראל, שעשויות להגיע לכ-50% ברמות הכנסה גבוהות). הדבר נכון אפילו אם כבר שילמתם מס במדינת היעד, אך כל מרה יבחן לגופו. למעשה, ללא ניתוק תושבות, אתם עלולים לגלות שעל אותה הכנסה עליכם לדווח פעמיים – פעם במדינה הזרה ופעם בישראל – ולחשב ניכויי זיכוי מס מורכבים. זה מוביל ישר לנקודה הבאה.
• סיכון לכפל מס בינלאומי: אחד התרחישים המטרידים ביותר הוא מצב של כפל מס, שבו שתי מדינות שונות (ישראל ומדינת ההגירה) טוענות לסמכות למסות אתכם כתושביהן. במצב כזה תיתכן חפיפה בחבויות המס, בפרט אם אין אמנה למניעת כפל מס בין המדינות ולא רק – שני גורמים ממסים דורשים מס על אותה הכנסה. אמנם קיימות אמנות למניעת כפל מס בין ישראל למדינות רבות, שנועדו לתאם ולהסדיר חלוקת זכויות מיסוי, אך הן אינן פתרון קסם בכל מקרה. לעיתים, גם עם אמנת מס בתוקף, נוצר כפל מס דה-פקטו עקב הבדלים בחקיקה הפנימית. ייתכן שתקבלו זיכוי חלקי בלבד בישראל על המס הזר, או שיהיו סוגי הכנסות שלא מכוסות באופן מלא על ידי האמנה. בפועל, הפתרונות למניעת כפל מס יכולים להיות חלקיים או לא מספקים , במיוחד ללא התארגנות מראש. אי-ביצוע ניתוק תושבות מגביר את הסיכוי לכפל מס: אתם ממשיכים להיות כפופים באופן מלא לשיטת המס הישראלית, תוך כדי שאתם נכנסים לשיטת מס זרה במדינה החדשה. ללא תכנון מס בינלאומי נכון, התוצאה עלולה להיות מס כפול או מס עודף. רק על ידי ניתוק תושבות והגדרה ברורה של מעמדכם, ניתן ליישם באופן יעיל את מנגנוני האמנה (כגון כללי שובר השוויון לתושבות כפולה) ולוודא שכל הכנסה תמוסה פעם אחת בלבד – במיקום בו אתם באמת תושבים.
• המשך חובת דיווח בישראל: רבים אינם מודעים לכך שגם אם אין להם הכנסות בישראל, ייתכן שהם חייבים בהגשת דו”חות מס בישראל. כל עוד לא נותקה התושבות, אתם חייבים בדיווח שנתי לרשות המסים על כלל ההכנסות שלכם, בארץ ובחו”ל כאחד . החובה להגיש דוח מס נגזרת ישירות ממעמד התושבות: אם בשנת מס מסוימת (או בחלקה) נחשבתם תושבי ישראל, עליכם להגיש דוח שנתי ולכלול בו את כל ההכנסות לאותה שנה – ללא קשר למקום בו הופקו . לכן, מי שיצא באמצע השנה, לדוגמה, עדיין חייב בדיווח על החודשים בהם היה תושב ישראל, ובהתאם להתפתחויות – אולי גם על שאר השנה אם רשות המסים תטען שהתושבות לא נותקה עדיין. במילים פשוטות, עזיבת הארץ אינה פוטרת אוטומטית מהגשת דו”חות בישראל . אם לא ניתקתם תושבות, תצטרכו להמשיך ולהגיש דו”ח מס שנתי ישראלי, ואפילו לכלול בו את ההכנסות הזרות שלכם. אי-עמידה בדרישה הזו תגרור בתחילה קנסות אזרחיים (על אי-הגשת דוח במועד), ובהמשך – במקרים חמורים – גם צעדי אכיפה נוספים. נציין שישנם מקרים מוגבלים של פטור מדיווח לתושבי ישראל (למשל בעלי משכורת נמוכה שנוכה ממנה מלוא המס, או הכנסות פסיביות פטורות), אך אלו אינם חלים בדרך כלל על מי שמרוויח ומשקיע בחו”ל. לסיכום, ללא ניתוק רשמי תמשיכו לשאת בנטל אדמיניסטרטיבי כבד: הגשת דו”חות, תיאומי מס בין-מדינתיים, והתמודדות עם מערכת המס הישראלית מדי שנה, על אף שאתם כבר פיזית וחוקית חיים במקום אחר.
• חשיפה לאכיפה פלילית בגין אי-דיווח או הונאה: אי-ניתוק תושבות עלול לחשוף אתכם לחקירות מס, לשומות בצו ואף לכתבי אישום פליליים במקרים חמורים. חשוב להבין: אם אינכם מנתקים תושבות אך גם לא מדווחים כנדרש, אתם עלולים להיחשב כחשודים בהעלמת  מס במזיד בעיני הרשויות – תרחיש מסוכן ביותר, אותו נכון לנטרל . הדרך להימנע מכך היא לפעול שקוף וחוקי: או לדווח כל עוד לא נותקה תושבות, או לנתק את התושבות כראוי ולתמוך זאת בייעוץ משפטי (ראו בהמשך).

חוות דעת משפטית – “מסמך מגן” להוכחת תום לב

ראינו לעיל שהימנעות מניתוק תושבות עלולה לגרור טענות להפרת חוק ואף חשד לכוונת מרמה. איך ניתן להגן על עצמכם במקרה שבו טוענים שלא פעלתם נכון? אחת הדרכים החשובות היא לקבל חוות דעת משפטית ממומחה לדיני מס, שתתמוך בהחלטתכם לנתק תושבות. חוות דעת משפטית בתחום המיסוי היא מסמך מקצועי שבו עורך דין מס מנתח את מלוא הנסיבות הרלוונטיות – שהייתכם בישראל ובחו”ל, מיקום הבית והמשפחה, פעילות כלכלית, וכל פרט משמעותי – ומיישם עליהן את הדין (פקודת מס הכנסה, אמנות מס וכדומה) כדי להגיע למסקנה האם ומתי נותקה התושבות. חוות הדעת מסכמת בכתב, באופן מנומק, את ההמלצה המשפטית לגבי מעמד התושבות שלכם.

תפקידו של עורך דין מיסים בינלאומי בהובלת ההליך

הליך ניתוק תושבות הוא, כמצופה, רב-תחומי ומורכב. הוא משלב את דיני המס הישראליים, דיני הביטוח הלאומי, דיני המס של המדינה אליה עוברים, ותקנות אמנות המס בינלאומיות. זהו צעד שמחייב תכנון מקיף מראש, התמצאות ברגולציות משתנות, והתמודדות עם נושאים טכניים (מילוי טפסים, הגשת מסמכים) כמו גם עם סוגיות משפטיות כבדות. עורך דין מיסים בעל מומחיות בינלאומית הוא הגורם המקצועי המיטבי ללוות אתכם בתהליך כזה. להלן כמה מהתפקידים המרכזיים שהוא ימלא לטובתכם:

• תכנון מס וליווי לפני המעבר: עו”ד מנוסה יחל בתכנון עוד בטרם עליתם למטוס. הוא ינתח את מצבכם הפיננסי-מיסויי הנוכחי ויזהה הזדמנויות או בעיות שכדאי לטפל בהן לפני שינוי המעמד. למשל, ישנם צעדי תכנון מס שאפשר (וכדאי) לבצע רק לפני ניתוק התושבות . זה יכול לכלול מימוש רווחי הון נצברים (מכירת נכסים) במסגרת חוקי המס בישראל לפני שהנכם תושבי חוץ, משיכת כספים מקרנות השתלמות או קופות גמל בתנאים מועדפים החלים על תושבי ישראל, ניצול נקודות זיכוי, עריכת שינויים בבעלות על נכסים וכו’. החלטות מסוג זה עשויות לחסוך לכם סכומי מס משמעותיים או למנוע סיבוכים לאחר העזיבה. ללא ייעוץ מראש, אדם עלול להחמיץ פעולות קריטיות ולהתחרט בדיעבד. עורך דין מומחה יוודא שתצאו לדרך כאשר כל מה שנדרש בוצע טרם עזיבת ישראל. הדבר כולל גם ייעוץ לגבי מס יציאה – הוראות מס מיוחדות בישראל החלות על נכסים שהוערכו על ידכם עד יום לפני הניתוק (מס יציאה נועד למסות רווחים “על הנייר” שנצברו תוך היותכם תושבי ישראל, ואם רלוונטי, עו”ד ינחה אתכם לגבי חבות זו ואפשרויות התכנון סביבה).
• הגשת דיווחים וטפסים כנדרש: עורך הדין יטפל בכל הביורוקרטיה המיסויית הכרוכה בניתוק. הוא יכין עבורכם (יחד עם רואה חשבון ככל הנדרש) את טופס 1348 – דוח ניתוק תושבות למס הכנסה, בצורה מוקפדת ונכונה . הטופס ימולא בפרטים המדויקים על מצבכם, בצירוף כל האסמכתאות הנדרשות כדי לשכנע את פקיד השומה שמרכז חייכם עבר לחו”ל. הגשה מקצועית של הדוח מגדילה מאוד את הסיכוי שהנימוקים יתקבלו ללא ערעור. כמו כן, עורך הדין ידאג להגשת הצהרה לביטוח הלאומי לניתוק תושבות (כולל מילוי שאלוני תושבות והמצאת הוכחות). אם הביטוח הלאומי מערים שאלות או מבקש מידע נוסף – עורך הדין יידע להגיב כראוי, וללוות גם בהליכי ערר במידת הצורך. בקיצור, איש מקצוע מיומן יוודא ששום טופס לא נופל בין הכיסאות ושכל הדרישות הפרוצדורליות מקוימות, כך שלא יהיה עיכוב או פגם טכני בתהליך.
• תיאום עם דיני המדינה החדשה: אחד ההיבטים החשובים בהגירה הוא ההסתכלות לא רק על ישראל, אלא גם על מדינת היעד. לכל מדינה מערך חוקים ודרישות משלה לגבי קליטת תושבים חדשים מבחוץ – חובת רישום ברשויות המס המקומיות, תנאים לקבלת מעמד תושב לצורכי מס שם, שיעורי מס שונים, חובות דיווח זרות (למשל דיווח על נכסים מחוץ לאותה מדינה) וכו’. עורך דין הבקיא במיסוי בינלאומי ייקח בחשבון את הדין הזר ואמנת המס בין ישראל למדינה החדשה, ויכוון אתכם לפעול בהתאם . למשל, הוא יבחן האם לפי חוקי מדינת היעד תהפכו מיידית לתושביה (יש מדינות שמכירות בתושבות רק לאחר תקופה מסוימת או תחת תנאים), והאם יש חפיפה או פער בזמני התושבות בין שתי המדינות. במידת הצורך, הוא יעזור להפיק אישור תושבות זר מרשויות המס בחו”ל, כדי לחזק את טענתכם בישראל (לא פעם מצרפת רשות המסים הישראלית משקל לאישור רשמי מהמדינה השנייה שמכיר בכם כתושבים שם). בנוסף, עו”ד בעל ראייה גלובלית יוודא שאתם לא מבצעים טעויות כגון “התנדבות” מיותרת לתשלום מס במדינה מסוימת מבלי לבדוק את חובתכם – תופעה שעלולה להוביל לכך שתשלמו מס פעמיים ללא אפשרות החזר . תיאום מוקדם בין שתי שיטות המס מונע מלכודות מס ומבטיח שאתם עומדים בכל חובותיכם בשתי המדינות מבלי לשלם מעבר לנדרש.
• מניעה וטיפול במחלוקות מול הרשויות: לעיתים, גם לאחר הגשת כל המסמכים, עשויות להתעורר מחלוקות. למשל, פקיד השומה בישראל יכול לטעון שמוקדם מדי להכיר בכם כתושבי חוץ (ייתכן שלדעתו חלק ניכר מזיקותיכם עוד בישראל), או שהביטוח הלאומי יסרב לנתק תושבות כי תכיפות ביקוריכם בארץ גבוהה. במקרים כאלה, ייצוג משפטי מקצועי הוא מכריע. עורך הדין ינהל עבורכם את ההתנהלות מול הרשויות – יגיש השגות וערעורים מנומקים, יופיע בשמכם בדיונים, ויציג את העובדות והטיעונים המשפטיים התומכים בעמדתכם. יתרון גדול הוא שעו”ד מס שכבר ליווה אתכם מההתחלה מכיר את הפרטים לפני ולפנים, וגיבש מראש את התיק העובדתי שלכם בצורה אופטימלית. כך, אם אתם “נקראים לסדר” על ידי רשות המסים, תהיו מוכנים עם תשובות משכנעות, מגובות בחוות דעת ובמסמכים. הדבר מפחית  את סיכויי הרשויות לדחות את טענת הניתוק שלכם. ואם בכל זאת מתגלע סכסוך שדורש התדיינות בבתי משפט, עורך הדין ילווה אתכם לכל אורך הדרך עד למיצוי מלא של זכויותיכם.
• התמודדות עם היבטים כלכליים נלווים: עזיבת הארץ וניתוק תושבות נוגעים לא רק למס המיידי אלא גם לזכויות סוציאליות ולנכסים. עורך דין בעל מומחיות בנושא יכול להתריע בפניכם על השפעות “אפקט הדומינו” של ניתוק התושבות על זכויותיכם. למשל, הוא יסביר שעם ניתוק תושבות בביטוח הלאומי תאבדו זכאות לביטוח בריאות ממלכתי בישראל, ואולי גם זכויות עתידיות מסוימות (כגון קצבת אזרח ותיק, התלויה לעיתים בתקופות תושבות). בהתייעצות מוקדמת, ניתן לבחון אם יש דרך לשמר חלק מהזכויות למרות המעבר – למשל, במקרים מסוימים אפשר להמשיך לשלם לביטוח לאומי באופן וולונטרי סכום מינימלי כדי לשמור רצף זכויות לפנסיה, או לתאם שתקופות העבודה בחו”ל יוכרו בישראל לפי אמנה לביטחון סוציאלי (אם קיימת). עורך הדין גם ידריך אתכם לגבי טיפול בנכסים בישראל שנותרים בבעלותכם: מה הדין של דירה בבעלותכם לאחר שתהיו תושבי חוץ (מבחינת מיסוי שכירות, מס שבח במכירה עתידית וכו’), כיצד להתנהל עם חשבונות בנק וניירות ערך בישראל, האם וכיצד לדווח עליהם בחו”ל, ועוד. כל אלו חלק בלתי נפרד מתמונה כוללת של המעבר, וההתייחסות אליהם חיונית כדי להימנע ממוקשים משפטיים.