מאת:

תושב חוזר ותיק - מדריך למיסוי יחידים בישראל

ישראלים רבים יוצאים לרילוקיישן או שהות ממושכת בחו”ל למטרות עבודה, לימודים או מגורים, ולאחר תקופה ארוכה מעבר לים מחליטים לשוב לישראל. במקרים כאלה מתעוררות שאלות לגבי מעמד התושבות שלהם לצורכי מס וההטבות להן יוכלו לזכות עם חזרתם.
במאמר זה נסביר בשפה ברורה את המונחים “תושב חוזר” ו”תושב חוזר ותיק” בדיני המס בישראל, נפרט את התנאים להגדרה ככאלה, נסקור את הטבות המס הניתנות לכל אחת מהקטגוריות, ונרחיב גם לגבי החובות האזרחיות (דיווח והסדרת מעמד) וההיבטים הפליליים האפשריים. המאמר מיועד לקהל הרחב ומתמקד במיסוי יחידים, תוך הדגשת מידע פרקטי. נזכיר כי כל מקרה פרטני יש לבחון באופן individualי בליווי יועץ מס מוסמך, וכי המידע שלהלן הוא כללי ונכון למועד כתיבתו.
 
ישראלים השבים לארץ לאחר שהות ארוכה בחו”ל – רקע כללי
תושב חוזר הוא בעצם אדם שהיה בעבר תושב ישראל, עזב את הארץ לתקופה ממושכת ובמהלכה חדל להיחשב כתושב ישראל מבחינת רשויות המס, ולאחר מכן חזר להשתקע בארץ . במילים פשוטות, מדובר בישראלים אשר מרכז חייהם עבר לחו”ל למשך מספר שנים, ולאחר אותה תקופה החליטו לחזור לישראל ולהפוך שוב לתושבי ישראל לצורך מס. המדינה מעוניינת לעודד חזרת ישראלים הביתה, ולכן חוקי המס מעניקים הטבות שונות למי שעונה על הגדרת “תושב חוזר” – ובמיוחד למי שנחשב “תושב חוזר ותיק” – על מנת להקל על השתלבותם מחדש מבחינה כלכלית.
חוקי המס מבחינים בין שני סוגים עיקריים של תושבים חוזרים: תושב חוזר רגיל ותושב חוזר ותיק. שתי ההגדרות קשורות למשך הזמן שבו היה האדם תושב חוץ (כלומר לא נחשב תושב ישראל) לפני שחזר ארצה. בהמשך נבהיר את ההבדלים בין שתי ההגדרות ואת המשמעות של כל אחת מהן מבחינת תנאים והטבות מס.
 
הגדרה משפטית: “תושב חוזר” מול “תושב חוזר ותיק”
תושב חוזר (רגיל) – לפי פקודת מס הכנסה, תושב חוזר הוא יחיד ששב והפך שוב לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות (אך פחות מעשר שנים) . מדובר אפוא במי שניתק את תושבותו הישראלית, חי בחו”ל לפחות 6 שנים ברצף, ואז חזר להתגורר בישראל. לפני תיקון חוקי המס בשנת 2008, הדרישה הייתה רק לשלוש שנות שהיה בחו”ל, אך מאז תיקון 168 לפקודה משך הזמן הוארך לשש שנים .
תושב חוזר ותיק – זהו מונח למי שחוזר לישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות . למעשה, המחוקק השווה את מעמדו של תושב חוזר ותיק לזה של עולה חדש מבחינת הטבות המס הניתנות . יש לשים לב שבמסגרת הוראת שעה (עם כניסת תיקון 168) נקבע שהיה בתקופה 2007–2009 מי שחזר אחרי חמש שנים בחו”ל ייחשב גם הוא “תושב חוזר ותיק” לצורך ההטבות , אך משנת 2009 ואילך נדרש ניתוק של 10 שנים מלאות.
חשוב להדגיש: מי ששהה בחו”ל תקופה קצרה מ-6 שנים אינו נחשב תושב חוזר לפי ההגדרות הללו, ולכן לא זכאי להטבות המיוחדות שנפרט להלן (למעט זכויות אחרות כמו הקלות במכס דרך משרד הקליטה). במקרה כזה, ייתכן שאותו אדם כלל לא איבד את תושבותו הישראלית לצורכי מס במהלך השהות בחו”ל, או שחזר לפני שעמד בתנאי המינימום.
 
התנאים להכרה כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק – “ניתוק תושבות” ומשמעותו
על מנת שרשות המסים תכיר באדם כ”תושב חוזר” (רגיל או ותיק), לא די בכך שהוא גר מחוץ לישראל פרק זמן מסוים – עליו להוכיח כי ניתק תושבות בישראל בתקופת שהותו בחו”ל. “ניתוק תושבות” פירושו שהאדם חדל להיחשב תושב ישראל לא רק באופן פורמלי של ריחוק גאוגרפי, אלא גם מבחינת מרכז החיים והזיקות שלו. ספירת שנות השהייה מחוץ לישראל מתחילה מהיום שבו נותק מעמד התושבות במס – ולא בהכרח מיום העזיבה עצמו . לכן, מי שעזב את הארץ אך המשיך לשמור על מרכז חיים בישראל (למשל השאיר משפחה או נכסים עיקריים בארץ), ייתכן שרשות המסים תראה בו עדיין תושב ישראל בשנות שהותו בחו”ל, והן לא ייחשבו במניין השנים לסטטוס “תושב חוזר”.
משך הניתוק הנדרש: כדי להיות מוכר כתושב חוזר רגיל יש צורך בניתוק מלא של תושבות למס במשך שש שנים לפחות, וכדי לזכות במעמד תושב חוזר ותיק נדרש ניתוק של עשר שנים רצופות לפחות . המשמעות היא שבכל אותן שנים האדם היה מסווג כתושב חוץ לצורכי מס בישראל. אין די בעצם העובדה שאותו אדם גר מחוץ לישראל – עליו להראות בבירור שרשויות המס בישראל אכן ראו בו לא-תושב לאורך התקופה . בדרך כלל הדבר נבחן לפי “מבחן מרכז החיים” הקבוע בפקודת מס הכנסה: האם מירב הזיקות האישיות, הכלכליות והחברתיות של הנישום היו מחוץ לישראל. בין היתר, נבחנים פרמטרים כמו מקום המגורים הקבוע, מקום עבודתו, מיקום המשפחה הקרובה, נכסים וביטוחים, וכדומה.
אילו צעדים מעידים על ניתוק תושבות? למשל, רישום כתושב חוץ בביטוח לאומי, ביטול תושבות לעניין ביטוח בריאות, העתקת המשפחה הגרעינית לחו”ל, סגירת בית קבע בישראל או השכרתו לטווח ארוך, הצטרפות למערכות ביטוח ופנסיה במדינה הזרה, וכן דיווח לרשות המסים על העזיבה. צעדים אלו ואחרים יכולים לחזק את הטענה שהמרכז הכלכלי והאישי עבר לחו”ל. למעשה, מומלץ מאוד למי שיוצא לרילוקיישן להתייעץ עם מומחה מס טרם העזיבה ולהקפיד על הליכי ניתוק פורמליים, שכן הם ישפיעו על האפשרות ליהנות מהטבות כתושב חוזר בעת החזרה ובכלל זה נכון לו לעוזב לקבל חוות דעת מעו"ד מס בדבר ניתוק התושבות .
עוד נציין כי קיימת אפשרות לבקש “שנת הסתגלות” עם החזרה לארץ. זוהי תקופה של עד שנה אחת שבה החוזר נחשב עדיין תושב חוץ לצורכי מס (כלומר אינו מחויב במס בישראל על הכנסותיו מחו”ל בתקופה זו), ורק בתום השנה מחליט אם לקבע את חזרתו ולהיחשב שוב תושב ישראל לצורכי מס . תקופת הסתגלות זו נועדה לאפשר ל”חוזרים בהתלבטות” לבדוק את השתלבותם בארץ מבלי לוותר מיידית על מעמד התושב חוץ. חשוב לדעת שבקשה לשנת הסתגלות יש להגיש בתוך 90 יום מהחזרה ארצה, באמצעות טופס ייעודי, והיא נחשבת חלק מתקופת 10 השנים של ההטבות (כלומר נספרת בתוך תקופת הפטור ממס על הכנסות חוץ) . אם בתום שנת ההסתגלות מחליט האדם להישאר בישראל, הוא יקבל מעמד תושב ישראל החל מתום אותה שנה ויוכל לממש את יתר הטבות המס המגיעות לו כתושב חוזר או חוזר ותיק.
 
הטבות המס לתושב חוזר לעומת תושב חוזר ותיק
לאחר שהבנו מי זכאי להיחשב תושב חוזר או חוזר ותיק, נסקור את הטבות המס שמעניק החוק לכל אחת מהקטגוריות. באופן כללי, תושב חוזר ותיק נהנה מהטבות נרחבות יותר – למעשה כמעט זהות לאלו של עולה חדש – בעוד תושב חוזר “רגיל” נהנה מהטבות חלקיות ומוגבלות יותר. נפרט את ההבדלים המרכזיים.
הטבות מס לתושב חוזר ותיק (ניתוק מעל 10 שנים)
  • פטור ממס למשך 10 שנים על כל ההכנסות מחו”ל: תושב חוזר ותיק זכאי לפטור מלא ממס בישראל על כל סוגי ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל במשך עשר שנים מתחילת שנת המס שבה חזר והפך שוב לתושב ישראל . הפטור חל על כל ההכנסות, אקטיביות ופסיביות כאחד – לרבות משכורות מעבודה בחו”ל, הכנסות מעסק או ממשלח יד בחו”ל, ריבית, דיבידנדים, דמי שכירות מנכסים בחו”ל, תמלוגים, קצבאות מחו”ל וכן רווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל . למעשה במשך העשור הראשון לחזרה, המדינה אינה ממסה כלל את הכנסתו הגלובלית של תושב חוזר ותיק. יתרה מזו, הפטור אינו מותנה במועד רכישת הנכס או יצירת ההכנסה בחו”ל – אפילו נכסים או השקעות שהחוזר הוותיק ירכוש לאחר חזרתו (בתוך תקופת עשר השנים) ייהנו מהפטור . לדוגמה, אם תושב חוזר ותיק רוכש נכס נדל”ן בחו”ל שנה לאחר שחזר, הכנסות השכירות או רווח ממכירתו יהיו פטורים ממס בישראל ככל שהמימוש נעשה בתוך חלון 10 השנים.
  • פטור ממס על רווחי הון בחו”ל (10 שנים): כאמור, רווחי הון מהעברת נכסים מחוץ לישראל נכללים בפטור הכללי. אם תושב חוזר ותיק מוכר נכס בחו”ל בתוך 10 השנים ממועד שובו, מלוא הרווח פטור ממס בישראל . אם מכירת הנכס נעשית לאחר תום התקופה, הוא יקבל פטור חלקי יחסי על הרווח שנצבר במהלך אותן 10 שנים (חישוב לינארי). כך או כך, בעשור הראשון יש לתושב החוזר הוותיק ודאות שכל השקעה שהייתה לו או שתהיה לו בחו”ל לא תחויב במס ישראלי על אירועי הון.
  • הכנסות חברה זרה בשליטת החוזר הוותיק: על מנת לעודד יזמים ובעלי חברות לחזור ארצה, החוק מעניק הקלה משמעותית הנלווית למעמד תושב חוזר ותיק: אם לחוזר ותיק יש חברה בחו”ל שהוא הבעלים או בעל השליטה בה, אותה חברה לא תיחשב “תושבת ישראל” לצורכי מס רק בגלל שהשליטה בה חזרה לישראל . כלומר, גם אם החוזר הוותיק מנהל או מפעיל את עסקי החברה ממקום מושבו החדש בישראל, למשך 10 שנים לא יחולו הכללים הרגילים של “שליטה וניהול” על החברה הזרה ולא יוטל בישראל מס חברות על רווחיה המופקים מחוץ לישראל. בנוסף, כללי חברה נשלטת זרה (חנ”ז), המטילים במס הישראלי מס על רווחים לא מחולקים של חברות Off-shore, לא יחולו במקרה שהבעלים הוא תושב חוזר ותיק . בכך למעשה ממשיכה ההכנסה העסקית הזרה של החוזר הוותיק להיות פטורה ממס ישראלי גם אם מופקת באמצעות תאגיד.
  • פטור מדיווח על נכסים והכנסות בחו”ל: מעבר לפטור ממס, תושב חוזר ותיק גם נהנה (במצב החוקי עד סוף 2025) מפטור מחובת דיווח לרשות המסים בישראל לגבי הכנסותיו מחו”ל ונכסיו מעבר לים, במשך תקופת 10 השנים. כלומר, בניגוד לתושב ישראל רגיל שחייב לכלול בדוחות השנתיים גם הכנסות זרות, החוק פוטר עולים חדשים וחוזרים ותיקים מהגשת דו”ח על אותן הכנסות פטורות . נושא זה מצוי כעת בשינוי: נקבע שתוקף הפטור מדיווח יבוטל החל משנת 2026, כך שעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שיהפכו לכאלה בעתיד יחויבו בדיווח מלא על ההכנסות אף שיישארו פטורים ממס . בכל מקרה, מי שחזר בשנים האחרונות וטרם חלפו 10 שנים לחזרתו, נכון לעכשיו עדיין פטור מדיווח (ועליו לעקוב אחר שינוי החוק בתחילת 2026).
  • הקלות מס נוספות: תושב חוזר ותיק זכאי גם להקלות נוספות שניתנו לעולים חדשים, כגון נקודות זיכוי במס הכנסה (1/2 נקודת זיכוי למשך 18 חודש + 1/4 נקודה ל-12 חודש נוספת, בהתאם לסעיף 35 לפקודה), וכן פטור ממס על ריבית מפיקדון במטבע חוץ (המופקד בישראל מכספים שמקורם בחו”ל) לתקופה ממושכת של עד 20 שנה . כלומר, אם חוזר ותיק מפקיד בבנק בישראל כספים שהביא איתו מחו”ל, הריבית שיצבור הפיקדון תהיה פטורה ממס כמעט עד שני עשורים ממועד חזרתו. זאת לעומת פטור דומה לתושב חוזר רגיל שאורכו רק 5 שנים (ראו בהמשך). בנוסף, תושב חוזר ותיק זכאי להנחה משמעותית במס רכישה בעת קניית דירה למגורים בתקופה שלאחר שובו (הוא ישלם כמדרגות של עולה חדש). נציין גם כי לאחר תום 10 שנות הפטור, אם לחוזר הוותיק יש קצבה מחו”ל (פנסיה מחברת בחו”ל), מס ההכנסה על אותה קצבה לא יעלה על המס שהיה משולם עליה במדינת המקור אילו הנישום היה נשאר שם תושב – הטבה המבטיחה שלאחר תום תקופת הפטור עדיין לא תהיה “קפיצה” בלתי סבירה במס על פנסיות מחו”ל.
 
הטבות מס לתושב חוזר רגיל (ניתוק של 6–10 שנים)
תושב חוזר “רגיל” (מי שהיה תושב חוץ 6 עד 10 שנים) אינו מקבל את הפטור הגורף הרחב שמקבל חוזר ותיק, אך החוק מעניק לו מספר פטורים מוגבלים יותר שנועדו להקל עליו את המעבר חזרה. עיקר ההטבות לתושב חוזר בקטגוריה זו הן בתחומי ההכנסות הפסיביות וההשקעות, כדלהלן:
  • פטור ממס ל-5 שנים על הכנסות פסיביות מנכסים בחו”ל: למשך חמש השנים הראשונות ממועד החזרה, תושב חוזר זכאי לפטור ממס על הכנסות פסיביות (לא מעבודה) שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, ובלבד שהנכסים נרכשו בתקופת שהותו בחו”ל . הכוונה להכנסות כגון דמי שכירות מנכס נדל”ן בחו”ל, קצבה מפנסיה שנצברה מעבודה בחו”ל, תמלוגים מזכויות בחו”ל, ריבית ודיבידנד מנכסים או השקעות שבבעלותו בחו”ל – כל עוד אותם נכסים נרכשו כשהוא היה תושב חוץ. פטור זה אינו חל על נכסים זרים שהחוזר רכש לאחר שובו לישראל. למעשה, זהו פטור ממוקד שנועד לתמרץ ישראלים לחזור ארצה מבלי “להעניש” אותם על הכנסות פסיביות שיצרו לעצמם בזמן שחיו בחו”ל.
  • פטור ממס על רווחי הון ממימוש נכסים זרים (10 שנים): תושב חוזר ששהה 6–10 שנים בחו”ל זכאי לפטור ממס בישראל על רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל במשך תקופה של עד 10 שנים מחזרתו , ובלבד שהנכס הנמכר לא מקנה זכות לנכס שנמצא בישראל . במילים אחרות, אם החוזר מוכר נכס בחו”ל (למשל מקרקעין, מניות בחברה זרה וכד’) בתוך עשר השנים הראשונות לחזרתו, הוא לא ישלם מס רווח הון בישראל על המכירה, בתנאי שאין לנכס הזה זיקה לנכסים ישראליים. אם הנכס בחו”ל נרכש בתקופת שהותו בחו”ל – כפי שנדרש בתנאי הפטור על ההכנסות הפסיביות – אזי רווח ההון פטור. שימו לב: אם הנכס הזר נרכש אחרי החזרה לארץ, רווח ההון ממכירתו לא יהיה פטור (בניגוד למצב אצל חוזר ותיק).
  • פטור 5 שנים על ריבית ודיבידנד מניירות ערך זרים מסוימים: החוק מגדיר מושג של “ניירות ערך מוטבים” – אלו ניירות ערך סחירים בבורסה בחו”ל שהיו בבעלות התושב החוזר ונרכשו בתקופת שהותו בחו”ל ואשר מנוהלים לאחר חזרתו בחשבון בנק נפרד . עבור ניירות ערך מוטבים, זכאי התושב החוזר לפטור ממס למשך 5 שנים על הכנסות מריבית ודיבידנד מאותן השקעות . יתרה מכך, הפטור ימשיך לחול גם אם לאחר החזרה לארץ מתבצעות פעולות קנייה ומכירה בתוך אותו חשבון ניירות ערך – דהיינו, ניתן “לסחור” בחשבון הייעודי ועדיין ליהנות מהפטור, כל עוד החשבון נפרד והניירות בו הם של חברות זרות הנסחרות בחו”ל. פטור זה מאפשר לחוזר להמשיך לנהל תיק השקעות גלובלי (שהוקם כשהיה בחו”ל) מבלי שהרווחים השוטפים ממנו ימוסו בארץ במשך 5 שנים.
  • פטור 5 שנים על ריבית מפיקדון מט”ח בישראל: אם תושב חוזר רגיל מביא איתו כספים לישראל ומפקיד אותם בפיקדון במטבע חוץ בבנק ישראלי, אזי הריבית שיצבור הפיקדון תהיה פטורה ממס למשך חמש שנים ממועד החזרה, בתנאי שמתקיימים כללים מסוימים . התנאים כוללים: שהפיקדון מכיל רק כספים שמקורם מחוץ לישראל ושנוצרו בתקופת השהות בחו”ל (כלומר לא כסף שהגיע ממכירת נכסים בישראל) ; שהכספים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום מיום העברתם לארץ ; ושבתוך 14 יום מההפקדה נמסרה לבנק הצהרה שהמפקיד הוא תושב חוזר הזכאי לפטור . אם כל התנאים הללו מתקיימים, הריבית לא תחויב במס. זהו עידוד להשבת הון לישראל ולהחזיקו במטבע חוץ בבנקים המקומיים.
  • נקודות זיכוי לעידוד תעסוקה: תושב חוזר (שאינו ותיק) זכאי אף הוא להטבה מסוימת בהקלת מס הכנסה דרך נקודות זיכוי אישיות נוספות, אם כי בהיקף מצומצם משל עולה חדש. נכון להיום, תושב חוזר שקיבל מעמד ממשרד הקליטה זכאי לחצי נקודת זיכוי למשך 12 חודשים ולאחר מכן רבע נקודה למשך 12 חודשים נוספים (סה”כ 3/4 נקודה בשנתיים), בהתאם לתקנות מס הכנסה. אמנם זו הטבה קטנה באופן יחסי, אך עדיין שווה כמה מאות שקלים בחודש בתקופה הראשונה לחזרה.
השוואה כללית: ניתן לסכם כי תושב חוזר ותיק נהנה מפטור רחב יותר וארוך יותר – פטור מלא לעשור שלם על כל ההכנסות מכל סוג שהן מחו”ל, ללא תלות מתי נצברו, וגם פטור מחובות דיווח בתקופה זו – בעוד תושב חוזר רגיל נהנה מפטורים נקודתיים וקצרים יותר המתמקדים בהכנסות פסיביות ובהשקעות שנצברו בתקופת הגלות. תחום אחד שבו שני הסוגים מקבלים הטבה דומה הוא רווחי הון על נכסים שהיו ברשותם מחוץ לישראל לפני החזרה – שני המעמדות פטורים למעשה למשך 10 שנים ממס רווחי הון במכירת אותם נכסים . עם זאת, בניגוד לחוזר ותיק, החוזר הרגיל לא יהיה פטור ממס על הכנסות אקטיביות מחו”ל לאחר שובו (כגון משכורת שהוא ממשיך לקבל מעבודה מרחוק בחו”ל או רווח עסקי חדש שנצמח לו בחו”ל אחרי החזרה – אלה חייבים במס בישראל ככל הכנסה של תושב ישראל). לכן, מי שמתכנן לחזור לישראל אך מתכוון להמשיך להפיק הכנסה פעילה מחו”ל, ייהנה מהטבת מס משמעותית רק אם יעמוד בתנאי “וותיק” (10 שנות ניתוק). אחרת, ההכנסה הפעילה תחויב במס כאילו היה תושב ישראל רגיל.
 
הסדרת המעמד מול רשויות המס – ההיבט האזרחי (דיווחים ופעולות נדרשות)
חשיבות ההסדרה היזומה: אם חזרתם לישראל לאחר שנות שהייה ממושכת בחו”ל, מומלץ מאוד לפעול באמצעות עו"ד מס באופן יזום מול הרשויות כדי להסדיר את מעמדכם כתושבים חוזרים. מבחינת המוסד לביטוח לאומי, כדאי להודיע על שובכם כדי לחדש את הזכויות (כמו ביטוח בריאות ממלכתי) ולברר חובות תשלום אם היו. מבחינת רשות המסים, רצוי לעדכן את פקיד השומה (מס הכנסה) באזור המגורים בדבר חזרתכם והיותכם תושב חוזר או חוזר ותיק. ישנם משרדי מס הכנסה שיעניקו אישור רשמי על מעמד “תושב חוזר” לצורך הצגתו בעתיד (למשל לבנקים או לגורמים אחרים), אם כי לא תמיד זה פורמלי. בכל מקרה, בעת הגשת הדוח השנתי הראשון לאחר החזרה, חשוב לציין נכון את מועד החזרה ואת המעמד, ולנצל את ההטבות המגיעות בהתאם. כמו כן חשוב ונכון להצטייד בחוות דעת משפטית באשר למעמד של התושב החוזר.
חובת הגשת דוחות ודיווח על הכנסות: נקודה קריטית היא ההבנה שגם אם יש פטור ממס – ייתכן שחלה עדיין חובת דיווח. לפי החוק, כל תושב ישראל חייב בהגשת דו”ח מס שנתי והצהרה על כלל הכנסותיו בעולם, אלא אם קיבל פטור מפורש. עבור תושב חוזר רגיל, אין פטור גורף מחובת הדיווח, ולכן הוא צריך לכלול בדוחות השנתיים את ההכנסות מחו”ל, גם אם חלקן פטורות ממס, לצורך שקיפות ובקרה. ההטבות (כגון פטור על ריבית/דיבידנד/שכ”ד מחו”ל) ימומשו במסגרת מילוי הדו”ח השנתי ובחישוב המס בו . למעשה, הפטורים ניתנים במסגרת תהליך השומה – למשל בדו”ח יש לציין את ההכנסה הפסיבית מחו”ל ולדרוש בגינה פטור לפי סעיף החוק הרלוונטי . לעומת זאת, תושב חוזר ותיק נהנה כאמור מפטור גם מהגשת דו”ח לגבי הכנסותיו בחו”ל בתקופת 10 השנים (אלא אם יש לו הכנסות ישראליות גבוהות שמחייבות דו”ח). לכן, חוזר ותיק שאין לו כלל הכנסות ממקורות ישראליים משמעותיים יכול שלא להגיש דו”ח מס במהלך אותן שנים, מבלי להפר את החוק. אך אם בחר שלא להגיש דו”חות, מומלץ בכל זאת לשמור תיעוד מלא של ההכנסות והנכסים בחו”ל, למקרה שהרשות תבקש מידע לאחר תום התקופה או אם יחול שינוי חקיקה. נציין שוב שהחל משנת 2026 הפטור מדיווח צפוי להתבטל , ולכן ייתכן שמי שיהפוך לתושב חוזר ותיק לאחר מועד זה עדיין יידרש בדיווח שנתי (אף כי לא בתשלום).
תיאום מול הרשויות הזרות: אם בתקופת השהייה בחו”ל נחשב הנישום לתושב לצורכי מס במדינה אחרת ושילם שם מיסים, הרי עם חזרתו לישראל עליו לשים לב להסדרת חובותיו גם שם. יש מדינות הדורשות להודיע על העזיבה וייתכן זכאים להחזרי מס. בנוסף, אם לחוזר יש הכנסות מחו”ל לאחר שובו (שעליהן אולי פטור ממס בארץ), ייתכן שבמדינת המקור עדיין מנכים מהן מס במקור – חשוב לבדוק אם אמנת מס בין ישראל לאותה מדינה מאפשרת הימנעות מכפל מס, ולבצע תכנון מס נכון. מומלץ להסתייע בעו"ד המתמחה בדיני מס  הבקיא גם בדיני המס במדינה הרלוונטית כדי למצות זכויות ולהימנע מתקלות.
שמירה על מסמכים ואסמכתאות: תושב שחזר לארץ ונהנה מפטורים צריך לשמור מסמכים המוכיחים את זכאותו: למשל, הוכחות למועד עזיבתו וחזרתו, אישורים על תושבות חוץ בתקופה (כגון אישור ביטוח לאומי על הפסקת תושבות, אשרת שהייה בחו”ל, מכתב מעסיק זר וכו’), מסמכי רכישת הנכסים בחו”ל ותאריכיהם (להוכחת שהנכס נקנה כשעוד היה תושב חוץ, עבור הפטורים הרלוונטיים), ואישורים מהבנקים על הפקדת כספים מחו”ל בפיקדונות במט”ח בזמן הקבוע בחוק. מסמכים אלו עשויים להידרש אם וכאשר רשות המסים תבצע ביקורת או תבקש לוודא את העמידה בתנאי הפטור.
לסיכום חלק זה, גישה אקטיבית ושקופה מול רשות המסים היא המפתח ליהנות מהטבות המס בצורה חלקה. הגישו דוחות בזמן, צרפו הסברים היכן שצריך, ובמידת הצורך – אל תהססו לפנות מראש לפקיד השומה באמצעות עו"ד מס עם שאלות או לבקש חוות דעת (רולינג) רשמית מעו"ד מס לגבי מעמדכם. לעיתים רשות המסים, לבקשת הנישום, תיתן אישור או החלטת מיסוי מקדמית באשר לזכאות להטבות כתושב חוזר/ותיק, מה שיכול לתת ביטחון משפטי. גם באתר רשות המסים תוכלו למצוא מידע והנחיות לתושבים חוזרים (ראו קישור בסוף המאמר).
 
ההיבט הפלילי – חשיבות הייעוץ המקצועי ואי-דיווח מכוון
אי עמידה בהוראות המס עלולה לגרור לא רק חיובי מס וקנסות אזרחיים, אלא גם חשיפה פלילית. חוקי המס בישראל קובעים עבירות פליליות על אי-דיווח או דיווח כוזב ואי-תשלום מס, במיוחד כשהדבר נעשה בכוונה להתחמק ממס. במקרה של תושב ששהה בחו”ל ולא דיווח לרשות המסים בישראל על הכנסותיו הזרות, הסוגיה הפלילית תלויה במעמדו האמיתי באותן שנים: אם אותו אדם באמת נותק כמסווג תושב חוץ (כלומר לא היה חייב בדיווח מלכתחילה), לא נפל פגם בהתנהגותו; אך אם יתברר שבעצם לא נותק, והוא היה עדיין נחשב תושב ישראל באותן שנים – אזי אי הדיווח על הכנסות מחו”ל עלול להיחשב כהעלמת מס מכוונת.
לדוגמה, נניח שמישהו עזב לחו”ל ל-4 שנים, סבר בטעות שהוא כבר לא תושב ישראל ולכן חדל להגיש דוחות מס בארץ, אולם בפועל לפי מבחני מרכז החיים הוא נותר תושב ישראל (אולי כי משפחתו נשארה בארץ, או שביקר כאן תכופות). במצב כזה רשויות המס רשאיות לדרוש ממנו את מלוא המס על הכנסותיו הגלובליות באותן שנים, בצירוף קנסות וריבית. יתרה מזו – אם ההתנהגות מצביעה על כוונה להתחמק מתשלום (למשל הסתרת חשבונות בנק זרים, שימוש במקלטי מס וכד’), עלול להיפתח תיק חקירה פלילי נגד הנישום בגין עבירות לפי פקודת מס הכנסה (כגון עבירת מרמה או העלמת הכנסה, שסנקצייתה יכולה להגיע עד מאסר בפועל במקרים חמורים) ומשכך טוב להיות מגובה בחוות דעת משפטית ובכך לנטרל את מרכיב הכוונה הפלילית .
כיצד להתגונן מפני חשיפה פלילית? המפתח הוא תום לב ועמידה בייעוץ מקצועי. ראשית, תמיד עדיף לדווח ביוזמתכם מאשר “להיתפס” באיחור. אם לא הייתם בטוחים לגבי חובת הדיווח שלכם – עדיף להתייעץ ולדווח, או להשתמש בהליכי גילוי מרצון (אם עדיין קיימים) כדי לתקן דיווחים בלי אישום פלילי. שנית, אחת הדרכים להפחית טענה פלילית של כוונה להתחמק היא להראות כי פעלתם בהתבסס על חוות דעת משפטית מקצועית. בתי המשפט קבעו לא פעם כי נישום שפעל בתום לב בהסתמך על חוות דעת משפטית מפורטת בכתב מאת עו"ד מומחה מס – הדבר יכול לשמש לו הגנה בפני אחריות פלילית בהעלמות מס . הרציונל הוא שהנישום לא פעל במחשבה פלילית אלא הסתמך על פרשנות מקצועית לנושא מורכב. עם זאת, כדי שחוות דעת תשמש הגנה, עליה להיות מבוססת על כל העובדות הנכונות – כלומר שהלקוח גילה ליועץ את כל המידע הרלוונטי, והחוות דעת לא ניתנה על בסיס נתונים חסרים או מוטעים . לכן, אם אתם נעזרים בחוות דעת משטית – הקפידו לספק לעו"ד את מלוא התמונה (משך השהייה בחו”ל, כל הזיקות שהיו לכם בישראל, אופי ההכנסות וכו’). חוות דעת משפטית טובה תנתח את מצב התושבות, תחיל את החוק על העובדות הספציפיות שלכם, ותגיע למסקנה מנומקת האם אתם חייבים בדיווח/מס. שמרו את חוות הדעת הזו בהישג יד. במקרה של מחלוקת עם רשות המסים, הצגת חוות הדעת יכולה להראות שפעלתם בשקיפות ובתום לב, גם אם בדיעבד יתברר שהפרשנות בה הייתה שגויה.
אזכור פסיקה: ישנן מספר דוגמאות בפסיקת בתי המשפט לנישומים שיצאו זכאים בפלילים בשל הסתמכות על ייעוץ מומחה. בפסק דין מפורסם ציין בית המשפט העליון כי נישום שקיבל ייעוץ מס מקצועי ופעל על פיו “במלוא הניקיון והגילוי” – לא יואשם בעבירה פלילית אף אם הפרשנות המשפטית שניתנה לו לא התקבלה לבסוף על ידי רשויות המס . כמובן, הדבר תלוי בנסיבות, ובתי המשפט יבדקו גם מה מומחיות היועץ, עד כמה המצב המשפטי היה מורכב, ומה עשה הנישום לאחר קבלת חוות הדעת. טענה כללית של “לא ידעתי שאני חייב בדיווח” ללא חוות דעת או ללא בירור עצמי לרוב לא תתקבל, שכן קיים עיקרון כי “אי ידיעת החוק אינה פוטרת”. לכן, האחריות בסופו של דבר היא על הנישום לוודא ציות לחוק.
לסיכום חלק זה, ההמלצה החשובה היא: התייעצו עם עו"ד מס מקצועי טרם חזרתכם ובמהלך תהליך ההתאקלמות. בכך תוכלו גם לתכנן נכון את החזרה כדי למקסם הטבות מס לגיטימיות, גם להימנע ממלכודות מס מיותרות, וגם להפחית סיכונים של הסתבכות בטעות מול החוק. אם אינכם בטוחים במעמד התושבות שלכם בשנות החוץ או בחובת הדיווח – אל תחכו לרשות המסים, פנו ביוזמתכם לייעוץ. השקעה בייעוץ ובחוות דעת עשויה לחסוך לכם הרבה טרדות בעתיד ואף למנוע אישומים פליליים.
 
סיכום והפניה למידע נוסף
תושב חוזר הוא ישראלי שחידש את תושבותו לאחר שנים בחו”ל שבהן לא נחשב תושב ישראל, ותושב חוזר ותיק הוא מי שנותק ל-10 שנים ומעלה וזוכה להטבות מרחיקות לכת בדומה לעולה חדש. דיני המס בישראל (לאחר תיקון 168) מעניקים מגוון הקלות ופטורים ממס לחוזרים, במטרה לסייע להם לשוב ולהתערות בארץ ללא “עונש” כלכלי על תקופת הגלות. ההטבות כוללות, בין היתר, פטורים ממס על הכנסות שמקורן בחו”ל (לפרק זמן של 5 או 10 שנים בהתאם למעמד), הקלות במס רווחי הון, פטורים מדיווח בתקופת ההטבה (לחוזרים ותיקים, ובכפוף לשינויי חקיקה צפויים), ועוד. מימוש ההטבות מותנה בעמידה בתנאים – בעיקר בהוכחת ניתוק תושבות מלא בעת השהות מחוץ לישראל לאורך התקופה הנדרשת.
חשוב לזכור שכל מקרה לגופו: קביעת התושבות היא נושא עובדתי-משפטי מורכב, והזכאות להטבות דורשת בדיקה פרטנית. מומלץ לקבל ליווי משפטי מקצועי בעת החזרה לארץ כדי לוודא עמידה בכל הדרישות וניצול מיטבי של ההטבות באופן חוקי. יש לעדכן שהמידע במאמר זה הוא נכון למועד כתיבתו, וחוקים ונהלים עשויים להשתנות (למשל, ביטול הפטור מדיווח משנת 2026 כפי שצוין).
 
למידע רשמי נוסף והנחיות מעודכנות ניתן לעיין גם באתר רשות המסים – ראו למשל את דף המידע למען עולים ותושבים חוזרים באתר Gov.il, הכולל פירוט ההטבות, אפשרות הגשת בקשה לשנת הסתגלות, וקישורים לחקיקה הרלוונטית. תמיד כדאי לוודא ישירות מול מקורות רשמיים ועו"ד מומחי מס שאכן אתם מודעים לאחרוני השינויים והעדכונים לפני קבלת החלטות משמעותיות. ברוכים השבים, ובהצלחה!
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.