30/4/2023
מטבעות דיגיטליים תחת עינה הפקוחה של רשות המיסים
עליית קרנם של המטבעות הדיגיטליים והמסחר בהם, כמו גם השימוש ההולך וגובר בהם בקרב הסוחרים ברשת, חייבו מניה וביה את הצורך בהסדרת מעמדם החוקי והרגולטורי של מטבעות אלה, ובכלל זאת - היבטי המיסוי הנלווים אליהם.
האנונימיות אשר אפיינה את המסחר במטבעות דיגיטליים ואשר היוותה כר פורה להלבנת הון ולהעלמות מס הולכת ומתפוגגת, זאת לנוכח היכולת להתחקות אחר הפעולות שנעשו בהם בקובץ הבלוקצ'יין (Blockchain) המאפשר מעקב וניטור על-ידי גורמים שלישיים, ובכלל זאת - רשויות המס. לפיכך, ניתן לצפות כי אין זה אלא עניין של זמן עד אשר תענקנה רשויות המס תשומת לב מיוחדת - וביתר שאת - בניסיון לשים את ידה על פלח שוק זה.
אי-דיווח על הכנסות בגין מימוש רווחים ממטבעות דיגיטליים או בגין המרה ממטבע דיגיטלי אחד למטבע דיגיטלי אחר, ותשלום המס כנדרש בגינם, שקולים להעלמת מס ולפיכך עלולים הם לסבך את המחזיקים בהם בפלילים, בד בבד לנקיטת הליכים כנגדם גם במישור האזרחי. בטרם נבחן כיצד ניתן להקדים תרופה למכה, נסקור תחילה מונחי יסוד מהותיים בתחום מיסוי המטבעות הדיגיטליים ונבחן מהי התנהלות המתחייבת מצד הנישום בתחום זה מול רשויות המס.
מהו 'מטבע דיגיטלי' וכיצד ימוסה?
מטבע דיגיטלי הוא מטבע מבוזר אשר נוצר באמצעים טכנולוגיים ומועבר באופן מקוון במישרין מאדם למשנהו. המטבע הדיגיטלי איננו נשלט על-ידי ממשלה או בנק מרכזי והוא מבוסס על טכנולוגיית הצפנה חדשנית הנקראת טכנולוגיית שרשרת בלוקים (Blockchain Technology). טכנולוגיה זו מאפשרת קיום פעילות עסקית מאובטחת, ללא צורך בהתערבות ממשלתית או גורם בנקאי, כאשר בשרשרת הבלוקים מתועדות העסקאות והרישומים המוצפנים של כל עסקה בין הצדדים השונים.
מיסוי מטבעות דיגיטליים טומן בחובו סוגיות והיבטים מורכבים לרבות מחלוקות כיצד נכון וראוי למסות מכירה ו/או מסחר במטבעות דיגיטליים, כאשר בלב המחלוקת ניצבת השאלה האם יש למסות מטבעות דיגיטליים כ'מטבע' או בתור 'נכס'.
לפי חוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המסים בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים') אשר פורסם ביום 17.1.2018 (עודכן ביום 14.11.2018), מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה לכדי עסק יחויב העוסק במס דו-שלבי כחברה, זאת היה ופעל באמצעות חברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד. יש לציין כי בפסק דין אשר ניתן ב- ע"מ (מחוזי, מרכז) 11503-05-16 קופל נגד פ"ש רחובות (ניתן ביום 19.5.2019) אימץ בית המשפט המחוזי מרכז אימץ עמדתהּ זו של רשות המסים.
הגדרת 'נכס' בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כוללת בין היתר כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי. אמצעי תשלום מבוזר מהווה רכוש של האדם המחזיק בו, ולפיכך נכלל בהגדרת 'נכס' בסעיף 88 לפקודה, ובהתאם יחויב במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודת מס הכנסה.
בהתאם לעיקרון המימוש, אירוע מס מתרחש לאחר מכירת המטבע הדיגיטלי לרבות המרתו במטבע אחר ו/או רכישה של שירות או מוצר באמצעותו וזאת גם אם המחזיק בו לא "נפגש" עם כסף "פיאט" (FIAT) דוגמת שקל, דולר וכד'. מס רווח הון יחול רק על רווחי הנישום ממכירת המטבעות הדיגיטליים, כאשר רווח או הפסד הון מחושבים לפי ההפרש בין מחיר רכישת המטבע לבין מחיר מכירתו. במקרה של המרת מטבע דיגיטלי במטבע דיגיטלי אחר יחשב הרווח או ההפסד לפי ההפרש בין מחיר הרכישה לבין מחיר מכירתו של המטבע האחר, ובכל מקרה - פעולה זו חייבת בדיווח לרשויות המס.
חובת הדיווח על רווחים בגין מסחר במטבעות דיגיטליים
חשוב להדגיש כי האחריות לדיווח על רווחים אשר נתקבלו בגין מסחר במטבעות דיגיטליים היא על המשקיעים. אי דיווח על פעילותם זו חושף את המשקיעים להליכים מול רשות המסים, כאשר הדיווח צריך לכלול את כל פרטי העסקאות וההעברות אשר בוצעו על ידם, וכן ועליהם לדאוג לקבל אותם מזירות המסחר השונות.
שני הטפסים המרכזיים המשמשים לדיווח על הכנסות ואירועי מס, כולל כאלה מפעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים: טופס 1301 משמש לדיווח על כלל ההכנסות שהיו במהלך שנת המס, כאשר בטופס זה קיים מקטע ייעודי למטבעות קריפטוגרפים. טופס מרכזי נוסף הוא טופס 1399 המשמש לפירוט נתונים רלוונטיים לכל עסקה כגון שערי מטבעות, עמלות, הצמדות, היקף העסקה וכיו"ב.
אחד הקשיים העיקריים בהם נתקלים המשקיעים במטבעות דיגיטליים הוא העברת כספים שמקורם במכירת מטבעות אלו והפקדתם בבנקים, זאת לנוכח דרישות נוקשות על-ידי הבנקים להוכחת מקור הכספים בהתאם לחוקים והוראות בדבר איסור הלבנת הון. לפיכך, קיימת חשיבות רבה לשמירת מלוא האסמכתאות הקשורות למסחר במטבעות דיגיטאליים, תיעוד נתיב מעבר הכספים, היסטוריית הקנייה והמכירה של המטבעות הדיגיטליים, משך ההחזקה בהם, תשלומי המס במדינות השונות וכיו"ב.
נוהל הגילוי מרצון אשר היה נהוג שנים רבות הסתיים, כך שלכאורה קיים עתה קושי אובייקטיבי להכשיר פעילות לא מדווחת. שילוב נוהל גילוי מרצון יחד עם הפריחה בתחום המטבעות הדיגיטליים, מימושים והשתתפות במסחר והנפקות ICO, עשוי להעניק הזדמנות ראויה להסדיר את המקרים אשר עד כה רבים מהם אינם גלויים, ולכן מן הראוי כי רשות המסים תאפשר פנייה אנונימית לביצוע הסדרים מולה במסגרת נוהל גילוי מרצון, מה שטרם נעשה. עם זאת, על-מנת לנטרל חשיפה פלילית ואזרחית בגין פעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים, יש לנקוט בפעולה יזומה ואין להימנע מפעולה רק משום שנוהל הגילוי מרצון הסתיים. עדיין יש בנמצא יתרון רב בהתנהלות שקופה אל מול רשות המסים, גם אם באיחור, פעילות יזומה במסגרתה מסיר הנישום את מחדלו ומתנהל בתבונה מול הרשות לשם צמצום החשיפה עד למינימום והשלמת הפרשה בדרך של הכשרת ההון וזאת במינימום נזק ובאופן אופטימאליט. יוצא כי נכון לבכר פנייה יזומה לרשויות המס לצורך הכשרת הארנק הדיגיטלי - ולא להמתין לפניה מצדן.
ההתנהלות מול רשות המסים במקרים בהם יש בנמצא ארנק דיגיטאלי "שחור", חייבת להתבצע במקצועיות ובזהירות יתרה. יש לפעול מול פקיד השומה והלשכות המשפטיות וזאת מתוך מטרה לחשוף את ההון הלא מדווח במלואו, לדווח על כל הארנקים וכל הפעולות, לשלם את המס ולהביא לידי סיום הפרשה תוך צמצום ו/או נטרול החשיפה הפלילית ו/או האזרחית. הניסיון מלמד כי פניה יזומה לרשות המס מצד הנישום, בטרם זו הגיע אליו בזכות מידע מודיעיני ו/או אמצעים אחרים, הופכת את הקערה על פיה ומעמדו של הנישום במקרה של פניה יזומה ומלאה מצידו שונה מהותית , הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי, בהשוואה למצב הפוך בו הרשות מגיע אליו מיוזמתה.
יש לקחת בחשבון כי הרגולציה המתהדקת, קיומם של נוהלי הכר את הלקוח ועריכת רישומים המתחייבים על-פי דין, מקנה לרשות המסים כלים אשר מסייעים לה ללמוד על זהות הרוכשים ו/או המוכרים מטבעות דיגיטליים - אם בצורה ישירה ואם בצורה עקיפה – ובהתאם פועלת היא לטובת איתורם של אותם מחזיקים במטבעות דיגיטליים ונוקטת בפעולות כנגדם. יתרה מזאת נכון להיום רשות המס דורשת כי בדו"ח השנתי אשר מוגש על-ידי האזרח אחת לשנה, יוצהר מפורשות כי יש או אין בחזקתו מטבעות דיגיטאלים, ודיווח שגוי ו/או אי דיווח מהווה בפני עצמו עבירה פלילית.
לכך יש להוסיף את תפקידה של המערכת הבנקאית הפועלת כשומר סף המונע העברת כספים לחשבונות בנק עקב מימוש מטבעות קריפטוגרפים, אלא לאחר המצאת ראיות בדבר תקינות המהלכים, תשלום המס וכיו"ב.
עבירות של השמטת הכנסה מדוח, לרבות הכנסה מפעילות בתחום של מטבעות קריפטוגרפיים, הינן עבירות מקור על-פי חוק איסור הלבנת הון ולפיכך המערכת הבנקאית נוקטת במשנה זהירות. כך יוצא כי מעבר לחשיפה אל מול רשויות המס קיים חסם מול המערכת הבנקאית, אשר בסופו של יום תמנע מהנישום לקבל את הכספים לחשבונו לטובת רכישה כזו או אחרת.
לסיכום
טוב יעשה בעל ארנק דיגיטאלי בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות לפעול ללא דיחוי אל מול הרשות, במקצועיות ובזהירות, לטובת הכשרה והסדרה של המתבקש ללא דיחויי - ויפה שעה אחת קודם.
חיפוש 
סגור 
