ארנק קריפטוגרפי, חבות מס וסיכונים משפטיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

16/2/2025

ארנק קריפטוגרפי, חבות מס וסיכונים משפטיים: מה חשוב לדעת?

1. ארנקי חומרה (Hardware Wallets) – מכשירים פיזיים השומרים את המפתחות הפרטיים במצב לא מקוון (Cold Storage), מה שהופך אותם לבטוחים במיוחד מפני פריצות סייבר.
2. ארנקי תוכנה (Software Wallets) – תוכנות או אפליקציות לנייד ולמחשב, נוחים לשימוש אך חשופים יותר לפריצות.
3. ארנקים חמים (Hot Wallets) – מחוברים לאינטרנט, מאפשרים ביצוע עסקאות במהירות אך בעלי רמת אבטחה נמוכה יותר.
4. ארנקים קרים (Cold Wallets) – מאוחסנים במצב לא מקוון לחלוטין (כגון דפי נייר או כונני USB), מספקים אבטחה גבוהה אך פחות נוחים לשימוש יומיומי.

היבטי מס: מה קובע הדין?

• מטבע קריפטוגרפי = נכס
  לפי עמדת רשות המסים בישראל, מטבעות קריפטוגרפיים אינם נחשבים למטבע רשמי, אלא ל”נכס” לכל דבר ועניין.
  המשמעות היא שכל פעולה בהם – קנייה, מכירה, המרה או שימוש – שקולה לאירוע מס החייב בדיווח ותשלום מס רווחי הון ו/או למס בגין פעילות עסקית, תלוי באופי הפעילות של הבעלים.
  יוצא כי מטבע שכזה בניגוד למצבעות דוגמת הדולר אינם פטורים ממס (במישור הפרטי) בגין עליה בשער המטבע , כך שאם פלוני מכר מטבע קריפטוגרפי ברווח, חייב הוא במס בגין הרווח וזאת גם אם זו העסקה היחידה אותה הוא ביצע.
• כל עסקה היא אירוע מס
  יש לקחת בחשבון כי הואיל ומדובר ב "נכס" הרי שכל פעולה בו חייבת במס.
  אם הבעלים ביצע מספר מצומתם של עסקאות והרכישה המקורית הייתה למטרות השקעה – יש בנמצא סבירות לפיה הוא יחויב במס בגין רווח הון, אולם אם הוא פעל רבות וביצע הרבה עסקאות במטבעות, יש בנמצא סבירות כי יראו בו "עוסק" ו/או "סוחר" , מה שעלול לחשוף אותו לשיעור מס שולי ומע"מ.
  כך יוצא ש -
  • רכישת מוצרים או שירותים במטבע קריפטוגרפי – נחשבת למכירה החייבת במס.
  • המרת מטבע קריפטוגרפי למטבע אחר – נחשבת למכירה החייבת במס רווחי הון.
  • מכירה או מימוש למטבע פיאט (שקלים, דולר וכו’) – חייבת במס רווחי הון בהתאם לשיעור הרווח שנצבר.

• רשות המסים מודעת לכך שישראלים רבים מחזיקים הון קריפטוגרפי לא מדווח.
• רשויות המס משתמשות בטכנולוגיות מתקדמות (לרבות טכנולוגיות צבאיות) כדי לאתר בעלי ארנקים קריפטוגרפיים המתחמקים מדיווח.
• קיים שיתוף פעולה בין מדינות להצלבת מידע על בעלי מטבעות קריפטוגרפיים.
• גורמי אכיפה משתמשים באנליזת בלוקצ’יין כדי לעקוב אחר תנועות של מטבעות ולזהות גורמים חשודים.

1. נטרול חשיפה פלילית – מי שמקדים לדווח לפני פתיחת חקירה פלילית יכול, בסבירות לא מבוטלת (כל מקרה חייב להיבחן לגופו) , להימנע מהליך פלילי וזאת גם בתקופה בה אין בנמצא נוהל גילוי מרצון . היה ויש בנמצא נוהל תקף, יוכל הוא להגיע לוודאות באשר להימנעות מחשיפה פלילית .
2. צמצום הקנסות והסנקציות – הגשת דיווח מסודר עשויה להפחית את גובה הקנסות והריביות.
3. הימנעות מהליך פלילי בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון – אי דיווח על רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים עשוי להיחשב להלבנת הון, עבירה חמורה עם השלכות פליליות כבדות.

• התייעצות עם עורך דין  קריפטו מומחה – לפני כל צעד, יש לקבל ייעוץ מקצועי כיצד להסדיר את הדיווח בצורה מיטבית.
• הגשת דיווחי מס מתקנים – מי שלא דיווח על רווחים מהקריפטו בעבר יכול להגיש דיווח מתקן לרשות המיסים וזאת על סמך אסטרטגיה משפטית מגובשת.
• ניצול נוהל גילוי מרצון (אם קיים) – לעיתים רשות המסים מאפשרת דיווח יזום ללא סנקציות פליליות, ויש לבדוק אם נוהל זה פתוח.