מאת:

בית המשפט אישר את עמדת רשויות המס:
 

עובדים זרים אינם תושבי ישראל לעניין הזכאות לנקודות זיכוי ואופן ניכוי המס על ידי המעסיק שלהם

מעסיק המחויב לנכות מס במקור לעובדיו, נדרש גם לחשב את סכום המס שעליו לנכות לכל עובד. בין יתר הפרמטרים המשפיעים על חבות המס של העובד מצויה סוגיית זכאותו של העובד לנקודות זיכוי שונות המוקנות לכל עובד. ככל שהמעסיק עורך חישוב שגוי של סכום המס שעליו לנכות מן העובד, הרי שהוא עשוי להיות מחויב לשלם את ההפרש שאותו הוא לא ניכה משכרו של העובד (הגם שבמקור, מדובר במס המגיע מן העובד ולא מן המעסיק).

 כפי שנקבע בפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז אשר פורסם לאחרונה, כאשר מדובר בעובד זר, הרי שחישוב חבות המס שלו תהיה שונה, שכן אין העובד הזר זכאי לנקודות זיכוי המגיעות לתושב ישראל. במצב זה, משלא ניכה המעסיק את מלוא סכום המס המגיע מעובדיו הזרים, עליו לשלם את ההפרש (בצירוף ריביות וקנסות).

(ע"מ 20-12-21928, דניאל ו-39 אח' נ' פקיד שומה נתניה)
 

הרקע לתובענה

פסק דינו של בית המשפט המחוזי עסק ב- 40 מערערים, חקלאים אשר העסיקו עובדים תאילנדיים במסגרת עבודות החקלאות שבהן הם עסקו. ככלל, מדובר היה בעובדים אשר שהו ו/או התעתדו לשהות בישראל פרקי זמן ממושכים של עד 5 שנים.
המערערים ראו בעובדיהם הזרים תושבי ישראל ויצאו מתוך הנחה, כי על פי הוראות פקודת מס הכנסה והמבחנים המקובלים, מרכז חייהם של העובדים הזרים נמצא בישראל. בתוך כך, מדובר בעובדים אשר שהו בישראל באופן רציף במשך למעלה מ- 3 שנים, עבדו בישראל, נהנו מביטוח לאומי בישראל, קיימו יחסים חברתיים בישראל וכד'.
על רקע כל אלה, חישוב המס אותו ערכו המערערים לעובדיהם נערך בדומה לחישוב המס הנערך לעובד שכיר תושב ישראל, תוך הפחתת חבות המס בגין "נקודות זיכוי" הקבועות בהוראות פקודת מס הכנסה.
מאידך פקיד השומה סבר כי עובדים זרים אינם תושבי ישראל ואין הם זכאים לנקודות הזיכוי המגיעות לתושבי ישראל. קביעה זו של פקיד השומה התבססה הן על הוראות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) שהינה הוראת חוק ספציפית והן על שלילת ההנחה של המעסיקים בנוגע להיות מרכז החיים של העובדים הזרים- בישראל. משכך, הוציא פקיד השומה שומה מטעמו לכל אחד מהמעסיקים במסגרתה נערך חישוב מחודש של סכום המס שאותו יש לנכות מהעובדים, ללא נקודות הזיכוי (אשר אינן מגיעות לעובד זר, כאמור).
המערערים חלקו על קביעת פקיד השומה וטענו, כי:
  • ראשית, על פי הוראות הפקודה, מתקיים ביחס לעובדים הזרים השוהים בישראל תקופה ממושכת המבחן המהותי של "מרכז החיים", כך שהנ"ל הינם תושבי ישראל לכל דבר ועניין;
  • שנית, כי עמדת רשות המסים וכן תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) מנוגדות להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לתאילנד בכך שהן יוצרות אפליה בין אזרחי ישראל לבין אזרחי תאילנד בכל הנוגע לחבות המס המוטלת על העובד, על בסיס אזרחות בלבד.
בשולי הדברים ראוי לציין, כי תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) תוקנו במהלך השנים כאשר החל משנת 2014, העניקו התקנות נקודות זיכוי לעובדים זרים בתחום הסיעוד בלבד ואילו החל משנת 2017 תוקנו התקנות בהדגרה כך שתחילה הן העניקו חצי נקודת זיכוי גם לעובדים זרים שאינם עובדים בתחום הסיעוד ובהמשך הורחבה הזכאות לנקודת זיכוי אחת, אולם בכל מקרה היקף נקודות הזיכוי המגיעות לעובד זר על פי התקנות הללו נופל באופן משמעותי מהיקף נקודות הזיכוי המגיע לתושב ישראל שאינו עובד זר.
 

הכרעת בית המשפט

 בית המשפט קיבל כאמור את עמדת רשות המסים דחה את עמדת המערערים וקבע, כי ככלל, הוראות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) הינן הוראת חוק ספציפית המחייבת לעניין עובדים זרים והן הותקנו מכוח הסמכה מפורשת הקבועה בפקודה. יתרה מכך, קבע בית המשפט הדין הישראלי רואה בעובד הזר כמי שאינו תושב ישראל וכמי שמרכז חייו אינו נמצא בישראל. כך למשל, החוק מאפשר קבלת אשרת שהיה לעובד זר לתקופה מוגבלת בלבד הניתנת להארכה מעת לעת ואינו מאפשר מתן אשרת שהיה מראש לתקופה ממושכת. בנסיבות אלה, נקבע כי אין כל סתירה בין הוראות התקנות לבין הוראות האמנה למניעת כפל מס שכן ההבחנה בין עובד ישראלי לבין עובד זר אינה מתבצעת על בסיס אזרחות אלא על בסיס תושבות, שכן ככלל הדין בישראל אינו רואה בעובד הזר- תושב ישראל. בנוסף נקבע, כי נקודות זיכוי אינן מכשיר לקביעת שיעורי מס שונים כי אם הטבה הניתנת לעובד וגם אם היה מתקבלת הטענה, כי האמנה למניעת כפל מס אוסרת על הטלת שיעורי מס שונים על האזרחים של שתי המדינות המתקשרות, אין כל פסול במתן הטבת מס לתושבי מדינת ישראל במובחן מאזרחי מדינה זרה.   
מעבר לכל אלה, נקבע כי גם אילולא הוראות התקנות הספציפיות, הרי שהוכחת מרכז החיים הינה עניין אישי הנוגע לכל עובד ועובד בנפרד בעוד המערערים לא הביאו ראיות להוכחת מרכז חייו של כל אחד מהעובדים, לרבות תצהירו של כל אחד מהעובדים.
 

לסיכום

 אם כן, העסקת עובד זר שונה מהעסקתו של עובד ישראלי בכל הנוגע לאופן חישוב המסים שיש לנכות משכרו. ככל שהנכם מעסיקים עובד זר, יש לערוך חישוב רלוונטי של שיעור המס ונקודות הזיכוי המגיעות לאותו עובד על פי הוראות התקנות, נכון לשנת המס הרלוונטית ולא על פי הכללים הרגילים החלים על עובד ישראלי.

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הגדרת תושב יחיד על רקע פיצול התא המשפחתי

מאת: אלי דורון, עו"ד

ההבחנה בין תושב ישראל לתושב חוץ נקבעת בהתאם לשאלה היכן נמצא מרכז חייו של אותו אדם. בעניין זה יש שיאמרו, כי מרכז חייו של אדם נגזר ממקום המגורים של התא המשפחתי שלו. אך מהו משקל הקשר המשפחתי בשאלת תושבותו של נישום יחיד? כל הפרטים במאמר>>

ניתוק תושבות של יחיד לצרכי מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

כיצד קובעים תושבות ומהן הפעולות הנדרשות לביצוע ניתוק תשובות? כל הפרטים במאמר>>

שינוי הכללים לגבי הגדרת תושב ישראל ותושב חוץ

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המסים מקדמת רפורמה במיסוי הבינלאומי במסגרתה יחול שינוי בכללים לסיווג "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ", תוך קביעת כללים גורפת על בסיס ימי שהייה בלבד המתעלמת מנסיבותיו הפרטניות של הנישום ומכללים דומים הבוחנים את מיקום מרכז חיי הנישום כפי שקבועים ברשויות מס מקבילות לצורך סיווג יחיד כ"תושב מס".

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.