מקום מושבו של אדם לצרכי מס, נבחן על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהתחשב בחזקות הנוגעות להגדרת תושב ישראל שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה.
קיימת חשיבות רבה לסיווגו של אדם כתושב ישראל או כתושב חוץ. הגדרה זו משליכה מניה ובניה על הסטטוס של אותו אדם לצרכי מיסוי וכפועל יוצא – על חבויות המס שלו. הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים) הקובע חזקה הניתנת לסתירה" וכן מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים וחברתיים).
המרכיב הטכני
מרכיב זה יבחן בהתאם לשתי חלופות אפשריות:
על פי החלופה ראשונה, די לו לאדם שישהה במרבית ימי השנה בישראל, קרי, לפחות 183 ימים במהלך שנת מס (כלומר שנה קלנדרית: YY/1/1 – YY/12 /31), על מנת שיחשב כתושב לצורך מיסוי. ההנחה בבסיס חזקה זו היא כי אדם השוהה רוב הימים בשנת מס מסוימת בישראל, הרי שמרכז חייו באותה שנת מס הוא בישראל.
על פי החלופה השניה של המבחן הטכני, היה ושהה אדם בישראל בשלוש שנות המס שחלפו (כולל השנה הנבחנת) לפחות 425 ימים ומתוכם לפחות 30 ימים בשנת המס הנבחנת - חזקה כי אותו אדם הינו תושב ישראל לצורכי מס.
המרכיב המהותי
מרכיב זה מתחקה אחר מרכז חייו של היחיד, בכפוף למרכז האינטרסים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלו. בין הזיקות המשפחתיות יש לשאול היכן מצוי התא הגרעיני של המשפחה, האם כל המשפחה הגרעינית נמצאת יחדיו בחו"ל? האם הילדים מתחנכים במוסדות חינוך מקומיים בארץ אליה היגרו? ניתן לכלול גם השתתפות באירועים משפחתיים, ביקורים משפחתיים ומיקום שהותם ועסקיהם של בני משפחה אחרים. בין הזיקות הכלכליות ניתן לכלול גם את מקום חשבונות הבנק, השקעות ו/או בעלות בנכסים מניבים, כגון מניות, ניירות ערך, בניינים, מפעלים וכד'. בין הזיקות החברתיות ניתן למצוא בנוסף לחברות פורמאלית בארגון גם קשרים בלתי פורמאליים ומפגשים חברתיים. לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות.
במצב דברים זה, לא מן הנמנע מצב בו מרכז האינטרסים המשפחתיים של אדם יעמוד בסתירה עם מרכז האינטרסים הכלכליים שלו, למשל כאשר אדם שוהה מחוץ לגבולות ישראל לטובת עבודה בזמן שמשפחתו נותרת בישראל.
לשון הדין
בפסק דין שניתן לאחרונה ביום ה-21.05.13 [מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבא עמ"ה 1072/07 עמ"ה 32608-01-10], נדרש בית המשפט המחוזי מפי כב' הש' אלטוביה לבחון את תושבותו של מערער המתגורר ומקיים אורח חיים מלא בסינגפור בעוד משפחתו מתגוררת בארץ. באותן נסיבות דובר במערער שפרש משירות קבע בצה"ל והחל לעבוד בחברה פרטית, בשנת 94' עבר עם אשתו ובנותיו להתגורר בסינגפור, בשנת 98' חזרו ארצה ואילו בשנת 2001 עבר המערער להתגורר בסינגפור בגפו, לאחר שקיבל הצעת עבודה מגורם סינגפורי- הועסק על ידו עד שנת 2005 ולאחר מכן המשיך להתגורר בסינגפור ועבד כעצמאי עד עצם היום הזה.
בלשון פסק הדין נאמר, "עולה כי רוב זיקות התושבות התלויות במערער מצויות בסינגפור ואילו זיקות התושבות שאינן תלויות בו בלבד כגון מקום מגורי אשתו ובנותיו, הרכבים שבשימוש המשפחה, הדירות שבבעלות משותפת למערער ולאשתו, חשבון הבנק המשמש את אשתו ובו מתקבלת גמלתו מהצבא, מצויות בישראל. המערער העיד כי בחר לחיות בסינגפור והעובדה שהוא מתגורר בדירת קבע בסינגפור מזה למעלה מ-10 שנים. תוך התערות בחיי המסחר, החברה והקהילה היהודית בסינגפור, מלמדת כי למרות החלטתה של אשתו לקבוע את מרכז חייה בישראל, בחר המערער לקבוע את מרכז חייו בסינגפור ואף פעל להגשמת בחירתו זו במשך תקופה ארוכה מאוד.. עובדת היותם נשואים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות האמורות כך גם ביקורי המערער בארץ אין בהם כדי להסיט לישראל את מרכז חייו שהוא בסינגפור.."
עמדת שלטונות המס
יש לציין כי לפי עמדת שלטונות המס, לרוב, במקרים בהם משפחתו של אדם מתגוררת בישראל, ייחשב הדבר כעוגן הקובע כי מרכז חייו ותושבותו של היחיד, הנה בישראל. בית המשפט ציין כי אכן מקום מגוריו של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום ואין זה שכיח שבני זוג מחליטים להתנהל תוך הפרדה של מקום המגורים. אולם אין לשלול התנהלות כזו, אם וככל שיוכח שבשנים 2002-2005 התגורר המערער דרך קבע בסינגפור ומירב הזיקות מצביעות כי מרכז חייו היה בסינגפור. גישה חדשנית זו נוגדת את עמדת רשויות המס לפיו מרכז החיים של המערער נותר בישראל וכי רק מקום עבודתו השתנה.
בית המשפט המחוזי קבע איפוא כי אדם יכול להיחשב כמי שניתק את מקום מושבו מישראל וכמי שמרכז חייו נמצא בחו"ל ונו תושב חוץ לעניין פקודת מס הכנסה, גם אם משפחתו המשיכה להתגורר בישראל. קביעתו זו של בית המשפט למעשה פורצת את חזקת התא המשפחתי שהייתה נהוגה עד כה. בתוך כך יש לזכור כי קביעת מקום מושבו של נישום הינה סוגיה מורכבת בעלת חשיבות קרדינאלית, המצריכה בדיקת אספקטים רבים ומגוונים ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני מיסים על מנת לקבל חוות דעת משפטית מגורם מוסמך.
ההבחנה בין תושב ישראל לתושב חוץ נקבעת בהתאם לשאלה היכן נמצא מרכז חייו של אותו אדם. בעניין זה יש שיאמרו, כי מרכז חייו של אדם נגזר ממקום המגורים של התא המשפחתי שלו.
אך מהו משקל הקשר המשפחתי בשאלת תושבותו של נישום יחיד? כל הפרטים במאמר>>
רשות המסים מקדמת רפורמה במיסוי הבינלאומי במסגרתה יחול שינוי בכללים לסיווג "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ", תוך קביעת כללים גורפת על בסיס ימי שהייה בלבד המתעלמת מנסיבותיו הפרטניות של הנישום ומכללים דומים הבוחנים את מיקום מרכז חיי הנישום כפי שקבועים ברשויות מס מקבילות לצורך סיווג יחיד כ"תושב מס".
חיפוש 
סגור 
