כאשר מתקיים אירוע מס בינלאומי, בו מעורבות מספר מדינות שונות, נשאלת השאלה איזה דין יש להחיל בעת היתקלות עם אירוע כזה , שיטות המס הנהוגות בגין אירוע הנדון עברו שינוי מרכזי אותו החילה רפורמת בכר. עד 01.01.03 הייתה נהוגה שיטת מיסוי טריטוריאלית לפיה ממסים את הנישומים לפי מקום הפקת ההכנסה, כך שמדינת ישראל ממסה כל הכנסה שהופקה או נצמחה בתוך ישראל . ועם זאת, לשיטה הטריטוריאלית יש שלוחות פרסונאליות כך שאם תושב ישראל עסק במקצוע מסוים בישראל, ונתן את שירותיו באותו מקצוע בחו"ל, הופעלה השיטה הפרסונאלית והוא מוסה גם בישראל בגין הכנסה זו.
בעקבות הרפורמה הדין הפוזיטיבי היום שינה את שיטת המיסוי הטריטוריאלית הנוגעת להכנסות פירותיות והוסיף נדבך נוסף של שיטת מיסוי פרסונאלית הגורסת כי כל הכנסה פירותית המופקת על ידי תושב ישראל ללא תלות למקום ההפקה ימוסה על פי הדין הישראלי. כיום קובע ס'2 לפקודת מס הכנסה (רישא):
"מס הכנסה יהיה משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל [= הכנסה פרסונאלית], ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקנה או שנצמחה בישראל [=הכנסה טריטוריאלית]".
מהאמור לעיל עולה חשיבות מכרעת לבחינת שאלת התקיימות ההגדרה "תושב ישראל", מונח אשר מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (להלן "הפקודה"), סעיף הטומן בחובו שני מרכיבים, מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים) ולחילופין מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים) הקובע חזקה הניתנת לסתירה.
מרכיב מהותי: לגבי תושבים יחידים התוהים אם הכנסתם חייבת בס בישראל או לאו חייבים בטרם מתן מענה לסוגיה זו להיות מסוגלים לענות על שאלה אחרת הלא היא קביעת מרכז חייו של נישום המתוסכל. מבחן מרכז החיים זה מבחן של מירב הזיקות, שיש לשקללן ולשכללן לכדי החלטה, הגדרת מרכז החיים אומצה מהפסיקה,פס"ד אריה גונן טרם עגינת המונח בחוק, ביהמ"ש בפסק דין האמור קבע שהמבחן הוא מרכז וכן קבע שמבחן מרכז החיים מיושם הן אובייקטיבית והן סובייקטיבית. סובייקטיבית, מה רוצה הנישום, איפה רוצה לגור ומה הוא מצהיר. מבחן הסובייקטיבי נתון למניפולציות, לכן נוסף גם הפן האובייקטיבי לפיו בוחנים כל הנתונים הרלוונטיים. מבחן מרכז החיים תוקן בחקיקה בשנת 2003, על ידי תיקון 132 לפקודה. המבחן בוחן איפה אותו אדם חי, הדבר נמדד עפ"י פרמטר או נסיבה רלוונטיים- משפחה, עבודה, חשבון הבנק, קשרים חברתיים וכלכליים ועוד. הרשימה שהחוק מקים איננה סגורה, אך הרשימה מקפלת בתוכה מספר חזקות מעבר להגדרה כללית. חזקות אלה אינן חלוטות וניתנות לסתירה. בבואנו לענות על שאלת קיום התושבות יש להתייחס לזיקות השונות העולות מהחזקות, ככל שזיקות אלה מראות על ניתוק קשרים ומצביעות על התרחקות הנישום ממדינת ישראל במובנים השונים ככל שניתוק התושבות ייראה כתהליך לנכון וצודק יותר. עוד מרכיב שיש לקחת בחשבון בעת גיבוש מסה קריטית לצורך הכרעת התושבות הוא המרכיב הטכני, בהתאם למרכיב זה אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר או לחילופין אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך תקופת ששהייתו בישראל בשנת המס שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר, אזי קמה חזקה שהוא תושב ישראל ואם לא אין זה אומר אוטומאטית שאינו תושב אלא יש לבדוק עוד אינדיקציות המראות על כך.
עניין קביעת תושבות לנישום מסוים אינו נושא מובן מאליו אלא מדובר בסוגיה מורכבת שיש בה מגון רחב של אספקטים אותם יש לבדוק ולבחון בזהירות רבה, סוגיה כזו מצריכה בדרך כלל ייעוץ משפטי ואף עדיף לקבל חוות דעת משפטית.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
ההבחנה בין תושב ישראל לתושב חוץ נקבעת בהתאם לשאלה היכן נמצא מרכז חייו של אותו אדם. בעניין זה יש שיאמרו, כי מרכז חייו של אדם נגזר ממקום המגורים של התא המשפחתי שלו. אך מהו משקל הקשר המשפחתי בשאלת תושבותו של נישום יחיד? כל הפרטים במאמר>>
כיצד קובעים תושבות ומהן הפעולות הנדרשות לביצוע ניתוק תשובות? כל הפרטים במאמר>>
רשות המסים מקדמת רפורמה במיסוי הבינלאומי במסגרתה יחול שינוי בכללים לסיווג "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ", תוך קביעת כללים גורפת על בסיס ימי שהייה בלבד המתעלמת מנסיבותיו הפרטניות של הנישום ומכללים דומים הבוחנים את מיקום מרכז חיי הנישום כפי שקבועים ברשויות מס מקבילות לצורך סיווג יחיד כ"תושב מס".
חיפוש 
סגור 
