סירוב הבנקים בישראל לקבל כספים שמקורם בפעילות במטבעות ווירטואליים
לא פעם, אנו נתקלים במשקיעים אשר מבקשים להעביר את תמורת השקעתם ורווחיהם מפעילותם במטבעות ווירטואליים לחשבונות בנק בארץ אך נתקלים בסירוב על ידי הבנקים. חלק גדול מפעילותם של המשקיעים מתמקדת בהמרת מטבעות ווירטואליים למטבעות ווירטואליים אחרים ו/או למטבעות רגילים (פיאט), כאשר פעילות ההמרה מתבצעת באמצעות זירות מסחר בינלאומיות (הן בארה"ב והן באירופה) אשר מחזיקות ברישיון מסחר.
עם זאת, העובדה כי פעילותם של המשקיעים בתחום המטבעות הווירטואליים מתבצעת באופן חוקי, לרבות באמצעות זירות מסחר מורשות, אינה מספקת את הבנקים בישראל אשר עדיין מסרבים בתוקף לקבל כספים הנובעים מפעילות בתחום המטבעות הווירטואליים. הלכה למעשה, נוצר מצב לפיו משקיע אינו מסוגל להעביר את הכספים אותם הרוויח מפעילותו בתחום המטבעות הווירטואליים לארץ על אף העובדה כי פעל הוא בצורה חוקית לחלוטין. האמור מקבל משנה תוקף, לאור העובדה כי במרבית המקרים, העברת הכספים לבנקים בארץ מתבצעת לצורך תשלום המסים בגין הרווחים הנוצרים מפעילות המסחר במטבעות ווירטואליים. נזכיר, כי רשות המסים רואה במטבע וריטואלי כ-"נכס" לצורך סעיף 88 לפקודה, כאשר מכירתו ו/או המרתו למטבע וירטואלי אחר ו/או מטבע רגיל (פיאט) מהווה אירוע מס החייב בדיווח ותשלום מס בשיעור של 25%.
כאן המקום לציין כי שיעור המס החל על רווחים המופקים מפעילות במטבעות ווירטואליים יכול להגיע גם ל-47% בנוסף למס יסף, וזאת ככל שפעילותו של משקיע תסווג כ-"עסק" לצרכי מס הכנסה בהתאם למבחנים שנקבעו במסגרת הפסיקה. סירובם של הבנקים לקבל את הכספים כאמור יכול להוביל למצב שבו מחד, המשקיע הישראלי חייב במס בישראל בגין פעילותו במטבעות הווירטואליים שיכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים(!) ומאידך אין הוא מסוגל לשלם את המסים המוטלים עליו בשל הסירוב כאמור. למותר לציין, כי אי תשלום המס לרשויות המסים בישראל מהווה עבירה פלילית העלולה לגרור קנסות גבוהים ואף למאסר במקרים מסוימים. יתרה מזו, רשות המסים רשאית להפעיל הליכי גבייה משמעותיים בישראל לרבות עיקולים של נכסי המשקיעים בארץ, כגן, רכב, דירה וכד'. ללא ספק, המדובר במצב לא הגיוני כלל אשר מוביל לעיוות חוקי חמור, כאשר ניתן להתגבר עליו באמצעות הגשת תביעה כנגד הבנק המסרב לקבל את הכספים ולהכריח אותו באמצעות צו בית משפט לקבל את הכסף.
המטבעות הקריפטוגרפים הפכו במידה רבה להיות עובדה מוגמרת. יותר ויותר ישראלים, פרטיים ועסקים, רוכשים את המטבעות, מודעים לכך שיש אלפי סוגים מהם, לומדים את אופן התנהלותם, מתבייתים על סוג ספציפי ומבצעים רכישות, מכירות ועוד מתוך תיקווה לייצר רווחים.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
חיפוש 
סגור 
