ביום 3/6/19 קבע ביהמ"ש העליון כי חברת "ביטס אוף גולד", חברת המסחר במטבעות וירטואליים הגדולה בישראל, תוכל להמשיך לנהל את חשבון הבנק שלה בבנק לאומי לצורכי פעילותה במסחר במטבעות וירטואליים. במסגרת זו קיבל בנק לאומי את המלצת בית המשפט לפיה חשבון הבנק של "ביטס אוף גולד" לא ייסגר וזו תוכל להמשיך בפעילותה בו בכל הקשור למטבעות דיגיטליים, כפי שעשתה עד כה. המדובר בהחלטה משמעותית, אשר גורמים רבים בענף ייחלו לה, כזו שמטבע הדברים וודאי תשפיע רבות על ענף המטבעות הווירטואליים המקומי כבר באופן מיידי.
במסגרת דיון שהתקיים בפני כב' השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, הגיעו הצדדים להסכמה כי "לצורכי פשרה במסגרת תיק ספציפי זה, בלי שהדבר יהווה תקדים משפטי או הסכמה כלשהי מצד הבנק לניהול חשבונות מסחר למטבעות וירטואליים במקרים נוספים, מוסכם כי המערערת תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לאומי לצרכי פעילות מסחר למטבעות וירטואליים".
שופטי בית המשפט העליון אמנם מסייגים את החלטתם ואף קובעים מפורשות כי אין מדובר בתקדים משפטי מחייב, אלא שבפועל עצם ההחלטה מדברת בעד עצמה. כעת, ניתן לצפות לשינוי כלשהו במדיניות הבנקים שעד כה התאפיינה בעיקר בהערמת קשיים רבים ומכבידים, כאלו אשר הלכה למעשה מנעו מגורמים לעסוק בתחום הסחר במטבעות ווירטואליים. במקביל, ניתן לצפות כי ככל והבנקים ימשיכו עם מדיניותם שעד כה מנעה באופן כמעט גורף מלקוחותיהם פעילות במטבעות ווירטואליים, יוביל הדבר להצפת בתי המשפט בתביעות רבות כנגד הבנקים. נוסיף כי החלטת בית המשפט העליון ממשיכה קו ברור שבו "ממליצים" בתי המשפט לבנקים לאפשר פעילות כזו או אחרת במטבעות ווירטואליים. כך היה בחודש מאי 2018, שם, לאחר התערבות ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בנק הפועלים הסכים לקבל הפקדת לקוח שמקורה במכירת ביטקוין, זאת לאחר שבית המשפט השתכנע כי אין מדובר בכספי הלבנת הון.
הלקוח, אשר הגיש תבעיתו כנגד הבנק באמצעות עורכי הדין אסף גרשגורן ו-עמית משה כהן ממשרדנו, טען כי הסירוב לקבל את ההפקדה אינו סביר לאור המצאת שורה מסמכים ואסמכתאות שמעידים על מקור הכספים ששימשו לרכישת הביטקוין ועל נתיב הכסף. בנק הפועלים, שטען במשפט כי יש יסוד סביר לחשש כי מכירת הביטקוין קשורה להלבנת הון ומימון טרור מאחר שאין דרך לזהות את מקור הכספים בעסקאות מטבע וירטואלי - קיבל את המלצת בית המשפט ואיפשר את הפקדת הכסף בחשבון.