בית המשפט המחוזי בת"א חייב את בנק הפועלים לקבל כספים ממכירת ביטקוין
לאחרונה עדים אנו להסלמה קיצונית במלחמתם של הבנקים בביטקוין ובשאר המטבעות הוירטואליים. במה שנראה כמו מדיניות מתוכננת לחיסול ממוקד, מונעים הבנקים מלקוחותיהם את האפשרות להחזיר לחשבונותיהם בישראל כספים מחו"ל שמקורם במטבעות וירטואליים, אף שהלקוחות מבקשים להצהיר על תנועת הכספים ולשלם עליהם מיסים כדין.
בנסיבות אלו, פנה אל משרדנו לקוח של בנק הפועלים אשר מכר לאחרונה 20 מטבעות ביטקוין באמצעות זירת מסחר מוכרת באירופה בתמורה לסך של כ-195,000$ - תקבול אותו סירב בנק הפועלים להפקיד לחשבונו. לטענת הבנק קיים היה יסוד סביר לחשש כי פעולת מכירת הביטקוין קשורה להלבנת הון ולמימון טרור, זאת חרף המצאת שורה ארוכה של מסמכים ואסמכתאות שהיה בהם כדי להעיד על מקור הכספים ששימשו לרכישת הביטקוין וכן כדי להתחקות אחר נתיב הכסף, החל ממועד הרכישה ועד למועד המכירה בפועל. כמו כן, התקבול שהתקבל אף דווח ע"י הלקוח כדין לרשות המיסים. אלא שבכל אלו לא היה כדי לשכנע את הבנק, שעמד בכל תוקף על סירובו ואף הודיע ללקוח כי בכוונתו להשיב את הכספים לזירת המסחר בתוך שבוע ימים. במצב דברים זה לא נותר ללקוח, באמצעות עו"ד אסף גרשגורן ועו"ד עמית משה כהן ממשרדנו, אלא להגיש תובענה לביהמ"ש המחוזי בת"א למתן צו שיורה לבנק להפקיד את הכספים.
עיקר התובענה
עיקר התובענה נעוצה הייתה בחובתו של הבנק שלא לסרב לספק שירות בנקאי, ובכלל זה קבלת פיקדון כספי, מכוח חוק הבנקאות. הוראה זו מקורה בכך שהמחוקק הקנה לתאגידים הבנקאיים יתרון המצוי בייחוד השירות החיוני שהם מעניקים לציבור, ומשום כך יש לחייבם במתן שירות לכל המעונין בכך (כל עוד אין מדובר בסירוב סביר). בד בבד, הוגשה לבית המשפט אף בקשה למתן צו מניעה זמני, במטרה למנוע מהבנק את השבת הכספים לזירת המסחר. במסגרת כתבי הטענות שהוגשו ע"י הצדדים הובהר כי חשש הבנק להלבנת הון הנו מופרך וכי אין בינו לבין נסיבות המקרה של הלקוח ולא כלום. בפועל, דובר היה בעסקה בודדת למכירת מטבעות ביטקוין – פעולה כשרה, מתועדת ומדווחת – שבוצעה בזירת סחר מרכזית ומוכרת בעולם, ושניתן להתחקות אחריה ללא קושי, החל ממועד הרכישה ועד למועד המכירה ומבלי שייוותר אף לא שמץ של ספק בקשר עם חוקיותה וכשרותה. ואכן, בדיון שנערך בפני כב' השופטת לימור ביבי בעניין הבקשה למתן צו המניעה הזמני, הבהיר בית המשפט הנכבד כי בנסיבות המקרה לא קיים חשש כלשהו לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מיסוי. במצב דברים זה נאלץ הבנק להסכים כי הכספים יופקדו בחשבון הלקוח לאלתר ובכך התקבלה הלכה למעשה תביעתו במלואה.
תקדים חשוב!
המדובר בתקדים חשוב המחייב את המערכת הבנקאית כולה לשקול שוב את בחינת מדיניותה לגבי כספים אשר מקורם בעסקאות מטבע וירטואלי, תוך שמבוצעת בדיקה אמיתית ועניינית לכל טרנזקציה אד הוק, ולא שלילה אוטומטית של כל עסקה ועסקה מבלי לבחון אותה לגופה. עוד נוסיף כי בית המשפט אף דחה את בקשת הבנק למתן צו איסור פרסום בפרשה - בקשה ממנה ניתן ללמוד לא מעט על חששותיו של הבנק ממטבע הביטקוין ודומיו.
המטבעות הקריפטוגרפים הפכו במידה רבה להיות עובדה מוגמרת. יותר ויותר ישראלים, פרטיים ועסקים, רוכשים את המטבעות, מודעים לכך שיש אלפי סוגים מהם, לומדים את אופן התנהלותם, מתבייתים על סוג ספציפי ומבצעים רכישות, מכירות ועוד מתוך תיקווה לייצר רווחים.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
חיפוש 
סגור 
