מסחר במטבעות דיגיטליים בישראל - האם מחייב הוא ברישיון מיוחד?
זירת המסחר במטבעות דיגיטליים הינה כר פורה במדינת ישראל - ישראלים רבים משקיעים במטבעות הדיגיטליים, כאשר הם מקימים זירות מסחר מקומיות ובינלאומיות לטובת סחר במטבעות הדיגיטליים. עם זאת, נכון להיום, אין גישה אחידה בכל הקשור לרגולציה של השימוש בהם כמטבע. נכון להיום, סוגיית המטבעות הוירטואליים איננה מוסדרת בחוק והסוחרים בהם נמצאים במצב של חוסר וודאות בכל הנוגע לאופן בו צריך הסחר להתבצע ולרגולציה עליו - מכאן יש לשאול, האם הקמתה של זירת מסחר מסוג זה מצריכה רישוי רגולטורי של בנק ישראל או משרד האוצר?
שאלה זו נשאלת, שכן על מנת להפעיל עסק למתן שירותי מטבע "רגילים" בישראל (צ'יינג'), ישנו צורך ברישיון מיוחד הניתן ממשרד האוצר, אשר בו קיימת יחידה מיוחדת לפיקוח על נותני שירותי מטבע. אותה יחידה במשרד האוצר עורכת ביקורות על פעילות נותני שרותי מטבע (נש"מים). בנוסף, כחלק מהפיקוח על הנש"מים בישראל, מעביר משרד האוצר השתלמויות מקצועיות לנש"מים ובכך דואג כי תהיה קיימת רמת פיקוח גבוהה על פעילותם. פעולות אלו מתרחשות בין היתר נוכח היותם של המטבעות "הרגילים", קשורים ומייצגים את כלכלת המדינות מהם הם מגיעים. מנגד, בשונה ממטבע "רגיל", המטבעות הוירטואליים הינם מטבעות ערטילאיים אשר אינם קשורים ואינם מייצגים מטבע הקשור לכלכלת מדינה מסוימת. המטבעות הוירטואליים הינם מטבעות עצמאיים לחלוטין (אם כי לאחרונה, באפריל 2017, הכירה יפן בביטקוין כאמצעי תשלום רשמי במדינה). מטבעות אלה אינם מופקים/מונפקים או מנוהלים על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. היותם עצמאיים לחלוטין, מקשה באופן ניכר ויוצר חוסר וודאות באשר לדרך הפיקוח והרגולציה עליהם, למרות היותם בעלי פוטנציאל גבוה לביצוע פעילות פיננסית שמטרתה בהעלמת מס ובהלבנת הון.
גושפנקא חוקית ותעודת הכשר בנושא
ואולם, לאחר שנים של חוסר וודאות בהם לא הייתה כל התייחסות או הכרה לסוגית המטבעות הדיגיטליים מצד המדינה, באה רשות המיסים והחלה להסדיר את אופן השימוש במטבעות הדיגיטליים, כאשר היא נותנת גושפנקא חוקית ותעודת הכשר לכל העסקאות שנעשות במטבעות אלו בישראל. בנוסף הסדירה רשות המיסים את הפעולות המותרות והאסורות במטבעות הדיגיטליים והסירה את חוסר הוודאות ששרר בשימושם עד כה. ואולם, למרות אספקטים אלו, אשר אין להקל בהם ראש בבחינת הסוגיה דנן, נראה כי כאשר מדובר בלקוחות ישראליים – אשר נחשבים כתושבי ישראל, נכון להיום אין חובת רישוי רגולטורית ע"פ בנק ישראל ו/או משרד האוצר ופעילותם בזירת המסחר במטבעות הדיגיטליים, אינה מצריכה רישיון מיוחד! הסיבות לכך רבות וטמונות בין היתר בשיקולי מדיניות, אך מעבר לשיקולי המדיניות, הסיבות המובהקות לאי הצורך ברישוי רגולטורי מבנק ישראל, הינם בגלל שהמטבעות הדיגיטליים הם כאמור מטבעות ערטילאים אשר אינם קשורים ואינם מייצגים מטבע הקשור לכלכלת מדינה מסוימת.
אפשרויות בקרה אחרות
ואולם, אי חובת הרישוי מבנק ישראל, איננה שוללת סוגי בקרה מסוג אחר. כך למשל, יכול והבקרה תגיע מכיוון הנהלת החשבונות של העסק המקיים את זירת המסחר במטבעות אלה. סוג בקרה אפשרי נוסף, יכול להתקיים בעזרת "נוהל הכר את הלקוח". נוהל זה אשר נכנס לתוקף בשנת 2015 בתיקון שהוכנס לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מטיל חובה על עורכי הדין ורואי החשבון המבצעים ו/או מתבקשים לבצע שירות עסקי בעבור לקוח, לנקוט בהליך של זיהוי ומילוי שאלון הנקרא "הכר את הלקוח" טרם מתן השירות ומטרתו להוות זרוע בקרה נוספת במלביני ההון השחור. אפשרות בקרה רגולטורית נוספת אשר קיימת בסוגית המטבעות הדיגיטליים כבר נכנסה לתוקף באמצעות החוזר של רשות המיסים, כאשר כחלק מהוראותיו של החוזר, עסקה במטבעות דיגיטליים, תחשב כחייבת במס רווח הון, וחייבת בדיווח תוך 30 יום. פעולה זו, מהווה כשלעצמה אמצעי בקרה בזירת המסחר במטבעות הדיגיטליים, כאשר במקרה זה המבקרת הינה רשות המיסים. יחד עם זאת, הואיל והנושא נמצא בתקופת מעבר לא ברורה, יש לנהוג במשנה זהירות ומידת הזהירות הנדרשת נגזרת מכל מקרה לגופו.
המטבעות הקריפטוגרפים הפכו במידה רבה להיות עובדה מוגמרת. יותר ויותר ישראלים, פרטיים ועסקים, רוכשים את המטבעות, מודעים לכך שיש אלפי סוגים מהם, לומדים את אופן התנהלותם, מתבייתים על סוג ספציפי ומבצעים רכישות, מכירות ועוד מתוך תיקווה לייצר רווחים.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
חיפוש 
סגור 
