רבים פונים ושואלים בנוגע להליך של הגשת השגה לאחר שבקשתם למענק סיוע לעסקים בעקבות נגיף הקורונה נדחתה. פעמים רבות, בשל הגשה שאינה נכונה, הצגת נתונים ומילוי הטפסים באופן לא מדויק, בקשות רבות לקבלת המענקים נדחו או צומצמו על ידי רשות המיסים. לפיכך, נאלצים בעלי עסקים רבים להיכנס להליך חוזר של הגשת השגה כדי לתקן את המצב. הניסיון מלמד, כי ניתן לשנות את ההחלטה אם הדבר נעשה באופן מקצועי ומיומן.
בעלי עסקים, שהגישו בקשה למענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות עבור תקופת זכאות זו או אחרת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, ורואים עצמם נפגעים מהחלטת רשות המיסים, רשאים להגיש השגה על החלטה זו. כלומר הגשת ערעור על החלטת הרשות בפני ועדת ערר. ומי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי להגיש השגה בפני בית משפט מחוזי. השגה זו נועדה לבחון מחדש את ההחלטה ולתקנה במידת הצורך.
ניסיון העבר מלמד, כי במקרים רבים רשות המיסים מנצלת הזדמנות זו כדי לבחון מחדש את החלטתה הראשונה ובמסגרת זו עשויה לקבל את עמדת העוסק, באופן מלא או חלקי, ולאשר העברת סכום נוסף כמענק.
יש לשים לב, כי את ההשגה בנוגע למענק הסיוע, ניתן להגיש בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה, כאשר לוחות הזמנים הינם משמעותיים ביותר והרשות אינה גמישה בנושאים אלו. ההחלטה על ההשגה אמורה להינתן על ידי רשות המיסים עד 120 יום מיום הגשתה.
על פי הנחיות רשות המיסים, את ההשגות יש לרשום באופן מלא ומקיף, ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים להשגה, תוך התייחסות לכל הסעיפים המופיעים בטופס.
מטבע הדברים, במסגרת שלב ההשגה יש להציג נימוקים משפטיים ועובדתיים טובים שיהא בהם כדי לשכנע את רשות המיסים בכך שהחלטתם לדחות את הבקשה המקורית נעשתה שלא כדין.
ליווי וסיוע בהגשת השגות מענק סיוע לעסקים
מניסיוננו הרב, במקרים רבים רשות המיסים שוגה בהחלטותיה ולפיכך הגשת השגה מנומקת ומקצועית על ידי גורם, שהתמקצע במטריה המשפטית הענפה שהצטברה בנושא יכולה להביא לשינוי ההחלטה.
כך, גורם מקצועי ומנוסה ידע לזהות מהי נקודת החולשה, הטעות או המכשול שגרמו לבקשה להידחות. בנוסף, ישנה חשיבות רבה לאופן כתיבת הבקשה והצגת העובדות והטענות המשפטיות, אשר עומדות בבסיס המחלוקת.
משרדנו מעניק ייעוץ וליווי בהליך הגשת השגות לרשות המיסים ובמידת הצורך פניה לוועדות הערר. לאור האמור, מומלץ לעוסקים שבקשותיהם נדחו לבחון את זכאותם למענק ואת סיכויי הצלחת ההליך.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.