6/2/2011
הוצאות המחיה של נישום הינו נושא העומד לדיון בפני פקידי השומה חדשות לבקרים. סבירותה של הכנסה תיבחן במישרין מגובה הוצאות המחיה של הנישום ובמצבים בהם לנישום פלוני ישנם הפרשי הון חריגים, תהבהב נורת אזהרה גדולה במוחו של פקיד השומה בחינת "חרב דמוקלס" מעל ראשו של הנישום.
כלל מיקרו-כלכלי ידוע הוא כי קיימת קורלציה חיובית בין רמת ההכנסה לבין הוצאות המחיה וכי ככל שרמת ההכנסה תעלה, יגדלו גם הוצאות המחיה בהתאם. הנחה זו נכונה עד לנקודה מסוימת שמעבר אליה תחל המשפחה לחסוך, כך שאחוז הצריכה מתוך הכנסתה יקטן ככל שתגדל ההכנסה. מאידך, קיימות גישות אלטרנטיביות ולשיטתנו נאורות יותר המנתקות את הקשר בין רמת ההכנסה להוצאות המחיה, הקשורות לדפוסי התנהגות משתנים, השפעות דמוגרפיות, השפעות קוגניטיביות וכיו"ב. נציבות המס נשענת בקביעת הוצאות המחיה של הנישום, לשיטתנו באופן פשטני למדי, על נתונים המגיעים מהלמ"ס לפי מחקרים הנערכים מידי מספר שנים.
מפקח המס על פי נתונים שמספקת לו הנציבות ועל פי שיקול דעתו, קובע אם הכנסת נישום או גידול הונו עולים בקנה אחד עם הוצאות המחיה שלו. במצב בו אליבא ד' מפקח מס הכנסה היחס בין הכנסתו של הנישום להוצאות המחיה שלו אינו סביר, עומדת לו הזכות לשום את הכנסתו לפי מיטב השפיטה. הבסיס לקביעתו של המפקח הן טבלאות המחיה המפרטות באופן דיכוטומי גרידא את אחוז ההוצאה למחיה והסכום הממוצע למחיה מההכנסה ברוטו לפי קבוצות הכנסה. חשוב לציין כי היחס המוענק לטבלאות המחיה דלעיל הוא כאוטוריטה של ממש וסיטואציות בהן פקידי השומה מתעלמים מהאמור בטבלאות תוך הפעלת שיקול דעת אינן שכיחות, זאת לשון המעטה. כמו כן יודגש כי במקביל לסמכויותיו של פקיד השומה רשאי גם מנהל המכס לערוך לנישום שומות על בסיס הפרשי הון בלתי סבירים שנתגלו, כאמור, על ידי פקיד השומה.
במרוצת השנים ניתנו מספר פסקי דין אשר הגבילו ולו במעט את מעמדם הרם של טבלאות המחיה, בהם נקבע כי התבססות סתמית על טבלאות המחיה אינה הוכחה מספקת ולא יעמדו כהוכחה מספקת בבית המשפט. אף על פי כן, במישור המשפטי, סיכוייו של הנישום אגב הפרשי הון אינם רבים בראש ובראשונה עקב נטל ההוכחה המוטל על כתפיו להראות כי לא הרוויח את הסכום שנקבע לו על ידי פקיד השומה. כפועל יוצא, מצטיירת תמונה קודרת לפיה טבלאות פשטניות שלא לומר שטחיות עלולות לפגוע בנישום ולקבוע לו הפרשי הון בלתי סבירים. במצב הדברים הנוכחי ישנו צורך קרדינאלי ברפורמה של ממש בשיטה הנוהגת, בין היתר, על ידי החלת שיטה חדשה שתיקח בחשבון אלמנטים דינאמיים ומהותיים כגון דפוסי התנהגות משתנים, נתונים דמוגרפים וכיוצא באלה רכיבים אשר יאפשרו לקבוע את הוצאות המחיה על סמך הוצאות אותנטיות שהוציא הנישום למחייתו זאת להבדיל מאותן טבלאות דיכוטומיות שלעיתים אינן משקפות את המציאות האמיתית.