חברת משלח יד זרה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עידן גור, עורך דין

16/7/2012

כידוע,ככל שמדובר במיסוי חברות שאינן ישראליות על בסיס טריטוריאלי (מיסוי על הכנסות המופקות בישראל בלבד), כהכנסה המופקת בישראל יראו גם הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת בשיעור זכאותם, במישרין או בעקיפין, של בעלי מניותיה תושבי ישראל ברווחיה (הכנסה חייבת של החברה ממשלח יד מיוחד כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות ברווח של בעלי המניות תושבי ישראל היא ההכנסה שרואים אותה כהכנסה שהופקה בישראל).

בנוסף, לעניין דיבידנד המחולק על ידי חברת משלח יד זרה לבעלי מניותיה מהכנסה כאמור לעיל יראו את חברת משלח היד הזרה כחברה ישראלית (ניתן לראות כי מדובר בסעיף אנטי תכנוני שתכליתו למנוע מתושב ישראל להתחמק מחבות במס בישראל על הכנסות ממשלח יד על ידי שימוש באישיותה הנפרדת של חברה זרה).

מהי אותה "חברת משלח יד זרה"?

"חברת משלח-יד זרה" מוגדרת כחבר-בני-אדם, תושב חוץ, שמתקיימים בו התנאים הבאים:

תנאי א'

כשמדובר בחברה, יחולו התנאים לקיום "חברת מעטים" (דהיינו, שהחברה היא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, ואין המדובר בבת חברה או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה).
יודגש כי גם גופים משפטיים אחרים תושבי חוץ המקיימים את יתר התנאים שלהלן ייחשבו ל"חברת משלח-יד זרה".

תנאי ב'

החברה מוחזקת במישרין או בעקיפין, בשיעור של 75% או יותר, על ידי יחידים תושבי ישראל או אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה. שיעור ההחזקה מתייחס לאחד או יותר מ"אמצעי השליטה".

(סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מגדיר "אמצעי שליטה", בחבר-בני-אדם ככל אחת מאלה: הזכות לרווחים; הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני אדם אחר; זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר; הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק; הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות על הדרך להפעלת זכותו; והכל, בין שהיא מכח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות).

מועד ההחזקה באחד מאמצעי השליטה לצורך מבחן ההחזקה או ביכולת למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות מתבצע בתום שנת המס או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה.

"שליטה בעקיפין" פירושה שליטה בחבר-בני-אדם אחד באמצעות שליטה בחבר-בני-אדם אחר המחזיק בו. (לעניין זה קבע המחוקק, כי החזקה בעקיפין בחבר-בני-אדם מסוים הנמצא בשרשרת חברות ייעשה כדלקמן: אם שיעור ההחזקה בכל אחד מחברי בני האדם שבשרשרת החברות המחזיקות בחבר המסוים עולה על 50%, ייחשב שיעור ההחזקה בו (במסלול השרשרת) בהתאם לשיעור ההחזקה בו במישרין; אם שיעור ההחזקה באחת החברות בשרשרת המחזיקות בחבר המסוים לא עלה על 50%, תיחשב ההחזקה בו בעקיפין בשיעור אפס. לצורך בדיקה של החזקה בשיעור של 50% בחברה, יש לחבר את שיעורי ההחזקה של כל אחד מבעלי המניות המחזיק בחברה בעקיפין דרך חברה נוספת, ובמישרין להחזקותיו האחרות בחברה).

תנאי ג'

בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר מאחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר, עוסקים בעבורו במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות.

תנאי ד'

מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד.

מהו משלח יד מיוחד? במסגרת צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד), התשס"ג-‏2003 נקבע כי כ"משלח יד מיוחד" יראו, בין השאר, ייעוץ (לרבות בתחום הפיננסי, האישי, הביטחוני, החקלאי, הטכני, ההנדסי, הארגוני, הניהולי, המדיני, המדעי, המיסויי, העסקי, הכלכלי) וניהול (לרבות ניהול תיקים, השקעות או נכסים, ניהול חברות, ניהול ארגונים, מוסדות, גופים מסחריים לרבות בהליכי פירוק, פשיטת רגל או כינוס נכסים).

סכום הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה יחושבו בהתאם ל"דיני המס החלים". "דיני המס החלים" – הם אחד מאלה, לפי הענין:

לגבי חברת משלח יד זרה שהיא תושבת "מדינה גומלת", קרי, מדינה שיש עמה לישראל אמנה למניעת כפל מס, ואשר בנוסף, מגישה דו"ח על הכנסותיה – יחולו דיני המס באותה מדינה, לרבות כללי קיזוז הפסדים.

לגבי חברת משלח יד זרה אשר אינה תושבת מדינה גומלת- יחולו העקרונות החשבונאיים המקובלים בישראל, למעט עקרונות חשבונאיים לעניין רווחי אקוויטי או הפסדי אקוויטי, ולענין שינויים בערכם של ניירות ערך.

הדיווח לרשויות המס על הכנסות מחברת משלח יד זרה:

לפי סעיף 131(א)(5ג) לפקודה, חייב בעל שליטה בחברת משלח יד זרה בהגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו.

לפי סעיף 131(ג2), לדו"ח כאמור של בעל שליטה בחברת משלח יד זרה, יצורף דו"ח כספי מבוקר של חברת משלח היד הזרה, בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל, ואם היא חברה המגישה דו"ח או נישומה במדינה גומלת, כמשמעותה בסעיף 196, דו"ח הערוך לצורכי מס בהתאם לדיני המס באותה מדינה.