ביום 26/02/2017 הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין תביעותיהן ההדדיות של שתי חברות העוסקות בייצור ושיווק יינות: חברת אנטיפוד וחברת יקבי ירושלים, כאשר נושא המאבק המשפטי ביניהן היה זכות השימוש בשם המותג "יקבי ירושלים".
חברת אנטיפוד עסקה ועוסקת בייצור ושיווק יינות החל מראשית שנות האלפיים תחת השם "JERUSALEM WINERY" או "יקבי ירושלים". בשלב מאוחר יותר (בשנת 2006) התאגדה חברה נוספת, חברת יקבי ירושלים העוסקת גם היא בייצור ושיווק משקאות אלכוהוליים, ובמסגרת פעילותה בחרה למתג את מוצריה תחת אותו שם. החל משנת 2009 מתקיימת בין השתיים מערכת התדיינות משפטית סבוכה בכל הקשור לשימוש בשם המותג "יקבי ירושלים", כאשר לאף לא אחת מהן סימן מסחר רשום על שם המותג. בחודש אוקטובר 2011, במהלך דיון בבית המשפט בבקשה מצד אנטיפוד למתן צו מניעה זמני האוסר על שימוש שם המותג על ידי חברת יקבי ירושלים, הגיעו החברות להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין שאמור היה להביא לסיום כל המחלוקות. בהתאם להסכם הפשרה חברת יקבי ירושלים תמנע ותחדל משימוש בלוגו הקיים בו השתמשה, דהיינו "יקב ירושלים" ובתרגום השם לאנגלית, והתחייבה היא להוסיף מילה שלישית נוספת לשם המותג. ראוי לציין, כי נגד קיום התחייבות זו אנטיפוד שילמה לחברת יקבי ירושלים סך של כ-30,000 ₪.
לגישתה של אנטיפוד בתביעתה, חברת יקבי ירושלים ממשיכה לעשות שימוש מפר בשם המותג המסחרי, פועלת באופן המנוגד לפשרה שסוכמה בין השתיים ואין עוררין מצידה כי זו האחרונה מפרה הפרה יסודית את ההסכם. בחירתה של יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם המותג "JERUSALEM WINERIES" עלול להוביל להטעיית הצרכנים ובפרט לפגיעה במוניטין ובשמה הטוב של אנטיפוד. בנוסף לכך, טענה אנטיפוד לצידו השני של המטבע - התעשרות שלא כדין על חשבונה, ובמסגרת התביעה ביקשה מבית המשפט להיענות לבקשתה למתן צו מניעה קבוע האוסר את השימוש במותג למעט אפשרות הוספת מילה נוספת (לשם המותג) לצורך בידול/הבחנה.
יקבי ירושלים טענה מנגד כי אנטיפוד מנסה לעשות "מקצה שיפורים" להסכם הפשרה ולהרחיבו מעבר למה שסוכם בין החברות. לגישתה, לא הייתה מסכימה לקבל על עצמה מגבלה בהסכם שתמנע ממנה את השימוש בשמה החוקי המלא "JERUSALEM WINERIES". במילים אחרות, לדבריה הסכם הפשרה התייחס אך ורק לאיסור שימוש בצמד המילים ביחיד "יקב ירושלים" או "JERUSALEM WINERY".
בתביעה מטעמה מבקשת היא צו מניעה קבוע המונע מאנטיפוד כל שימוש בשם "יקבי ירושלים" כמתארים את שם היצרן ו/או המשווק על גבי היינות שלה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש לקבל את שתי התביעות באופן חלקי - בית המשפט קבע כי על פי הסכם הפשרה ותכליתו, יקבי ירושלים לא תהא ראשית לעשות שימוש בשם המותג הן בהטייתו ביחיד והן ברבים. יקבי ירושלים מחויבת לתוספת מילה שלישית במידה ואכן מעוניינת להשתמש בשם המותג. לאחר שבחן את שהונח בפניה, הדגיש בית המשפט בפסק דינו כי מטרתו של הסכם הפשרה היתה ליצור הבחנה בין יינות אנטיפוד ליינות החברה השנייה. זהו רצון החברות כפי שעולה מתכלית ההסכם יחד עם מימוש ההיגיון העסקי הגלום בו וכך אכן סוכם ביניהן. לפיכך קבע כי אנטיפוד תורשה להשתמש בשם 'יקבי ירושלים' כשם המותג ואילו יקבי ירושלים תהא רשאית להשתמש בו רק בתוספת מילה נלווית.
באשר לתביעה של יקבי ירושלים, בית המשפט קבע בפסק דינו כי אנטיפוד לא רשאית לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" כך שיתאר את שם היצרן ו/או המשווק על גבי היינות שלה. שימוש בשם 'יקבי ירושלים' כשם המותג על מוצריה יהיה לזכותה, אולם אין להתיר לה על פי (פרשנות) הסכם הפשרה לעשות שימוש בשם, בכל הקשור לתיאור יצרן. כמו כן, במסגרת התביעות שהוגשו על ידי השתיים, טענו כל אחת מהן בכתב תביעתן לשורה של עילות ביניהן: דילול מוניטין, עשיית עושר, תיאור כוזב וגניבת עין. בקשר לכך קבע בית המשפט כי אף לא אחת מהן הוכיחה את קיומן במסגרת ההליך. לגישת בית המשפט, לא הוכח על ידי מי מהחברות כי רכשו מוניטין בשם 'יקבי ירושלים' או כי נגרם למי מהן נזק עקב שימושה של החברה היריבה בשם המותג.
לנוכח הפרות קודמות מצד יקבי ירושלים, חייב בית המשפט את החברה בפסק הדין לשלם לאנטיפוד הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.
>> עוד על שימוש לא מורשה בסימן מסחרי, תוכלו לקרוא כאן.
>> זקוקים לייעוץ משפטי מתאים במקרים מסוג זה? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
היעדרו של הסדר חקיקתי מלא לגבי מודל הזכיינות מותיר בידי המזכה את היכולת להכתיב ולקבוע תנאים בהסכם הזכיינות אשר ספק רב אם היו מתאפשרים בהינתן הסדר מעין זה, ולמגינת הלב- יודעים מזכים רבים לנצל לאקונה חקיקתית זו לטובתם.
מהי הדרך להיפרדות בין בעלי מניות שהסתכסכו ושהיחסים ביניהם הגיעו לכדי אובדן אמון?.. זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב
שותף חדש מצטרף לעסק קיים כאשר לעסק חובות עבר כלפי נושים שונים, האם הוא חב בחובות העבר של אותו עסק קיים אשר הצטברו בתקופה שלפני הצטרפותו? זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ניתן לאחרונה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום
חיפוש 
סגור 
