מניעת סכסוכים בין קבלן ראשי לקבלן משנה בפרויקטים של נדל״ן בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

24/3/2025

מניעת סכסוכים בין קבלן ראשי לקבלן משנה בפרויקטים של נדל״ן בישראל

ההסכם בין המזמין לקבלן הראשי – מנגנוני עבודה ברורים ומניעת סכסוכים

• הגדרת היקף העבודה והתכולה: פירוט ברור של עבודות הבנייה או השיפוץ שהקבלן הראשי מתחייב לבצע, כולל תוכניות, מפרטים טכניים ותקנים רלוונטיים. הגדרה מדויקת זו מונעת ויכוחים בהמשך על “מה כלול” ומה מחוץ לתחום האחריות . רצוי לצרף נספחים עם מפרטי ביצוע ושרטוטים מאושרים.
• לוחות זמנים ואבני דרך: קביעת מועד התחלה, אבני דרך מרכזיות ומועד סיום הפרויקט. יש לפרט שלבי ביצוע ולוחות זמנים לכל שלב, שכן עיכובים בזמנים הם גורם סכסוך שכיח. בהסכם מומלץ לכלול סעיף פיצויים מוסכמים (קנסות) בגין איחור במסירה או באי-עמידה בלוחות הזמנים , כדי לייצר תמריץ לעמידה בזמנים ולהבהיר את הנזק במקרה של עיכוב.
• תנאי תשלום ברורים: פירוט מנגנון התשלום לקבלן הראשי: האם התשלום הוא על בסיס פאושלי (סכום קבוע לכל העבודה) או לפי מדידות וכמויות. יש להגדיר את מועדי התשלומים (לדוגמה: מקדמה, תשלומים לפי התקדמות/אבני דרך, ותשלום סופי לאחר השלמת הפרויקט). חשוב לכלול זכות של המזמין לעכב חלק מהתמורה (“עיכבון” או אחוזי החזקה מסוימים) עד להשלמת תיקון ליקויים בתקופת הבדק. מנגנון תשלום ברור ימנע מחלוקות כספיות בעתיד.
• בטוחות וערבויות: נהוג לדרוש מהקבלן הראשי להמציא ערבות ביצוע (ערבות בנקאית אוטונומית) בגובה אחוז מסוים משווי החוזה להבטחת מילוי התחייבויותיו . בנוסף, במקרים רבים נדרשת ערבות טיב/בדק שתישאר בתוקף עד סיום תקופת הבדק (אחריות לתיקון פגמים לאחר המסירה). בטוחות אלה מגנות על המזמין במקרה שהקבלן הראשי מפר את החוזה או קורס כלכלית במהלך הפרויקט.
• שינויים ותוספות עבודה: פרויקטי בנייה משתנים לעיתים קרובות תוך כדי תנועה. לכן חובה לקבוע מנגנון לטיפול בשינויים: כיצד יוצגו שינויים או תוספות (Change Orders), אישורם בכתב על-ידי המזמין, וקביעת מחיר ולוח זמנים מעודכן לכל שינוי. סעיף כזה ימנע ויכוחים כשמתגלות עבודות נוספות או שינויים בתכניות, ויוודא שהקבלן הראשי לא יבצע עבודות נוספות ללא הסכמה על התמורה.
• פיקוח ובקרה מקצועית: על ההסכם להתייחס לזכות המזמין (או מפקח מטעמו) לפקח על טיב העבודה ועמידה במפרטים במהלך הביצוע. יש להגדיר חובת דיווח של הקבלן הראשי על התקדמות, וקיום ישיבות סטטוס תקופתיות. מנגנוני פיקוח שקופים יאפשרו לזהות בעיות מבעוד מועד ולפתור מחלוקות מקצועיות לפני שהן מסלימות לסכסוך.
• אישור העסקת קבלני משנה: בפרויקטים גדולים, הקבלן הראשי יסתייע בקבלני משנה. מומלץ לכלול בהסכם סעיף המחייב את אישור המזמין לזהות קבלני המשנה העיקריים , וכן לוודא שהם בעלי הכישורים והרישיונות הנדרשים. בכך, המזמין יכול להיות בטוח שרמת הביצוע תישמר, והקבלן הראשי לא יעביר את כל העבודה לצד ג’ ללא פיקוח.
• היעדר יחסי עובד-מעביד: סעיף המבהיר שהקבלן הראשי ועובדיו אינם עובדי המזמין, ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד ביניהם . סעיף זה נועד למנוע טענות עתידיות של עובדים (למשל, עובדי קבלן משנה שיפנו למזמין בדרישת זכויות) ולתחום את האחריות במסגרת דיני העבודה.
• הפרות, סיום חוזה ויישוב סכסוכים: יש לפרט מה מהווה הפרת חוזה יסודית ע”י הקבלן הראשי (למשל, הפסקת עבודה בלתי מוצדקת, פיגור ניכר בלוחות הזמנים, אי-תיקון ליקויים מהותיים) אשר תזכה את המזמין בסעדים. ההסכם צריך להסדיר את זכות המזמין לבטל את החוזה במקרה של הפרה כזו, ואת הדרכים לפיצוי. במקביל, כדי למנוע התדיינות ארוכה בבתי משפט, כדאי לקבוע מנגנון יישוב סכסוכים מוסכם – כגון גישור או בוררות – שאליו יפנו הצדדים במקרה של מחלוקת. כך יוכלו לפתור חילוקי דעות במהירות יחסית, בלי להשבית את הפרויקט. לעיתים קיים תנאי שהקבלן אינו רשאי להפסיק את העבודה אף בקיום סכסוך, אלא יוכל לתבוע בהמשך ורק בנושאים כספיים , כדי שהפרויקט יושלם כסדרו.

ההסכם בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה – אחריות, תנאי תשלום וסנקציות

• התקשרות כתובה ומפורשת: ראשית, חשוב שהסכם קבלנות המשנה ייערך בכתב וייחתם על-ידי שני הצדדים . הסתמכות על הסכמות בעל-פה בלבד היא מתכון לחילוקי דעות בעתיד. חוזה כתוב ומפורט, שנוסח על-ידי עורך דין הבקיא בבנייה ובתשתיות, יגדיר במדויק את זכויות וחובות הצדדים.
• בדיקת רישיון וסיווג קבלני: בטרם החתימה, על הקבלן הראשי לוודא שלקבלן המשנה יש רישיון קבלן בתוקף וסיווג מתאים לעבודות הנדרשות, בהתאם לחוק רישום הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ”ט-1969 . בהסכם רצוי לכלול הצהרת קבלן המשנה על קיום רישיון תקף ודרישת הצגת אסמכתאות. כך הקבלן הראשי נמנע מהעסקת גורם לא מוסמך – דבר שעלול לגרום לעיכובים וסנקציות רגולטוריות.
• הגדרת תכולת העבודה ואחריות: ההסכם יפרט את העבודות המדויקות שעל הקבלן המשנה לבצע במסגרת הפרויקט, לרבות התכניות, המפרטים הטכניים, התקנים הנדרשים וכל דרישות מיוחדות של המזמין . יש להבהיר את חלקו של קבלן המשנה בפרויקט, ואת אחריותו המלאה לאותו חלק – הן כלפי הקבלן הראשי והן, בעקיפין, כלפי המזמין. למשל, סעיף יכול לקבוע שקבלן המשנה מקבל על עצמו לעמוד בכל הדרישות וההתחייבויות שהקבלן הראשי קיבל מול המזמין, ככל שהן נוגעות לעבודתו . בכך נמנע מצב בו הקבלן הראשי ייתבע על ידי המזמין בגלל כשל של קבלן המשנה, בלי שיוכל לחזור אליו.
• לוחות זמנים ועמידה בשלבי הפרויקט: יש לפרט בהסכם את המועד לתחילת עבודת קבלן המשנה, משך הזמן לביצוע חלקו, ואופן השתלבותו בלוח הזמנים הכללי של הפרויקט . איחור של קבלן משנה משפיע ישירות על הקבלן הראשי מול המזמין, ולכן ההסכם צריך לחייב את קבלן המשנה לעמידה בלוחות הזמנים, עם אפשרות להטלת קנסות או פיצויים מוסכמים אם יפגר משמעותית. כמו כן, עליו לתאם את עבודתו עם קבלנים אחרים באתר לפי הנחיות הקבלן הראשי, כדי למנוע התנגשויות ועיכובים.
• תנאי תשלום והתקשרות “גב אל גב”: סעיף מרכזי הוא אופן התשלום לקבלן המשנה. פעמים רבות, נהוג לקבוע תניית “גב אל גב” בה ההתחייבות של הקבלן הראשי לשלם לקבלן המשנה מותנית בקבלת התשלום מאת המזמין עבור אותו חלק עבודה . כלומר, קבלן המשנה יקבל את כספו רק לאחר שהמזמין שילם לקבלן הראשי. תנאי זה מעביר את סיכון האשראי אל קבלן המשנה, ולכן עליו להיות מודע לכך מראש. יש להגדיר בבירור את שיטת התשלום: האם שכר הקבלן המשנה הוא בסכום קבוע (פאושלי) או לפי כמות (כתב כמויות) או בצורת מחיר-יחידה אחר . כמו כן, חשוב לפרט את זמני הגשת החשבונות על-ידי קבלן המשנה ותנאי האישור שלהם. ההסכם צריך לקבוע מועד תשלום מוסכם (לדוגמה, X ימים לאחר שקיבל הקבלן הראשי תשלום מהמזמין). המלצה: גם אם נקבע תשלום “גב אל גב”, כדאי להגביל בזמן את העיכוב – למשל, שאם המזמין מתעכב בתשלום מעל פרק זמן מסוים, יהיה קבלן המשנה זכאי לקבלת חלק מהתשלום או להצמדה וריבית, כדי להגן עליו מפני דחיות בלתי מוגבלות.
• איסור עיכוב עבודה וקיזוז עצמי: כדי להבטיח רציפות בפרויקט, ניתן לכלול סעיף הקובע שקבלן המשנה לא יעכב את עבודתו ולא ינכה על דעת עצמו כספים המגיעים לו, גם אם מתגלעת מחלוקת כספית בינו לבין הקבלן הראשי . משמעות הסעיף היא שקבלן המשנה מתחייב להמשיך בעבודה כסדרה ולהימנע מצעדים חד-צדדיים (כגון נטישת האתר או החזקת ציוד) בשל סכסוך – כאשר בתמורה מובטח לו שהנושא יטופל במנגנון הפתרון שנקבע בחוזה. סעיף כזה נותן שקט לקבלן הראשי מול המזמין, אך על קבלן המשנה לוודא שמנגנוני יישוב המחלוקת אכן יגנו גם עליו ויאפשרו לו תרופה הוגנת במידה והוא צודק.
• ביטוחים ואחריות לנזקים: ההסכם צריך להסדיר את נושא הביטוח. בדרך כלל, הקבלן הראשי רוכש פוליסת ביטוח קבלנים (“כל הסיכונים”) המבטחת את הפרויקט כולו, כולל עבודות קבלני המשנה . יש לוודא שהפוליסה כוללת “הרחבה” לכיסוי אחריות קבלני משנה ושמותיהם, וכן סעיף ויתור על שיבוב (תביעת שיפוי) כלפי הקבלן הראשי. בנוסף, נדרש קבלן המשנה עצמו לבטח את עובדיו (ביטוח חבות מעבידים) ואת ציודו, ולהציג אישורי ביטוח מתאימים. כך, במקרה של תאונה או נזק, כל צד מבוטח וחלוקת האחריות ברורה, מה שמונע דיונים מיותרים על מי יישא בנזק.
• ערבויות ובטוחות מקבלן המשנה: בדומה לחוזה הראשי, כדאי לדרוש מהקבלן המשנה ערבות ביצוע להבטחת השלמת עבודתו לשביעות רצון. בנוסף, פעמים רבות הקבלן הראשי מחזיק אחוז מסוים מתשלומי הקבלן המשנה כ”פיקדון” עד גמר תקופת האחריות (ערבות בדק) . בטוחות אלה יבטיחו שלקבלן המשנה יש אינטרס חזק לעמוד בהתחייבויותיו, ויספקו פיצוי במקרה שלא יעשה כן. אם קבלן המשנה קטן ואינו יכול לספק ערבות בנקאית, ניתן לשקול עירבון אחר, כגון ערבות אישית או עיכוב חלק מהתשלום האחרון.
• סודיות ואי-פנייה למזמין: לעיתים, בעיקר בפרויקטים פרטיים, הקבלן הראשי ירצה למנוע מצב שבו קבלן המשנה ייצור קשר ישיר עם היזם/מזמין ויציע לו שירותים מאחורי גבו. לכן מקובל סעיף סודיות ואי-תחרות הקובע שקבלן המשנה לא יפנה ללקוח ישירות ולא יבצע עבורו עבודות נוספות בתקופה מוגדרת לאחר סיום הפרויקט . סעיף כזה נועד להגן על האינטרסים העסקיים של הקבלן הראשי, כל עוד אינו חורג ממסגרת סבירה לפי דיני ההגבלים.
• סיום ההסכם והפרות: בהסכם יש לפרט באילו תנאים רשאי הקבלן הראשי לבטל את החוזה עם קבלן המשנה – למשל, במקרה של הפרה מהותית: אי-התייצבות לעבודה, ביצוע לקוי הגורם לנזק, הפרת נהלי בטיחות חמורה או נטישת האתר ללא אישור. מנגד, גם לקבלן המשנה יכולה להינתן זכות להפסיק את ההתקשרות אם הקבלן הראשי עצמו מפר את ההסכם (למשל, אי-תשלום ממושך ללא הצדקה). יש להגדיר מה התהליך במקרה של סיום: מתן הודעה מראש, תקופת תיקון להפרה (אם רלוונטי), ופינוי מסודר של האתר. כמו כן, יוגדר מה עולה בגורל הערבויות והציוד במקרה של סיום מוקדם. הגדרה ברורה של תרחישי סיום ימנע מאבקים משפטיים מתישים אם היחסים עולים על שרטון.
• אחריות לתיקון ליקויים: חלק בלתי נפרד מכל חוזה קבלנות הוא קביעת אחריות הקבלן לתיקון פגמים גם לאחר סיום העבודה. קבלן המשנה צריך להתחייב לתקן כל ליקוי שיתגלה בעבודתו בתוך תקופת האחריות (למשל 12 חודשים מסיום העבודה), ולתאם עם הקבלן הראשי תיקון לשביעות רצון המזמין . לעיתים תידרש ערבות בדק כפי שצוינה לעיל להבטחת נושא זה. סעיף כזה מבטיח שהקבלן הראשי לא יישאר לשאת לבד בעלות תיקון פגם שקבלן המשנה גרם.
• בטיחות וציות לחוק באתר: לבסוף, חשוב לכלול התחייבות של קבלן המשנה לקיים את כללי הבטיחות והגיהות באתר. עליו לפעול לפי הוראות הבטיחות של המזמין והקבלן הראשי, למנות מנהל עבודה מטעמו במידת הצורך, ולנהל רישום ופיקוח על עובדיו באתר . כך, במקרה של תאונת עבודה או ביקורת, לא תהיה אי-בהירות מי אחראי על העובדים ומה הנהלים שננקטו.

ניטרול סכסוכים מראש ומניעת חיכוכים במהלך הפרויקט

• בחירה ופיקוח מוקפד על קבלני המשנה: מניעת סכסוך מתחילה עוד בשלב המכרז וההתקשרות. יש לבחור קבלני משנה מנוסים, בעלי מוניטין טוב, כישורים מתאימים ורישיון כנדרש. וידוא כשירות הקבלן המשנה מראש מפחית את הסיכוי לכשלים שיגררו עימות. לאחר הבחירה, פיקוח צמוד של הקבלן הראשי על ביצועי קבלני המשנה (באמצעות מנהלי פרויקטים או מנהלי עבודה בשטח) יאפשר לטפל בליקויים או בעיכובים בשלב מוקדם לפני שהופכים לסכסוך.
• תקשורת שוטפת ושקופה: אחד המפתחות להימנעות מחיכוכים הוא תקשורת טובה. מומלץ לקיים ישיבות עדכון סדירות בהשתתפות הקבלן הראשי, נציג המזמין וקבלני המשנה הרלוונטיים, כדי לעבור על התקדמות העבודה, לפתור בעיות, ולהבהיר ציפיות. כאשר מתעוררת אי-הבנה או מחלוקת נקודתית (למשל סביב פרשנות מפרט או אחריות לתקן ליקוי), יש לדון בכך באופן מיידי ופתוח במקום לתת למתח להצטבר. פרוטוקול פגישה מסודר יכול לתעד הסכמות ולמנוע הכחשות בדיעבד.
• מנגנון פתרון בעיות מהיר: בפרויקטים מורכבים, כדאי לקבוע מנגנון מוסכם לפתרון בעיות בשטח: למשל, מינוי גורם מקצועי ניטרלי (כמו מהנדס מפקח מטעם המזמין) שיכריע באופן זמני במחלוקות טכניות, כדי שהעבודה לא תיעצר. החלטתו יכולה להיות כפופה לדיון חוזר בסיום הפרויקט, אך בינתיים כולם ממשיכים לעבוד. גישה זו, הידועה כ”פתור עכשיו – התדיין אחר כך”, מקובלת כדי למנוע השבתה יקרה של האתר.
• שינויים ועדכונים במסמך כתוב: על כל שינוי, הנחיה או הבהרה במהלך הפרויקט, מומלץ להוציא תיעוד בכתב (הוראת שינוי, סיכום ישיבה, דוא”ל אישור וכד’). תיעוד זה ישמור על שקיפות ויסייע למנוע מחלוקות שבהן מילה נגד מילה לגבי מה הוסכם. למשל, אם המזמין מבקש תוספת עבודה דרך הקבלן הראשי, הדבר צריך להיות מתועד ולהגיע גם לידיעת קבלן המשנה בתקשורת ברורה, כך שכולם מסכימים לגבי התוספת והתשלום בגינה.
• גמישות ופתרון מוסכם: הצדדים צריכים להיכנס לפרויקט בגישה של שיתוף פעולה ולא עימות. במקום למהר לשלוף חוזה בכל מחלוקת, ראוי לנסות להגיע להבנות גמישות: לדוגמה, אם קבלן משנה מתעכב מעט מסיבות מוצדקות, הקבלן הראשי יכול לשקול הארכת זמן קלה במקום מיד להטיל קנס – מה שייצור אמון ורצון טוב. מאידך, קבלן משנה שיידרש לבצע תיקון קטן שאינו “באשמתו” עשוי להסכים לטפל בכך לפנים משורת הדין לטובת התקדמות הפרויקט. פשרות קטנות במהלך הדרך מונעות הסלמה.
• מנגנון גישור או בוררות מוסכם: כאמור לעיל, בהסכמים ניתן וכדאי לכלול מנגנון יישוב סכסוך חלופי (Alternative Dispute Resolution) כגון גישור או בוררות. נוכחות מנגנון כזה מרתיעה ומנטרלת סכסוכים – הצדדים יודעים שיש דרך מוסכמת לטפל בהם מבלי לפנות לבית משפט, והם ינסו לנצל אותה. אפילו אם לא הופעל בפועל, עצם הידיעה שקיים נתיב גישור עשויה לעודד את הצדדים לשבת ולדבר בטרם ידרדרו יחסיהם לתביעות.
• שמירה על יחסים מקצועיים מכבדים: לבסוף, אווירה חיובית באתר יכולה לעשות הבדל עצום. כשקבלני משנה מרגישים שמכבדים את עבודתם ומשלמים בזמן, וכשהקבלן הראשי חש שקבלני המשנה אמינים ונכונים לפתור בעיות – יש נכונות לפתרון בעיות ברוח טובה. התנהלות מקצועית, אדיבה והוגנת יום-יומית היא אולי האמצעי היעיל ביותר למנוע חיכוכים עוד לפני שנדרשת התערבות משפטית כלשהי.

הגנה משפטית על הקבלן הראשי ועל קבלן המשנה למניעת נזקים עתידיים

• מנגנוני שיפוי ואחריות חוזית: הקבלן הראשי צריך לכלול בחוזה סעיפי שיפוי המגנים עליו: למשל, שקבלן המשנה ישפה אותו על כל תביעה, נזק או הפסד שייגרמו בשל מעשה רשלני או הפרת חוזה של קבלן המשנה. כך, אם המזמין דורש פיצוי מהקבלן הראשי עקב כשל בעבודת קבלן המשנה, יוכל הקבלן הראשי לחזור אל קבלן המשנה לתשלום אותו פיצוי. מצד שני, קבלן המשנה יכול להתעקש להכניס סעיף שהקבלן הראשי לא יעביר אליו חיובים כספיים שלא באשמתו, ושלא יוריד מתשלומיו סכומים אלא בהתאם למנגנון מוסכם (למשל, לא יקנוס את קבלן המשנה ללא הצדקה או ללא שהוסכם על כך בחוזה).
• ביטוחים רחבים לשני הצדדים: הזכרנו את חשיבות הביטוח – הן הביטוח הכללי של הפרויקט ע”י הקבלן הראשי, הן ביטוחי המשנה. פוליסת “כל הסיכונים” לפרויקט צריכה לכלול את המזמין, הקבלן הראשי וקבלני המשנה כמבוטחים, כדי שכל נזק לרכוש או לגוף באתר יכוסה בלי תלות בשאלה מי אשם. כמו כן, ביטוח חבות מעבידים של קבלן המשנה יבטיח שאם חס וחלילה עובד שלו ייפגע, התביעה תיפול על חברת הביטוח ולא ישירות על הקבלן הראשי או המזמין. דרישת סעיף ויתור על תביעות שיבוב בין הצדדים תגן על כך שאם חברת ביטוח תפצה, היא לא תחזור בתביעה לצד השני. בסופו של דבר, ביטוחים מקיפים הם רשת ביטחון לשני הצדדים ומונעים התדיינויות יקרות על חלוקת אחריות בנזקים.
• ערבויות ואמצעי בטחון כספי: הערבויות שהוזכרו (ערבות ביצוע, ערבות בדק) מגינות על המזמין ועל הקבלן הראשי, אך גם קבלן המשנה יכול לשקול אמצעי הגנה פיננסי. למשל, במקרים מסוימים קבלן משנה יכול לבקש ערבות תשלום מהקבלן הראשי (או ישירות מהיזם) להבטחת שכרו, במיוחד בפרויקטים ארוכי טווח. אפשרות אחרת היא רישום זכות עיכבון או הערת אזהרה חוקית על אלמנטים מהעבודה עד לקבלת התשלום – אם כי בפועל, יכולת קבלן משנה לעכב נכס בפרויקט נדל״ני מוגבלת. בכל אופן, שקיפות בנוגע למצב התשלומים מהמזמין ויצירת ביטחון כלשהו לקבלן המשנה, ימנעו מצב שהוא נותר ללא תמורה לאחר שהשקיע משאבים.
• סעיפי הגבלת אחריות והקצאת סיכונים: שני הצדדים יכולים להגן על עצמם באמצעות חלוקת סיכונים ברורה. למשל, הקבלן הראשי יכול להגביל את אחריותו כלפי קבלן המשנה לנזקים עקיפים (כגון אובדן רווחים של קבלן המשנה במקרה של עיכוב בפרויקט שאינו בשליטת הצדדים). קבלן המשנה, מצדו, יכול לבקש שהחבות שלו לנזקים תוגבל לסכום החוזה שלו, כך שלא יישא בנזקים בלתי פרופורציונליים. כמובן, סעיפים כאלה חייבים להיות סבירים ולא לגבור על אחריות לצד שלישי או על תקנת הציבור.
• שמירה על תיעוד וראיות: הן הקבלן הראשי והן קבלן המשנה צריכים להקפיד על שמירת מסמכים וראיות לאורך חיי הפרויקט. יומני עבודה, אישורי מסירה, צילומים, תכתובות אימייל וכו’ יהוו בסיס ראייתי במקרה של טענות עתידיות. לדוגמה, אם הקבלן הראשי טוען שקבלן המשנה התעכב, רישומי נוכחות באתר ותיעוד החלטות יסייעו להוכיח אחרת, ולהפך. תיעוד שיטתי הוא הגנה משפטית רבת ערך שמונעת תלות בזיכרון או בהאשמות בעל פה.
• עמידה בהוראות הדין בישראל: לבסוף, שמירה על חוקי העבודה, הבטיחות, ודיני החוזים הישראליים מהווה הגנה כשלעצמה. קבלן ראשי שפועל לפי החוק (למשל משלם שכר עובדי המשנה במועדם במקרה שהוא מחויב לכך, מדווח כנדרש לרשויות) מפחית סיכון לתביעות וצווי מניעה. קבלן משנה שפועל לפי רישיונו, ומשלם לעובדיו את כל התנאים, ממזער את האפשרות שהקבלן הראשי או המזמין ייתבעו ישירות על ידי אותם עובדים או שהפרויקט ייעצר בשל הפרות רגולטוריות.