במקרים רבים השומה אשר קובע פקיד השומה לנישום אינה תואמת את השומה העצמית שהגיש הנישום עצמו ולא אחת פונים אלינו בשאלה, כיצד ניתן לערער על שומת מס הכנסה שכאלו.
כידוע, לאחר הגשת דו"ח "שומה עצמית" על ידי נישום, יכול פקיד השומה לאשר את השומה העצמית או לדחותה. או אז, יוציא פקיד השומה דוח מתוקן הנקרא "שומה לפי מיטב השפיטה", קרי לקבוע בעצמו לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של הנישום. פקיד השומה נוקט בקביעה מסוג זה כאשר הוא סבור כי קיימת סטייה ממשית בין הצהרותיו של הנישום והכנסותיו/הוצאותיו בפועל, כלומר כאשר הוא סבור שהדו"ח שהגיש הנישום שגוי. שימו לב, כי פקיד השומה רשאי להגיש שומה על פי מיטב השפיטה עד לטווח של 3 שנים מתום שנת המס שבה מסרתם את הדו"ח להוציא לכם "שומה לפי מיטב השפיטה", אחרת תחול התיישנות על השומה העצמית ופקיד השומה לא יכול יהיה לשנותה. בשומה לפי מיטב השפיטה ובצו שהוציא לכם פקיד השומה, חייב פקיד השומה לנמק את החלטתו ולפרט את הדרך שלפיה נעשתה השומה, כמו כן, פקיד השומה חייב ליתן לכם הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיכם.
במידה והנישום חולק על השומה שהוצאה לו, "על פי מיטב השפיטה", רשאי הוא להגיש השגה על כך, כאשר נטל ההוכחה לעניין השומה המופרזת מוטל על כתפיכם. בדיון בהשגה אסור בתכלית האיסור לאדם שערך את השומה לפי מיטב השפיטה בשלב א', לדון בהשגה שהגיש הנישום בשלב ב'. את ההשגה יש להגיש בכתב ויש לפרש בה הנימוקים המצדיקים את טיעונכם. יודגש, כי בפניכם עומדים 30 ימים בלבד להגשת ההשגה, כאשר מניין הימים חל מהיום שהומצאה לכם השומה שהוציא פקיד השומה לפי מיטב שפיטתו. בכדי להאריך את המועד להגשת הבקשה מעבר ל-30 הימים שהקציב המחוקק, עליכם להצביע לפקיד השומה על סיבה סבירה שמנעה מכם מלהגיש את ההשגה במועד, כגון: שהות בחו"ל, מצב בריאותי לקוי וכדומה (הארכת המועד כפופה לאישורו של פקיד השומה). במידה והנישום בחר להגיש השגה על השומה שהוצאה לו, רשאים פקיד השומה והנישום עצמו להגיע להסכם בדבר הסכום שעל הנישום צריך לשלם מס, אולם היה ולא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס שחייב הנישום בצו.
על הצו שהוציא פקיד השומה יש לנישום אפשרות נוספת לחלוק, על דרך ערר לבית המשפט המחוזי. הדרך לערער על תוקפו של צו שומה, נקבעה בסעיף 153 לפקודה, המורה כי מי שרואה עצמו מקופח על-ידי צו שהוצא לפי סעיף 152(ב) לפקודה, רשאי להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי. הערעור לבית המשפט המחוזי הנו ערעור בזכות ואינכם צריכים לקבל רשות לערער על החלטה לדחות את השגתכם. על הערעור המוגש למס הכנסה חלים סדרי דין מיוחדים אשר נקבעו על ידי מחוקק המשנה ועליהם יש להקפיד הקפדה יתרה, כמו כן על הערעור להיות מוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה. נישומים רבים מוצאים עצמם מבזבזים זמן ואנרגיה לריק ואף משלמים על כך אגרה לצורך הגשת תביעות כנגד מס הכנסה, כאשר בסופו של יום תביעותיהם נדחות משום שלבית המשפט שאליהם הגישו את תביעתם כלל אין סמכות לדון בתביעה.
במידה והחלטתם כי יש מקום לערער על השומה שהוצאה לכם, הרי שמומלץ להיוועץ עם בעל מקצוע בתחום המס שיעזור לכם לכלכל את צעדיכם בצורה הטובה ביותר. לעיתים, פתיחת הליך משפטי שכזה עלול לחשוף אתכם יתר על המידה מול רשות המיסים ומול בית המשפט, דבר שעלול לגרור חבויות מס נוספות, לכן החשיבות בהיוועצות עפ בעלי מקצוע מנוסים בתחום רבה אף יותר.
ראוי לציין, כי מאמר זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ומאמר זה אינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.
אנו ממליצים לכם להיוועץ, במידת הצורך, בעו"ד הבקיא בתחום המיסים, בכדי שיפרוש בפניכם את סוגי המס ומשמעותם על כל ההיבטים העולים מכך.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
